ביאור:לזכור את הדברים הטובים שעשו לנו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הייתם חברים הרבה זמן, ואז רבתם ונפרדתם, ועכשיו כל מה שאת/ה רוצה זה לשכוח אותו/ה לגמרי, לא לחשוב עליו/ה יותר בכלל, ולהתחיל חיים חדשים. מה תעשה/י?

על-פי התורה, רוב הסיכויים שאסור לך בכלל לשכוח!

אחת ממצוות התורה היא ללכת בדרכי ה', ואחת מדרכי ה' שהתגלו למשה בהר סיני היא המידה (שמות לד ז): "נוצר חסד לאלפים". משמעותה של מידה זו היא, שה' שומר וזוכר את כל מעשי החסד שעושה האדם, למשך אלפי דורות, כלומר לנצח; ה' לא שוכח אף מעשה חסד. לפי זה, גם אנחנו חייבים להיות "נוצרי חסד לאלפים", כלומר, לזכור כל מעשה חסד שעשו לנו, ולא לשכוח אותו לעולם.

עד כמה צריך לזכור, ניתן ללמוד מדברי הנביא (ירמיהו ב ב): "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה": לפני כמה מאות שנים, בני ישראל הלכו אחרי ה' במדבר; זה נחשב למעשה חסד; וה' זוכר את החסד הזה, למרות שעכשיו בני ישראל רחוקים מאד מה'.

גם החבר/ה בוודאי עזר/ה לך עשה/תה עמך מעשי-חסד במשך התקופה שהייתם חברים; חובה לזכור מעשים אלה לטובה גם לאחר הפרידה.

בראש השנה נהוג להתפלל תפילה חגיגית, שאחד מחלקיה הוא ברכת "זכרונות" - ברכה הכוללת עשרה פסוקים מהתנ"ך העוסקים בזיכרון. אולי המטרה היא, שניזכר במעשים הטובים שעשו לנו אנשים אחרים במשך השנה האחרונה, ונשפר את יחסנו אליהם לקראת השנה החדשה.

אמצעי זיכרון

לה' כמובן יש זיכרון בלתי מוגבל, אולם מה יעשה אדם - שהזיכרון שלו מוגבל - כדי שלא ישכח את מעשי החסד שעשו עמו?

לשם כך יש אמצעים מוחשיים שונים שעוזרים לזכור ; גם החכם בספר משלי הציע להשתמש באמצעים מוחשיים (משלי ג ג): "חסד ואמת אל יעזבך, קשרם על גרגרותיך, כתבם על לוח לבך"- כדי שלא נשכח את מעשי החסד שעשו איתנו אנשים אחרים ( פירוט ).

אולי ניתן להסיק מכאן, שכל אחד צריך להחזיק פינקס או מחברת, שבהם יכתוב את כל הדברים הטובים שאנשים אחרים עושים עמו, כדי שלא ישכח, ויקיים את המידה "נוצר חסד לאלפים".

מה לא חייבים לזכור

חובה לזכור מעשי חסד = מעשים שמעבר לחובה; אבל לא תמיד חייבים לזכור מעשי צדק = מעשים מחוייבים על-פי מידת הדין ( פירוט ).

מה לגבי מעשים רעים שעשו לנו? כאן כבר יש בחירה:

מותר לשכוח אותם:

(ישעיהו מג כה): "אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני, וחטאתיך לא אזכר"
(ירמיהו לא לג): "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה', כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד"
(יחזקאל יח כב): "כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, בצדקתו אשר עשה יחיה"

ומותר גם לזכור אותם, למשל:

(ירמיהו מד כא): "הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר ה' ותעלה על לבו"
(הושע ט ט): "העמיקו שחתו כימי הגבעה, יזכור עונם יפקוד חטאותם"
(תהלים קט יד): "יזכר עון אבתיו אל ה', וחטאת אמו אל תמח"

פסוקים נוספים

דוגמה קיצונית לתוצאה של שכחה ניתן למצוא במעשיו של יואש מלך יהודה (דברי הימים ב כד כב): "ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו, ויהרג את בנו; וכמותו אמר 'ירא ה' וידרש'".

