קטגוריה:דברים לב טו
וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו.
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.
וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ
וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃
וַיִּשְׁמַ֤ן וַ - ו' החיבור
יִּשְׁמַ֤ן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8080
מורפ': HC/Vqw3ms יְשֻׁרוּן֙ יְשֻׁרוּן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3484
מורפ': HNp וַיִּבְעָ֔ט וַ - ו' החיבור
יִּבְעָ֔ט - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1163
מורפ': HC/Vqw3ms שָׁמַ֖נְתָּ שָׁמַ֖נְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8080
מורפ': HVqp2ms עָבִ֣יתָ עָבִ֣יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5666
מורפ': HVqp2ms כָּשִׂ֑יתָ כָּשִׂ֑יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3780
מורפ': HVqp2ms וַיִּטֹּשׁ֙ וַ - ו' החיבור
יִּטֹּשׁ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5203
מורפ': HC/Vqw3ms אֱל֣וֹהַ אֱל֣וֹהַ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 433
מורפ': HNcmsa עָשָׂ֔הוּ עָשָׂ֔ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp3ms/Sp3ms וַיְנַבֵּ֖ל וַ - ו' החיבור
יְנַבֵּ֖ל - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5034 a
מורפ': HC/Vpw3ms צ֥וּר צ֥וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6697
מורפ': HNcmsc יְשֻׁעָתֽוֹ יְשֻׁעָתֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3444
מורפ': HNcfsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּשְׁמַ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) יְשֻׁרוּן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיִּבְעָ֔ט זקף קטן (מלך, דרגא 2)
שָׁמַ֖נְתָּ טפחא (מלך, דרגא 2)
עָבִ֣יתָ מונח (משרת, דרגא 5) כָּשִׂ֑יתָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּטֹּשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֱל֣וֹהַ מונח (משרת, דרגא 5) עָשָׂ֔הוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיְנַבֵּ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
צ֥וּר מרכא (משרת, דרגא 5) יְשֻׁעָתֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁמַן אבל השמין יְשֻׁרוּן ישראל וַיִּבְעָט ומרד בתורת ה' {ר}
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ שמנת, {ס}
וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ את ה' שעשה אותו {ר}
וַיְנַבֵּל וביזה צוּר את האבן החזקה (ה') יְשֻׁעָתוֹ המושיע אותו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עֲתַר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִין שְׁבַק פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדֵיהּ אַרְגֵּיז קֳדָם תַּקִּיפָא פָרְקֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעַתָּרוּ בֵּית יִשְרָאֵל וּפָחֲזוּ אַצְלָחוּ תְּקוֹף קָנִין נִכְסִין וּשְׁבָקוּ פּוּלְחַן אֱלָהָא דִבְרָא יַתְהוֹן וְאַרְגִיזוּ קֳדָם תַּקִיפָא דְפַרְקִינוּן: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲכָלוּ דְבֵית יְשׁוּרוּן וּבְעָטוּ וְעַתְרוּ וּמְרָדוּ וְאַצְלִיחוּ וּקְנוֹ נִכְסִין וּשְׁבָקוּ מֵימַר אֱלָהָא דִבְרָא יַתְהוֹן וּכְפָרוּ בְּדַחֲלָא תַקִיפָא דִפְרַק יַתְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וכן אתה מוצא בבניו ובבנותיו של איוב, שלא באתה להם פורענות אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר איוב א עוד זה מדבר וזה בא, ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין, והנה רוח גדולה באה... וכן אתה מוצא בעשרת השבטים, שלא גלו אלא מתוך אכילה ושתייה ומתוך שלוה, שנאמר עמוס ו השוכבים על מטות שן השותים במזרקי יין לכן עתה יגלו בראשם גולים. וכן אתה מוצא בימות המשיח, שאין עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה ושלוה, מה נאמר בהן? וישמן ישורון ויבעט.
משל לאדם אחד שהיה לו עגל, והיה מפשפשו ומגרדו ומאכילו כרשינים בשביל שיהיה חורשים בו. כשהגדיל העגל נתן בעליו עולו עליו, וקירטע ושיבר את העול ופסק את הסמלונים, וכן הוא אומר ירמיה כח מוטות עץ שברת:
שמנת - בימי ירבעם: עבית - בימי אחאב: כסית - הכל בימי יהוא.
ד"א שמנת - בימי אחז, עבית - בימי מנשה, כסית - הכל בימי חזקיה.
ד"א שמנת עבית כסית: כאדם ששמן מבפנים ועושה כסלים מבחוץ. וכן הוא אומר: איוב טו כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל.
ד"א שמנת עבית כסית - אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח, שנאמר ישעיה ב ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים:
ויטוש אלהו עשהו - נוטה שמים ויוסד ארץ. כי שתים רעות עשה עמי: אמר להם הקב"ה: במדה שמדדתם בי - מדדתי לכם: עזבתי את ביתי, נטשתי את נחלתי: תהלים עא ויטוש משכן שילה; ישעיה ב כי נטשת עמך בית יעקב.
ד"א ויטוש אלוה עשהו - שנאמר יחזקאל ח ויביאני אל החצר הפנימית והנה בפתח השער ככ"ה איש אחוריהם אל היכל ה'.
ר' דוסתאי בר' יהודה אומר: אל תקרי וינבל, אלא וינבל צור ישועתו; כענין שנ' ירמיה יד אל תנאץ למען שמך ואל תנבל כסא כבודך:רש"י
"כשית" - כמו כסית לשון כי כסה פניו בחלבו כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ וכה"א ויעש פימה עלי כסל
"כשית" - יש לשון קל בלשון כסוי כמו וכוסה קלון ערום ואם כתב כסית דגש היה נשמע כסית את אחרים כמו כי כסה פניו
"וינבל צור ישעתו" - גנהו ובזהו כמו שנאמר אחוריהם אל היכל ה' וגו' אין נבול גדול מזהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כָּשִׂיתָ – כְּמוֹ 'כָּסִיתָ', לְשׁוֹן "כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ" (איוב טו,כז), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל" (שם; ספרי שיח).
כָּשִׂיתָ – יֵשׁ לְשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן 'כִּסּוּי', כְּמוֹ: "וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם" (משלי יב,טז). וְאִם כָּתַב 'כִּשִּׂיתָ' דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמַע 'כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים', כְּמוֹ: "כִּי כִסָּה פָנָיו" (איוב טו,כז).
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ – גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'" וְגוֹמֵר (יחזקאל ח,טז; עיינו סוכה נ"ג ע"ב), אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (ספרי שם).
רשב"ם
אלוה עשהו: הוא עשך ויכוננך:
וינבל: גוי נבל ולא חכם:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" שמנת עבית כשית" הנה אתה ישורון קהל תופשי התורה ובעלי העיון פנית אל התענוגים הגשמיים ובזה עבית מחבין דקות האמת כאמרו וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא. "כשית." כאמרו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם: " ויטוש אלוה עשהו" ולפיכך נטש ההמון אלוה עשהו:
" וינבל צור ישועתו" בזהו כי נרעה אל רעה יצאו:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לב טו"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.