במדבר רבה יח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יח · יב · >>

הוסף ביאור

יב. [עריכה]

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח" אף על פי ששמע משה מפי הגבורה לא אמר להם העלו עד שהלך והתרה בהם שנאמר "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם" להודיע רשעתן שאע"פ שהלך משה ברגליו אצלן הרשעים קשין לרצות מה עשו לא רצו לצאת מאליהן (נ"א מאהליהם) נגדו כשראה משה כך אמר עד כאן היה לי לעשות.
"וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים" שנו רבותינו ארבעה נקראו רשעים הפושט ידו לחבירו להכותו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר (שמות ב, יג): "ויאמר לרשע למה תכה רעך" הכית לא נאמר אלא תכה והלוה ואינו משלם שנאמר (תהלים לז, כא): "לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן" ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתבייש לפני מי שגדול הימנו שנאמר (משלי כא, כט): "העז איש רשע בפניו וישר הוא יבין דרכו" ומי שהוא בעל מחלוקת שנאמר "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" ושניהם היו בדתן ואבירם עזות פנים ומחלוקת מחלקת מ' מכה ח' חרון ל' לקוי ק' קללה ת' תועבה וי"א תכלית כלייה מביא לעולם.
"ויעלו מעל משכן קרח" כיון שראה שנסתלקו ישראל מסביבותיהם יצאו מחרפין ומגדפין שנאמר "יצאו נצבים" ולהלן כתיב (ש"א יז, טז): "ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום".
"ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני אם כמות כל האדם ימותון אלה" משל למה"ד למה הדבר דומה לשושבין בתו של מלך שהיו עדותיה בידו עמד אחד מן המסובין וקלל את השושבין ואמר לא היו בתולים לבתו של מלך עמד השושבין כנגד המלך ואמר לו אם אין אתה תובע בנפקין שלך ואין אתה מוצא את זה והרגו בפני הכל אף אני אומר בוודאי שלא נמצאו בתולים לבתו של מלך מיד אמר המלך מוטב לי להרוג את זה ולא יוציא השושבין שם רע על בתי וכך קרח נחלק על משה ואמר מלבו ומעצמו אמר משה כל הדברים הללו פתח משה ואמר לפני הקדוש ברוך הוא אם מתים אלו על מטותם כדרך שבני אדם מתים והרופאין עולין והן מבקרין אותם כדרך שכל החולים מתבקרין אף אני כופר ואומר "לא ה' שלחני" ומלבי אמרתי.
זה אחד משלשה נביאים שאמרו בלשון הזה אליהו ומיכיהו ומשה אליהו אמר (מ"א יח, לו): "אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלהים ואתה הסבות את לבם אחורנית" אם אין אתה עונה אותי אני אומר אתה הסבות את לבם אחורנית וכן מיכיהו אמר לאחאב (שם כב, כח) "אם שוב תשוב בשלום" אף אני אומר "לא דבר ה' בי" וכן משה "אם כמות כל האדם וגו'".
אמר לו הקב"ה למשה מה אתה מבקש אמר לפניו רבש"ע "אם בריאה" אם בראת פה לארץ הרי יפה ואם לאו "יברא ה'" יברא לה עכשיו פה אמר לו הקדוש ברוך הוא (איוב כב, כח): "ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור":