קטגוריה:במדבר טז כח
ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי.
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
וַיֹּאמֶר֮ וַ - ו' החיבור
יֹּאמֶר֮ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁה֒ מֹשֶׁה֒ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp בְּזֹאת֙ בְּ - מילת יחס
זֹאת֙ - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b/2063
מורפ': HR/Pdxfs תֵּֽדְע֔וּן תֵּֽדְע֔וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
ן - סיומת, נ' נוספת
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqi2mp/Sn כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp שְׁלָחַ֔נִי שְׁלָחַ֔ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqp3ms/Sp1cs לַעֲשׂ֕וֹת לַ - מילת יחס
עֲשׂ֕וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6213 a
מורפ': HR/Vqc אֵ֥ת אֵ֥ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּעֲשִׂ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/4639
מורפ': HTd/Ncmpa הָאֵ֑לֶּה הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵ֑לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: d/428
מורפ': HTd/Pdxcp כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־לֹ֖א לֹ֖א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn מִלִּבִּֽי מִ - מילת יחס
לִּבִּֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: m/3820 a
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיֹּאמֶר֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
מֹשֶׁה֒ סגול (מלך, דרגא 2)
בְּזֹאת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
תֵּֽדְע֔וּן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּֽי־יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) שְׁלָחַ֔נִי זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַעֲשׂ֕וֹת זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֵ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
הָאֵ֑לֶּה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּי־לֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
מִלִּבִּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי לא המצאתי אותם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה בְּדָא תִדְּעוּן אֲרֵי יְיָ שְׁלָחַנִי לְמֶעֱבַד יָת כָּל עוּבָדַיָּא הָאִלֵּין אֲרֵי לָא מֵרְעוּתִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה בְּדָא תִנְדְעוּן אֲרוּם יְיָ שַׁדְרַנִי לְמֶעֱבַד יַת כָּל עוֹבָדַיָא הָאִלֵין אֲרוּם לָא מִן רְעוּת לִבִּי: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם לָא מִן לִבִּי בָּדִית יַתְהוֹן: |
רש"י
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כח) השאלות (כח - ל)
למה שינה משה את מדותיו שתמיד היה מתפלל להשיב חמה ופה הענישם בעונש קשה כזה ולמה היה צריך לנס הזה ולא מתו במגפה כמו המרגלים, ולמה כפל אם כמות כל האדם ופקודת כל האדם:
"ויאמר משה בזאת תדעון", באשר יפלא מאד על מעשה הלזו שעשה משה ויפלו עליה שתי שאלות גדולות, א' משה שהיה תמיד מליץ יושר לבני ישראל וגם כשחטאו חטאים גדולים כמו בעגל ובמרגלים עמד בפרץ להשיב חמתו מהשחית, איך עתה שחטאו נגד כבודו וכבוד אחיו שחת רחמיו וגזר עליהם שימותו תיכף ולא בקש שיאריך להם ה' אפו עד שיחזרו בתשובה, כאלו כבודו וכבוד כהונת אחיו גדול בעיניו מכבוד שמים. ב' גם אם ראה שראוי שיענשו תיכף למה רצה שבריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה שהיה נס גדול קרוב לבריאת יש מאין כמו שית', ולא בחר שימותו תיכף במגפה כמו שמתו המרגלים ולמה יעשה נס הגדול הזה מבלי צורך, לכן באר להם משה שאינו עושה זאת למען כבודו וכבוד אחיו, רק שדבר זה י"ל צורך גדול אל קיום האמונה בתור' ובנצחיותה לדור זה ולדורות הבאים, כי היסוד העקר שבו תלוי התאמתות התורה וקיומה לדור דורים הוא מה שירד ה' לעיני כל ישראל על הר סיני באותות ובמופתים וכולם שמעו מפי הקדש פנים בפנים שהוא ממנה את משה שיהיה שלוחו לתת להם תורה ומצוה קיימים לעולמים וצוה שיאמינו לכל המצות שיצוה להם משה מפי ה', שכלם מצות אלהים חיים ולא מצות אנשים שבדאם מלבו, ובאשר כ"ז נעשה בפומבי לפני ששים רבוא שראו זאת בעיניהם ושמעו באזניהם ולא היה אז שום חולק ומכחיש את הדברים האלה, ומהם באה הקבלה הנאמנה אל בניהם אחריהם עד שדומה לכל דור יבא כאלו עמד במעמד הנבחר ההוא ושמע וראה כ"ז באזניו ובעיניו מבלי חולק. אולם אחר שעמדה העדה הרעה הזאת עדת קרח עוד בעוד משה חי להכחיש את שליחותו ונבואתו שבזה הכחישו את התורה בכללה, כי כמו שאמרו על שליחות הכהונה והלויה שמשה עשה זאת מדעתו כן נוכל לאמר על כל התורה אשר שם לפני ב"י, וא"כ נפל יסוד אמונת התורה גם בדור משה וכ"ש לדורות הבאים, כי יאמרו שהלא גם בדור המדבר לא כלם הסכימו אל אמתתה ונמצאו מכחישים וחולקים עליה שמשה בדא אותה מלבו ולא ה' שלחהו, וא"כ אין אמתת קבלתה מקויימת מכל עדי ראיה, אחר שהיתה עדות מוכחשת מכת אחרת ולא נתברר עם מי הצדק, וא"כ כמו שירד ה' על הר סיני במופתים גדולים שהיו דומים כבריאת יש מאין בעת נתינת התורה כדי לקיים אמתתה לדור דורים, כן מן ההכרח עתה שעמדו כת מינים המכחישים אותה לקיים אמתתה ולברר כי שקר תרמיתם ג"כ ע"י אות גדול שיהיה דומה כבריאת יש מאין. וז"ש בזאת תדעון כי ה' שלחני ר"ל צריך אני לעשות המופת הזה למען שתדעון שה' שלחני, כי לא מלבי, שבזה יתברר שכל התורה והמצות והמעשים שעשיתי בכלם אני שליח מאת ה', שאם לא יתהוה המופת הגדול הזה, הן אם לא אענישם עתה כלל רק יאריך ה' להם אפו עד שיגיע זמנם למות בדרך הטבע, שעז"א.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אם כמות כל האדם. פירוש: על דרך אומרם בפסוק ״אשר יעשה אותם האדם״ - אפילו גוי, (בבא קמא דף לח.); וכאן נתכוון לומר שאפילו במיתת האומות, שהיא מיתה מנוולת, זה בערך המיתה עצמה; וכנגד הגוף, אמר: ופקודת כל האדם וגו', על דרך אומרו (מ"ב, ט): פקדו את הארורה וקברוה קברו כדרך כל הארץ, לא ה' שלחני - פירוש: אלא מלבי, וה' לא מיחה בי, ואם בריאה וגו' - שבזה תהיה להם מיתה רעה, ויאבדו גוף כנפש:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר טז כח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.