רש"י על שמות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח את בת לוי" - פרוש היה ממנה מפני גזירת פרעה וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזרתך קשה משל פרעה אם פרעה גזר על הזכרים ואתה ג"כ על הנקבות ברש"י ישן והחזירה ועשה בה לקוחין שניים ואף היא נהפכה להיות נערה ובת ק"ל שנה היתה שנולדה בבואה למצרים בין החומות ומאתים ועשר שנה נשתהו שם וכשיצאו היה משה בן שמונים שנה א"כ כשנתעברה ממנו היתה בת ק"ל וקורא אותה בת לוי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי טוב הוא" - כשנולד נתמלא הבית כולו אורה (בבלי סוטה יב.).

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יכלה עוד הצפינו" - שמנו לה המצריים מיום שהחזירה והיא ילדתו לששה חדשים ויום א' שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין והם בדקו אחריה לסוף ט'

"גמא" - גמי בלשון משנה ובלע"ז יונק"ו (בינזע) ודבר רך הוא ועומד בפני רך ובפני קשה

"בחמר ובזפת" - זפת מבחוץ וטיט מבפנים כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת

"ותשם בסוף" - הוא לשון אגם רושי"ל (בלע"ז שילפראהר) ודומה לו (ישעיהו יט) קנה וסוף קמלו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לרחץ על היאור" - סרס המקרא ופרשהו: ותרד בת פרעה על היאור לרחוץ בו.

"על יד היאור" - אצל היאור, כמו (שמואל ב יד) ראו חלקת יואב על ידי, והוא לשון יד ממש, שיד האדם סמוכה לו.

ורבותינו דרשו (בבלי סוטה יב:). הולכת לשון מיתה, כמו הנה אנכי הולך למות (בראשית כה); הולכות למות, לפי שמיחו בה. והכתוב מסייען, כי למה לנו לכתוב ונערותיה הולכות?

"את אמתה" - את שפחתה.

ורבותינו דרשו לשון יד, אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה לו להנקד אמּתה מ"ם דגושה, והם דרשו את אמתה את ידה, שנשתרבבה אמתה אמות הרבה (בבלי סוטה יב:).

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותפתח ותראהו" - את מי ראתה? הילד; זהו פשוטו.

ומדרשו: שראתה עמו שכינה (שמות רבה; בבלי סוטה יב:).

"והנה נער בכה" - קולו כנער.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן העבריות" - מלמד שהחזירתו על מצריות הרבה לינק ולא ינק לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה (שמות רבה; בבלי סוטה יב:).

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותלך העלמה" - הלכה בזריזות ועלמות כעלם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היליכי" - נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה הי שליכי (שמות רבה; בבלי סוטה יב:).

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משיתהו" - כתרגומו שחלתיה והוא לשון הוצאה בל' ארמי כמשחל ביניתא מחלבא ובל' עברי משיתהו לשון הסירותיו כמו (יהושע א) לא ימוש לא משו כך חברו מנחם ואני אומר שאינו ממחברת מש וימוש אלא מגזרת משה ולשון הוצאה הוא וכן (שמואל ב כב) ימשני ממים רבים שאילו היה ממחברת מש לא יתכן לומר משיתהו אלא המישותיהו כאשר יאמר מן קם הקימותי ומן שב השיבותי ומן בא הביאותי או משתיהו כמו (זכריה ג) ומשתי את עון הארץ אבל משיתי אינו אלא מגזרת תיבה שפעל שלה מיוסד בה"א בסוף התיבה כגון משה בנה עשה צוה פנה כשיבא לו' בהם פעלתי תבא היו"ד במקום ה"א כמו עשיתי בניתי פניתי צויתי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגדל משה" - והלא כבר כתיב ויגדל הילד אמר רבי יהודה בר"א הראשון לקומה והשני לגדולה שמינהו פרעה על ביתו

"וירא בסבלותם" - (ב"ר) נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם

"איש מצרי" - (ש"ר) נוגש היה ממונה על שוטרי ישראל והיה מעמידם מקרות הגבר למלאכתם

"מכה איש עברי" - מלקהו ורודהו ובעלה של שלומית בת דברי היה ונתן עיניו בה ובלילה העמידו והוציאו מביתו והוא חזר ונכנס לבית ובא על אשתו כסבורה שהוא בעלה וחזר האיש לביתו והרגיש בדבר וכשראה אותו מצרי שהרגיש בדבר היה מכהו ורודהו כל היום

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפן כה וכה" - ראה מה עשה לו בבית ומה עשה לו בשדה ולפי פשוטו כמשמעו

"וירא כי אין איש" - שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שני אנשים עברים" - דתן ואבירם הם, שהותירו מן המן.

"נצים" - מריבים.

"למה תכה" - אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע" בהרמת יד.

"רעך" - רשע כמותך.

ראו גם ביאור:שמות ב יג.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי שמך לאיש" - והרי עודך נער

"הלהרגני אתה אומר" - מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש

"ויירא משה" - כפשוטו ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל

"אכן נודע הדבר" - כמשמעו ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע פרעה" - הם הלשינו עליו

"ויבקש להרוג את משה" - מסרו לקוסטינר להרגו ולא שלטה בו החרב הוא שאמר משה ויצילני מחרב פרעה

"וישב בארץ מדין" - נתעכב שם כמו וישב יעקב

"וישב על הבאר" - למד מיעקב שנזדווג לו זווגו על הבאר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולכהן מדין" - רב שבהן ופירש לו מע"א ונידוהו מאצלם

"את הרהטים" - את בריכות מרוצות המים העשויות בארץ

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגרשום" - מפני הנידוי

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה זה עזבתן" - הכיר בו שהוא מזרעו של יעקב שהמים עולים לקראתו

"ויאכל לחם" - שמא ישא אחת מכם כד"א כי אם הלחם אשר הוא אוכל

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויואל" - כתרגומו (ס"א כמשמעו) ודומה לו (שופטים יט) הואל נא ולין ולו הואלנו הואלתי לדבר ומדרשו לשון אלה נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בימים הרבים ההם" - שהיה משה גר במדין וימת מלך מצרים והוצרכו ישראל לתשועה ומשה היה רועה וגו' ובאת תשועה על ידו ולכך נסמכו פרשיות הללו (בר"י)

"וימת מלך מצרים" - (ש"ר) נצטרע והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נאקתם" - צעקתם וכן (איוב כד) מעיר מתים ינאקו

"את בריתו את אברהם" - עם אברהם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידע אלהים" - נתן עליהם לב ולא העלים עיניו