מ"ג שמות ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות · ב · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא וְהָא תְּרֵין גּוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצַן וַאֲמַר לְחַיָּבָא לְמָא אַתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא וְאוֹדִיק וְהָא דָתָן וַאֲבִירָם גוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצָן וְכַד חֲמָא דִי זְקַף דָתָן יְדֵיהּ עַל אֲבִירָם לְמִימְחֵיהּ אָמַר לֵיהּ לְמָא אַנְתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שני אנשים עברים" - דתן ואבירם הם, שהותירו מן המן.

"נצים" - מריבים.

"למה תכה" - אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע" בהרמת יד.

"רעך" - רשע כמותך.

ראו גם ביאור:שמות ב יג


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים – דָּתָן וַאֲבִירָם, הַם שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן (נדרים ס"ד ע"ב; שמ"ר א,כט).
נִצִּים – מְרִיבִים.
לָמָּה תַכֶּה – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע בַּהֲרָמַת יָד (סנהדרין נ"ח ע"ב).
רֵעֲךָ – רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ (תנחומא שמות י). 


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "נצים" - שם התואר, מבניין נפעל, והשלם "ננצים", כמו "נראים".

"לרשע" - העושה חמס.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שני אנשים עברים נצים. דתן ואבירם היו הם שאמרו (במדבר יד) נתנה ראש ונשובה מצרימה הם שכתוב עליהם (תהלים קו) וימרו על ים בים סוף, הם שהותירו את המן הם שעמדו במחלוקתו של קרח.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "ויאמר לרשע" - מפני היות כל אחד מהם אחיו, לא התעורר לעזור, אבל הוכיח במישור.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצא". ואף שראה צרת אחיו ושעי"כ קרוב הוא לבוא לידי סכנה בכ"ז לא נמנע לצאת ביום השני, וירא והנה שני אנשים עברים נצים המצה הוא ע"י הכאה וזה ההבדל בינו ובין

ריב, ויאמר לרשע למה תכה רעך כי שני רעים שהם במצור ובמצוק יאהבו זל"ז בטבע ויעזרו זל"ז לא שיהיה ריב ומדון ביניהם, ובזה נודע שנטוע בנפשו אהבת משפט וצדק בין איש

ובין אחיו, שכ"ז צריך למי שמוכן להנהיג הנהגת העם, כמ"ש צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "ויאמר לרשע למה תכה רעך" - פירש רש"י: (קטע:רש"י על שמות ב יג): "אף על פי שלא היכהו, בהרמת יד נקרא רשע. רעך - רשע כמותך". וקשה:

  • מי הגיד למשה כי זה רשע כמותו?
  • ועוד: היכן כתוב שביקש להכותו, שהרי לא נאמר "וירם ידו להכותו"?

ונראה לפרש, שלשון 'הכאה' שייך גם בלשון, כמו שנאמר (משלי יב יח): "יש בוטה כמדקרות חרב", וכתיב (דברים כז כד): "ארור מכה רעהו בסתר", כי המטיל מום בחברו, אין לך מכה גדולה ממנה, ורז"ל אמרו (קידושין ע.): "כל הפוסל - במומו פוסל", ומשה ראה שני עברים נצים בחרופים וגידופים, ואם כן, שניהם רשעים, כי מידת הצדיקים להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים קול מחרף ואינם משיבין. וקראו "רעך" - רשע כמותך ממש, כי באותו מום שאתה פוסל ומכהו בשוט לשונך, ודאי אותו מום נמצא גם בך, כי הפוסל במומו פוסל. על כן אמר "למה תכה רעך", כי הוא רעך במום זה.

והראיה על זה שלא היתה כאן הכאה ביד כי אם בפה, ממה שאמר (שמות ב יד): "הלהרגני אתה אומר", "וכי אתה חושב להרגני באמרי פיך, לשלם לי מידה כנגד מידה? הלא עדיין לא הרגתיו ממש שתחשוב להרגני, כי כך דרכך להזהיר בעונש יתר על החטא, כי המצרי היה גם כן מכה איש עברי ואתה הרגתו, כך תחשוב לעשות גם לי".

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "ויאמר לרשע וגו'" - פירוש, לרשע שהיה בהם. ואומרו: רעך - לו יהיה שיהיה רשע כמותך, למה יהיה בולע צדיק ממנו? או ירצה, כי הכיר שאחד רשע ואחד תם, שלא הרעו. לזה אמר לרשע: "למה תכה אדם שלא נתחייב לך ולא ביקש רעתך?" והוא אומרו: רעך. והגם שאמר בתחילה: שני אנשים נצים, יימצא שאחד יריב חינם לצד רשעו, ואידך יריב על ריבו חינם.

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות ב יג): "נצים" -

  • (נדרים סד:): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם"

"ויאמר לרשע" -

  • (סנהדרין נח:): "אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו, אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, "למה הכית" לא נאמר אלא "למה תכה", אף על פי שלא הכהו נקרא רשע"

-

<< · מ"ג שמות · ב · יג · >>