זכירת ברית ושבועה

(שמות ב כד): "וישמע אלהים את נאקתם, ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב"
(ויקרא כו מב): "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר... וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני ה'"
(יחזקאל טז ס): "וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם"
(תהלים קה ח): "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור"
(תהלים קה מב): "כי זכר את דבר קדשו, את אברהם עבדו"
(תהלים קו מה): "ויזכר להם בריתו, וינחם כרב חסדו"
תהלים קיא ד: " "זכר עשה לנפלאתיו, חנון ורחום ה'." "טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו" "

זכירת אנשים שנמצאים בצרה

(בראשית ח א): "ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה, ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים"
(בראשית ל כב): "ויזכר אלהים את רחל, וישמע אליה אלהים, ויפתח את רחמה"
(בראשית יט כט): "ויהי בשחת אלהים את ערי הככר, ויזכר אלהים את אברהם; וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט"- ה' זוכר את המעשים הטובים של אנשים, גם כשהוא שופט אנשים אחרים הקרובים אליהם.
(שמואל א א יט): "וישכמו בבקר וישתחוו לפני ידוד וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה'"
(תהלים ט יג): "כי דרש דמים אותם זכר , לא שכח צעקת עניים"
(תהלים קלו כג): "שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו"

אנשים שביקשו מה' שיזכור

(שמות לב יג): "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם"
(דברים ט כז): "זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו"
(שופטים טז כח): "ויקרא שמשון אל ה' ויאמר 'ד' ה', זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים, ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים'"
(שמואל א א יא): "ותדר נדר ותאמר 'ה' צבאות, אם ראה תראה בעני אמתך, וזכרתני ולא תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה' כל ימי חייו, ומורה לא יעלה על ראשו'"
(מלכים ב כ ג): "'אנה ה', זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי' ויבך חזקיהו בכי גדול", וכן ישעיהו לח
(ירמיהו יד כא): "אל תנאץ למען שמך, אל תנבל כסא כבודך; זכר אל תפר בריתך אתנו"
(ירמיהו טו טו): "אתה ידעת ה', זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה"
(ירמיהו יח כ): "הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם"
(חבקוק ג ב): "ידוד שמעתי שמעך יראתי ידוד פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור"
(איכה ג יט): "זכר עניי ומרודי לענה וראש"
(איכה ה א): "זכר ה' מה היה לנו, הביט וראה את חרפתנו"
(תהלים כה ו): "זכר רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם המה"
(תהלים עד ב): "זכר עדתך קנית קדם, גאלת שבט נחלתך, הר ציון זה שכנת בו"
(תהלים עד יח): "זכר זאת אויב חרף ה', ועם נבל נאצו שמך"
(תהלים עד כב): "קומה אלהים ריבה ריבך, זכר חרפתך מני נבל כל היום"
(תהלים פט מח): "זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם... זכר ד' חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים"
(תהלים קו ד): "זכרני ה' ברצון עמך, פקדני בישועתך"
(תהלים קיט מט): "זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני"
(תהלים קלב א): "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו"
(תהלים קלז ז): "זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם, האמרים ערו ערו עד היסוד בה"
(דברי הימים ב ו מב): "ה' אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך"
(איוב ז ז): "זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב"
(איוב י ט): "זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני"
(איוב יד יג): "מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני"
(נחמיה א ח): "זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים"
(נחמיה ה יט): "זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה"
(נחמיה ו יד): "זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי"
נחמיה יג יד: " "זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו... ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך" ... "זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים" ... "ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה" ".

אנשים שביקשו מה' שלא יזכור

(ישעיהו סד ח): "אל תקצף ה' עד מאד, ואל לעד תזכר עון; הן הבט נא עמך כלנו"
(תהלים כה ז): "חטאות נעורי ופשעי אל תזכר , כחסדך זכר לי אתה למען טובך ידוד"
(תהלים עט ח): "אל תזכר לנו עונת ראשנים, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד"

ועוד

(במדבר לא נד): "ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני ה'"
(ישעיהו סב ו): "על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את ה' אל דמי לכם"
(ישעיהו סג יא): "ויזכר ימי עולם משה עמו, איה המעלם מים את רעי צאנו, איה השם בקרבו את רוח קדשו"
(ירמיהו לא יט): "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'"
(תהלים ח ה): "מה אנוש כי תזכרנו , ובן אדם כי תפקדנו?"
(תהלים עח לט): "ויזכר כי בשר המה, רוח הולך ולא ישוב"
(תהלים פח ו): "במתים חפשי, כמו חללים שכבי קבר; אשר לא זכרתם עוד, והמה מידך נגזרו"
(תהלים צח ג): "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו"
(תהלים קג יד): "כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו"
(תהלים קטו יב): "ה' זכרנו יברך, יברך את בית ישראל, יברך את בית אהרן"
(איכה ב א): "איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ולא זכר הדם רגליו ביום אפו"
(יחזקאל לג טז): "כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו, משפט וצדקה עשה חיו יחיה"
(ירמיהו יד י): "כה אמר ה' לעם הזה: כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם"
(הושע ז ב): "ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו"
(הושע ח יג): "זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו ה' לא רצם, עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו"

מידת הזיכרון

הכרת טובה

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/zkr1

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.