קטגוריה:ירמיהו ב ב
נוסח המקרא
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָ֩אתָ֩ בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃
הָלֹ֡ךְ וְ/קָֽרָאתָ֩ בְ/אָזְנֵ֨י יְרוּשָׁלַ͏ִ֜ם לֵ/אמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָ/ךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִ/ךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִ/ךְ לֶכְתֵּ֤/ךְ אַחֲרַ/י֙ בַּ/מִּדְבָּ֔ר בְּ/אֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כלולותיך" - מלשון כלה ותקרא כן שהוא ענין עלוי היופי כמו כלילת יופי (איכה ב) והכלה בימי חופתה היא כלולה בכל מיני יופי וקשוט
מצודת דוד
"אהבת כלולתיך" - האהבה שהיה לי עליך בעת היית ככלה בזמן חופתה וזהו במעמד הר סיני לקבל התורה
"לכתך" - ר"ל זכור לפני ההאמנה שהאמנת בי שהלכת אחרי במדבר בארץ שאין בה זרע זרוע ואין מה לאכול
"זכרתי לך" - זוכר אני לך את החסד אשר עשיתי עמך בימי נעוריך בעת בחרתי אותך לי לעם כי מצאת חן בעיני
"באזני ירושלים" - באזני יושבי ירושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) קודם השדוכין,
- ב) בהשדוכין עצמם,
- ג) אחר השדוכין, וזכיות אלה עדן זכורים בלבי לא אשכחם, ולכן.
ביאור המילות
"הלוך וקראת". מקור פעל הלך הבא לפני הפעל מורה התמדת ההליכה, ר"ל תלך ותקרא כ"פ וכן הלוך וקנית (לקמן סי' י"ג וסי' י"ט), ולקמן (ל"ד) הלוך ואמרת אל צדקיהו, ר"ל אף שלא יניחו אותך ליכנס תלך כ"פ עד שתכנס.
"כלולתיך", ענינו מענין כ£ל¢ה ומענין כליל היופי, כמו כלילת יופי, כללו יפיך, ושניהם אחד, כי היופי יקשר כלה כלולת קשוריה.
"במדבר בארץ לא זרועה", כי יש שני מיני מדבריות,
- א) ישימון וציה והם מקומות שיחדה הטבע אותם בל יתקיימו בם אנשים כמו מדבריות החול (מדבר קאבי או זאמא אשר באזיא) או מדבר המלח (המחלקת ארץ פרס לשתים, או מדבר זיריא אשר באראביען) ודומיהם, והגדולה שבהם מדבר זארא אשר באפריקא,
- ב] מדבר סתם (סטעפפען) אשר יחסר בהם יערות ואגמי מים, ובכל זאת היא ארץ זרועה, ר"ל שגדלים שם פירות רק שהם קטנים ורזים מאד (וזה בא מסבת מעוט האדים הלחים באויר שם מחסרון המעינות והנחלים) ושם ימצא מרעה לצאן ונקראים תמיד נאות מדבר (לקמן ט' ט', כ"ג י' ובכ"מ) ולכן כפל במדבר ומוסיף בארץ לא זרועה:
- פרשנות מודרנית:
חסד נעורייך
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
הנבואה הראשונה של ירמיהו אל עם ישראל מתחילה במילים:
(ירמיהו ב ב): "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
בפסוק זה, כמו פסוקים רבים אחרים, היחסים בין ה' לבין האומה הישראלית נמשלים ליחסים שבין איש לאשתו:
נעורייך = משל לימי ראשית תולדות האומה;
כלולותייך = הימים שבהם נוצר הקשר בין האומה לבין ה';
זכרתי לך... לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה = שני פירושים:
1. "זכרתי את המעשים הטובים שעשית למעני - מרוב שאהבת אותי, הלכת אחריי גם במדבר, ממצרים עד להר סיני". לפי זה, הביטוי זכרתי לך משמעו: "זכרתי לך לטובה", "זכרתי לזכותך" ( ה' זוכר את חסדי העבר גם לחוטאים , ולכן גם אנחנו צריכים לזכור את החסדים שעשו עמנו ).
- אבל לא מצאתי בשום מקום בתנ"ך שאדם עשה חסד עם ה', וזה גם נשמע מוזר, כי חסד הוא בדרך-כלל מעשה שעושה החזק עם החלש.
2. "זכרתי לך את המעשים הטובים שאני עשיתי למענך - מרוב שאהבתי אותך, שמרתי עלייך בדרכך במדבר, ממצרים עד להר סיני ועד לארץ ישראל". לפי זה, הביטוי זכרתי לך משמעו "זכרתי לך לרעה", "זכרתי לחובתך" (כי את כפויית טובה). או שהכוונה היא: "זכרתי במקומך" ('את כפויית טובה – את לא זוכרת את החסדים שעשיתי עמך בימי נעורייך; אבל אני זוכר בשבילך; אני אזכיר לך!').
- אמנם, פירוש זה פחות מתאים למבנה הנבואה .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ב ב"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.