קטגוריה:במדבר טז ל
ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהוָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּ/פָצְתָ֨ה הָ/אֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙י/הָ֙ וּ/בָלְעָ֤ה אֹתָ/ם֙ וְ/אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָ/הֶ֔ם וְ/יָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָ/ה וִֽ/ידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָ/אֲנָשִׁ֥ים הָ/אֵ֖לֶּה אֶת־יְהוָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאִם בְּרִיאָה יִבְרֵי יְיָ וְתִפְתַּח אַרְעָא יָת פּוּמַּהּ וְתִבְלַע יָתְהוֹן וְיָת כָּל דִּילְהוֹן וְיֵיחֲתוּן כִּד חַיִּין לִשְׁאוֹל וְתִדְּעוּן אֲרֵי אַרְגִיזוּ גּוּבְרַיָּא הָאִלֵּין קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין לָא אִתְבָּרִיאַת מִיתוּתָא לְהוֹן מִן יוֹמַת עַלְמָא תִּתְבְּרֵי לְהוֹן כְּדוֹן וְאִין לָא אִתְבְּרֵי פּוּם לְאַרְעָא מִן שֵׁירוּיָא אִתְבְּרֵי לָהּ כְּדוֹן וְתִפְתּוֹחַ אַרְעָא יַת פּוּמָהָא וְתִבְלַע יַתְהוֹן וְיַת כָּל דִלְהוֹן וְיֵחְתוּן כַּד חַיִין לְשֵׁיוּל וְתִנְדְעוּן אֲרוּם אַרְגִיזוּ גוּבְרַיָא הָאִלֵין קֳדָם יְיָ: |
רש"י (כל הפרק)
"ואם בריאה" - חדשה
"יברא ה'" - להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה ומה היא הבריאה ופצתה האדמה את פיה ותבלעם אז וידעתם כי נאצו הם את ה' ואני מפי הגבורה אמרתי ורבותינו פירשו (סנהדרין קי) אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב ואם לאו יברא ה' (ר"ל יברא ה' הפה לכאן)רמב"ן (כל הפרק)
"ואם בריאה יברא ה'" - כתב ר"א יש אומרים כי בריאה תורה על המצא יש מאין וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה אבל פירושה כטעם גזרה מן וברא אותהן (יחזקאל כג מז) והנכון שתאמר על המצא דבר מאין כי אין אצלנו בלשון הקדש מורה על זה זולתי המלה הזאת אבל הענין כי בקיעת האדמה אינה בריאה מחודשת אבל פתיחת הארץ את פיה לבלוע הוא חדוש לא נהיה מעולם כי כאשר תבקע האדמה כמו שנעשה פעמים רבים ברעש הנקרא זלזלה תשאר פתוחה גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים אבל שתפתח ותסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאלו הוא נברא מאין וזה טעם ותכס עליהם הארץ (פסוק לג) ולכך אמר הכתוב אחרי ותבקע האדמה (פסוק לא) ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם (פסוק לב) ועל דעת רבותינו (סנהדרין קי) בקרוב פתח גיהנם גם הוא ענין נתחדש לשעתו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מדוע נבלעו דתן ואבירם באדמה
ביום השני של מחלוקת קורח, הלך משה אל ביתם של דתן ואבירם וקרא:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי. כט אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי. ל וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהוָה. (במדבר טז, כח-ל)
מדוע נענשו דתן ואבירם דווקא בבליעה באדמה?
חטאם של דתן ואבירם קשור לפרשת המרגלים - דתן ואבירם האשימו את משה, שהוא הרחיק אותם מארץ כנען על-דעת עצמו , מתוך אינטרסים אישיים שלו.
משה רצה להבהיר לבני ישראל, שהוא פעל אך ורק בשליחות ה' - "כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה, כי לא מליבי!" ה' החליט שבני ישראל לא ייכנסו לארץ כנען, בגלל דברי השקר של המרגלים:
וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת. (במדבר יג, לב)
לכן, העונש המתאים ביותר כדי להוכיח את טעותם של בני ראובן היה, שהשקר של המרגלים יהפוך למציאות - הארץ באמת תפתח את פיה ותאכל אותם!
גם לשונו של משה רומזת לחטא המרגלים: הוא אמר על דתן ואבירם במדבר טז ל "כי נאצו האנשים האלה את ה'" , כמו שאמר ה' בפרשת המרגלים במדבר יד יא "עד אנה ינאצוני העם הזה..." .
ואם העונש הזה כל-כך מתאים לדברי-המרגלים, אז למה המרגלים עצמם לא נענשו בו? אולי הסיבה היא, שה' רצה להעניש את המרגלים מיד באותו יום, ובנ"י עדיין היו אז על גבול ארץ-כנען, ואם הם היו נבלעים באדמה – בנ"י היו חושבים שארץ-כנען היא באמת "ארץ אוכלת יושביה" – עובדה שהארץ אכלה את המרגלים! אבל הפרשה של דתן-ואבירם קרתה יותר מאוחר, ובנ"י כבר לא היו אז ליד ארץ-כנען אלא בתוך המדבר, ולכן לא היה חשש כזה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.
פירוש נוסף בדרך מליצה
קורח האשים את משה בגאוה והתנשאות: (במדבר טז, ג): "מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". לעומת זאת התורה העידה עליו (שם יב, ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִ'כֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'". זאת אומרת שאם יש טענה על משה שהוא מתנשא זה רק יכול להיות רק אלו ש"מתחת לפני האדמה", לכן נשלח לשם קרח.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר טז ל"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.
