ביאור:איש נבל
(הופנה מהדף Tnk1/kma/qjrim1/nvl)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
נָבָל הוא אדם גס וחסר דרך-ארץ, המתנהג כחיית-פרא, מה שאנחנו קוראים היום "ברברי" או "מנוול":
- (דברים לב כא): "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם"- בגוי ברברי, שאינו מתנהג כעם של בני תרבות. וכן: (תהלים עד יח): "זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה', וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ... קומה אלהים ריבה ריבך זְכָר חרפתך מני נָבָל כל היום"
- (שמואל ב יג יג): "וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל!..."- תמר מנסה לשכנע את אמנון, שאם יאנוס אותה ייחשב לאדם גס וברברי בעיני כל ישראל.
- (איוב ל ח): "בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ"- כל הפרק מתאר אנשים שחיים מחוץ ליישוב, כמו חיות פרא: "הקוטפים מלוח עלי שיח... מן גו יגורשו... בין שיחים ינהקו, תחת חרול יסופחו... בני נבל, גם בני-בלי-שם...".
- (יחזקאל יג ג): "כֹּה אָמַר ד' ה': הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ"- גם הנביאים הללו נמשלו לחיות - "כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו..."
- גם הרמב"ן (על ויקרא יט א) השתמש במושג " "נבל ברשות התורה" " במשמעות דומה.
אחת התכונות הבסיסיות של דרך ארץ אנושית היא הכרת הטוב, ולכן המילה נבל מציינת לפעמים אדם כפוי טובה:
- (דברים לב ו): "הֲֲֲֲֲ לה' תִּגְמְלוּ זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם? הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ... וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינָבָל צור ישעתו"- עם ישראל כפוי טובה כלפי ה'.
- (שמואל א כה כה): "אֶל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אַל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ"- נבל כפוי טובה כלפי דוד.
- (שמואל ב יג יג): "וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל!..."- אם תשכב עמי ולא תרצה אחר-כך לשאת אותי לאישה, זו תהיה כפיות טובה.
- (תהלים יד א): "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים, הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב"
- (איוב ב י): "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ 'כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי! גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?!' בְּכָל זֹאֶת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו"- את כפוית טובה - מוכנה לקבל מה' את הטוב אבל רוצה לקלל אותו כשהוא מביא רע.
- (משלי יז ז): "לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר, אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר"- נבל הוא ההפך מנדיב: נדיב מיטיב גם למי שלא ראוי, ונבל (כפוי-טובה) לא עושה טוב גם למי שראוי ( פירושים נוספים ). וכן (ישעיהו לב ה): "לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב, וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ. כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה, להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר".
- (איוב מב ח): "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב"- ה' אומר לרעיו של איוב: "אתם אמנם דיברתם בעדי, אבל דיברתם דברים לא נכונים, ולכן אתם ראויים לעונש שייראה ככפיות טובה".
- (משלי יז כא): "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹֹֹ, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל"- בן כפוי טובה, אינו מתייחס כראוי להוריו; ואולי זו גם הכוונה ב (מיכה ז ו): "כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ...".
- (משלי ל כב): "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם"- כשנותנים לנבל לשבוע לחם, הוא לא משיב טובה תחת טובה ולכן הארץ רגזה.
מעשה נְבָלָה הוא מעשה גס וברברי, המנוגד לכללים בסיסיים של דרך ארץ, כגון מעשה אונס, ניאוף או גניבה:
- (בראשית לד ז): "וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"
- (שופטים יט כג): "וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל אַחַי אַל תָּרֵעוּ נָא אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אַל בֵּיתִי אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאֶת"
- (שמואל ב יג יב): "וַתֹּאמֶר לוֹֹֹ אַל אָחִי אַל תְּעַנֵּנִי כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאֶת"
- (ירמיהו כט כג): "יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם..."
- (הושע ב יב): "וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי"
- (יהושע ז טו): "וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹֹֹ, כִּי עָבַר אֶת בְּרִית ה' וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל"
- וכן ניבול פה - דיבור ברברי ו"מלוכלך": (ישעיהו ט טז): "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה..."
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]חלק מהפירושים כאן נוצרו במהלך דיון עם סיגל ועם חברי נח"ת נוספים.
פירושים נוספים ניתן למצוא במאמר דמותם של נבל ואביגיל באספקלריה של חז"ל / רונית דרזנר (אלירם), בתוך מכלול ט"ו, כסלו ה'תשנ"ח .
פסוקים שבהם כמה פירושים אפשריים
[עריכה]- (שמואל ב ג לג): "וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר וַיֹּאמַר 'הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר?!'"- מוות ברברי בלי משפט, או מוות של כפוי-טובה, או כמו נבל הכרמלי ( פירוט ).
- ירמיהו יז יא: " "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי ימו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" " - בזוי כמו ברברי, או שהעושר יהיה כפוי טובה ויעזבנו, או שהוא יהיה נובל ועייף ( פירוט ).
- (תהלים לט ט): "מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי"- שלא אהיה בזוי כמו אדם ברברי, או שלא אהיה עבד כמו שחירף אותי נבל הכרמלי "היום רבו עבדים המתפרצים...".
- (משלי ל לב): "אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא, וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה"- אם השפילו אותך והתייחסו אליך כאל נבל, או: אם אתה מרגיש נבול ועייף מרוב עבודה ( פירוט ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nvl