מ"ג דברים לב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לב · טז · >>

מקרא

כתיב: יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו

מנוקד: יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ.

עם טעמים: יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפוּלְחַן טָעֲוָן בְּתוֹעֵיבָתָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
קָנוֹן יָתֵיהּ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא בְּמַרְחַקַתְהוֹן אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יקנאהו" - הבעירו חמתו וקנאתו

"בתועבות" - במעשים תעובים כגון משכב זכור וכשפים שנאמר בהם תועבה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בתועבת יכעיסהו" - הבעירו חמתו בתועבות ומעשים מכוערים כגון משכב זכר וכשפים שיש בהם תועבה לשון רש"י וכן איתא בספרי (האזינו שיח) אבל אין בשירה תוכחת אלא על ע"ז בלבד וטעם בזרים נמשך אל אלוה עשהו יקניאוהו באלהים זרים כלשון אלהים אחרים וטעם בתועבות השדים לשרוף את בניהם באש לאלהים אחרים שכל זה מתועב לפניו כמו שנאמר (לעיל יב לא) כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם וכתיב (ירמיהו לב לה) אשר לא צויתים (ולא דברתי) ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

יקניאהו בזרים - שהלכו ועשו דברים של זרות, וכן הוא אומ' מלכים א טו וגם אם אסא ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצתה לאשירה.

בתועבות יכעיסוהו - זה משכב זכור. וכן הוא אומר ויקרא יח ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. ואומר מלכים א יד וגם קדש היה בארץ:

<< · מ"ג דברים · לב · טז · >>