הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
"ויקח את בת לוי" - פרוש היה ממנה מפני גזירת פרעה (וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזרתך קשה משל פרעה אם פרעה גזר על הזכרים ואתה גם כן על הנקבות ברש"י ישן) והחזירה ועשה בה לקוחין שניים ואף היא נהפכה להיות נערה ובת ק"ל שנה היתה, שנולדה בבואה למצרים בין החומות, ומאתים ועשר שנה נשתהו שם, וכשיצאו היה משה בן שמונים שנה אם כן כשנתעברה ממנו היתה בת ק״ל וקורא אותה בת לוי
וילך איש מבית לוי: הוא עמרם, ויקח את יוכבד בת לוי, אשר ילדה אותה ללוי במצרים, והרבה שנים לקחה מלפני לידת משה, שהרי אהרן בן שלש ושמונים, ומשה בן שמונים בדברם אל פרעה:
וילך — בערים רבות היו ישראל יושבים, כי רבים היו, וכולם יקראו "ארץ רעמסס". אולי בעיר אחרת היתה זאת:
בת לוי — בן ישראל, והיא אחות אביו. ולא דיבר נכונה האומר כי תבואת השדה הנזרעת בשדה אחרת, רק באותו שדה עצמו לא תצליח כראוי; כי עיקר איסור ערוה היה להיות ישראל קדושים:
"וילך איש מבית לוי" - רבותינו אמרו שהלך אחר עצת בתו (סוטה יב) ור"א אמר כי בערים רבות היו ישראל יושבים וזאת האשה היתה בעיר אחרת ומה צורך שיזכיר הכתוב זה ועל דעתי בעבור שלא חשש לגזרת פרעה ולקח לו אשה להוליד ממנה בנים אמר הכתוב כן בעבור כי בכל מזדרז לעשות ענין חדש יאמר כן וילך ראובן וישכב את בלהה (בראשית לה כב) וילך ויקח את גמר בת דבלים (הושע א ג) לכו ונמכרנו לישמעאלים (בראשית לז כז) לכו ונכהו בלשון (ירמיהו יח יח) לכו נא ונוכחה (ישעיהו א יח) וכן זה נזדרז ויקח את בת לוי ולא הזכיר הכתוב שם האיש ולא שם אשתו אשר לקח והיה זה בעבור כי יצטרך ליחסם ולהזכיר שמם מי אביהם ואבי אביהם עד אל לוי ועכשיו ירצה לקצר עד לדת המושיע ואחר כן (להלן ו יד-כה) ייחס גם שאר השבטים בעבורו בסדר השני ועל דרך הפשט שהיה זה תחלת הנשואין אין מוקדם ומאוחר בפרשה כי היה זה קודם גזירת פרעה וילדה מרים ואהרן ואחר כן גזר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ותלד הבן הטוב הזה ולא הזכיר הכתוב לדת מרים ואהרן כי לא היה בלדתם חדוש דבר ועל דעת רבותינו (סוטה יב) הם לקוחים שניים שפירש ממנה מפני גזירת פרעה והחזירה בנבואת בתו (עי' שם יג) ועשה בה מעשה לקוחים הושיבה באפריון ומרים ואהרן מרקדים לפניהם בשמחתם כי על ידי זה יגאלו ישראל ואע"פ שהיה אהרן קטן נתן השם שמחה בלבו בענין הזה או מרים אחותו מלמדתו
ויקח את בת לוי. לוי ממש בן יעקב לא מיוחסת אליו. וסמך פרשת הגואל לפרשת השעבוד והגלות להורות שהזמין הקב"ה רפואה למכה. ואין לקוחין אלו תחלת נשואין שהרי כבר נולד אהרן קודם משה, ומה שסתם כאן חזר וגלה בסדר וארא, הוא שאמר (שמות ו) ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואין מוקדם ומאוחר בתורה.
אבל באור ויקח שהחזירה, לפי שפירש ממנה בגזרת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ודרשו רז"ל בת ק"ל שנה היתה יוכבד כשילדה למשה כיצד הרי הכתוב אומר אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים, וישראל לא נשתעבדו במצרים אלא רד"ו שנה, וכתיב (שמות ז) ומשה בן שמונים שנה בעמדו וגו', נמצאת כשילדה למשה היתה בת ק"ל שנה, ומה שקראה הכתוב בת, שנולדו לה סימני נערות.
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. פירש"י פרוש היה ממנה כו' ונראה שלמד זה ממה שנאמר וילך איש, ולא פירש מאין הלך ולהיכן הלך, גם מבית לוי, הל"ל וילך איש לוי אלא לפי שמצינו לשון הליכה בגירושין שנאמר (דברים כד, ב) והלכה והיתה לאיש אחר. והאשה נקראת בית, ולוי לשון חיבור איש לאשה כמו הפעם ילוה אישי אלי, לכך אמר וילך איש מבית לוי שהלך לו מן ביתו דהיינו אשתו ומן החיבור אשר נתלוה לה, ואח"כ חזר ויקח את בת לוי. עשה בה ליקוחין שניים כי בזה הפעם ילוה אליה אישה הראשון, ז"ש את בת לוי.