ביאור:שמות ב יב
שמות ב יב: "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ב יב.
וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה
[עריכה]משה ידע שהוא פועל בניגוד לחוק
[עריכה]- משה הסתכל סביב לראות שאין אדם שיראה אותו.
- לאחר המעשה משה הסתיר את מעשיו.
משה ידע שמעשיהו היה בניגוד לחוק המצרי, ואולי גם ללא הצדקה. ואכן המשך הסיפור הוא שאחד משני העברים הנצים שואל אותו "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ, הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי" (שמות ב יד).
האם משה היה חייב להציל את העברי?
[עריכה]נאמר "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי" (שמות ב יא), ולא נאמר "מכה למוות". לא היה כאן הצלה מרצח או הריגה, אלא מאבק בין אנשים מעמים עוינים. גם לא בטוח שמשה רצה להרוג את המצרי במכתו, אולם לאחר המעשה למשה לא היתה ברירה כי המצרי ראה אותו. משה היה בטוח שהעברי ישמור את סודו של הנסיך המצרי, אולם העברי הדליף (אולי בשמחה) את מה שקרה לו.
וַיַּךְ
[עריכה]משה הכה את המצרי המכה - מידה כנגד מידה, אולם המצרי לא הרג את העברי. המצב הסתבך כי משה ידע שהוא חוטא וידע שהוא חייב להסתיר את מעשיו, כפי שרואים שהוא "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ".
הִכָּה - הָלַם, הִלְקָה, דָּפַק, דָּפַק מַכּוֹת, דָּשׁ, הִכְנִיס מַכּוֹת, הִרְבִיץ, חָבַט, טָח (מילוג). המילים: הרג, רצח, המית אינן כלולות ברשימה, למרות שאפשרי שאדם ימות ממכות חזקות. בפסוק: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא טו), אין צורך שההורים ימותו מהמכות.
אנו מניחים שהמצרי היה מת בזמן הטמנו בחול, אולם הכתוב, בכבוד למשה, נמנע להאשים את משה שהרג את המצרי במכות, ואנו נשארים אם האפשרות שהמצרי מת בחול, לאחר שמשה הכהו בחוזקה.