לדלג לתוכן

מ"ג דברים לב טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לב · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפוּלְחַן טָעֲוָן בְּתוֹעֵיבָתָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
קָנוֹן יָתֵיהּ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא בְּמַרְחַקַתְהוֹן אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹי:
ירושלמי (קטעים):
אַקְנוּן קֳדָמוֹי בְּטַעֲוַותְהוֹן בְּמֶרְחַקְהוֹן אַכְעִיסוּ יָתֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יקנאהו" - הבעירו חמתו וקנאתו "בתועבות" - במעשים תעובים כגון משכב זכור וכשפים שנאמר בהם תועבה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יַקְנִאֻהוּ – הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ.
בְּתוֹעֵבֹת – בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זְכוּר וּכְשָׁפִים (ספרי שם), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'תּוֹעֵבָה'.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בתועבת יכעיסהו" - הבעירו חמתו בתועבות ומעשים מכוערים כגון משכב זכר וכשפים שיש בהם תועבה לשון רש"י וכן איתא בספרי (האזינו שיח) אבל אין בשירה תוכחת אלא על ע"ז בלבד וטעם בזרים נמשך אל אלוה עשהו יקניאוהו באלהים זרים כלשון אלהים אחרים וטעם בתועבות השדים לשרוף את בניהם באש לאלהים אחרים שכל זה מתועב לפניו כמו שנאמר (לעיל יב לא) כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם וכתיב (ירמיהו לב לה) אשר לא צויתים (ולא דברתי) ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יקניאוהו בזרים. יקניאו אותו אלוה שהוא אל קנא באלהים זרים, ויכעיסוהו לאותו צור במעשה האלילים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בתועבות יכעיסוהו" לגרום לשכינה שתסתלק מישראל:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יקניאהו בזרים - שהלכו ועשו דברים של זרות, וכן הוא אומ' מלכים א טו וגם אם אסא ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצתה לאשירה.

בתועבות יכעיסוהו - זה משכב זכור. וכן הוא אומר ויקרא יח ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. ואומר מלכים א יד וגם קדש היה בארץ:

<< · מ"ג דברים · לב · טז · >>