ביאור:בשבחי הפשטות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"עד אשיבך באהלים כימי מועד" (הושע, יב', 10).

נשאלת השאלה, האם העולם הטכנולוגי של ימינו הוא מה שאלוהים חפץ בו או שהוא פועל כנגד רצונו?

  • מה שאלוהים חפץ בו - מכיוון שהכול הוא בריאה אלוהית, ואם אלוהים לא היה רוצה, לא היה מביא אותנו לידי התגליות המדעיות שלנו.
  • וכנגד רצונו - שכן עם העולם המחודש הזה גברה גם הנטייה החילונית בעולם, כשניתן לקשר בין שתי התופעות האלה. וזהו בבחינת - "וישמן ישורון ויבעט" (דברים, לב', 15). או כפי שמופיע אצלנו כאן - ישראל, או אפרים, אומר שהוא מסתמך על עושרו והוא מתחיל לעבוד עבודה זרה ולא מסתמך עוד על ה', אז ה' עונה לו שיושיבו עוד באוהלים, שזה סמל הפשטות. וכך היו בני-ישראל מתנהלים במדבר, שזו הייתה תקופת הזהב שלהם, אף-על-פי שמרדו גם במהלכה, הרי שהיא הייתה אפופת חסד, ככתוב - "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה, ב', 2).

אם כך, בכל מקרה אנו רואים שבעיני ה' מעולה ומועילה היא דרך הפשטות ולא התחכום והסיבוך, שלא לומר ההסתאבות. וכן הוא אומר - "עשה אלוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת, ז', 29).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1312_1