הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אהבת זרים בכל מחיר[עריכה]

הנביא ירמיהו עסק לא רק בנבואות תוכחה אלא גם בניתוח הסיבות שהביאו להתדרדרות הרוחנית של בני ישראל. בין השאר הוא אמר:

(ירמיהו ב כה): "מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה, ותאמרי נואש, לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך"

המשל הוא שיחה בין איש לאשתו הנואפת, הנמשלת לחיית פרא מיוחמת שרצה מזכר לזכר ( פירוט ).

האיש אומר לאשתו: מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה = את רצה ממאהב למאהב עד שנעלייך מתבלות, את נשארת יחפה וגרונך צמא; למה לך לסבול? שובי אליי ולא תהיי יחפה וצמאה!

אבל היא עונה לו: לוא! כי אהבתי זרים, ואחריהם אלך! = לא מעניינים אותי התנאים החומריים, אני רוצה זרים , אני רוצה חידוש וגיוון (מלבי"ם) .

הנמשל הוא שיחה בין ה' לבין האומה הישראלית, הרצה מאליל לאליל ומאידיאולוגיה לאידיאולוגיה, וכתוצאה מכך מצבה החומרי הולך ומתדרדר והיא מסתכנת ביציאה לגלות. ה' אומר להם "שובו אליי והישארו בנחת בארצכם", אך הם אומרים "זה לא מעניין אותנו, אנחנו רוצים לחדש ולגוון בכל מחיר" (רש"י) .

המילים " מנעי רגלך מיחף " נועדו גם להזכיר לעם ישראל את התקופה שהלכו אחריו במדבר, כאשר (דברים כט ד) "נעלך לא בלתה מעל רגלך" ( משה צפור ) .

לפי הניתוח של ירמיהו, הסיבה להתדרדרות הרוחנית של עם ישראל היא, לא צרכים חומריים כלשהם שאינם מתממשים, אלא הרצון הבלתי פוסק בגיוון, האהבה לזר ולמוזר. ברצון הזה יש צדדים חיוביים, אולם כאשר הוא מתממש במידה מוגזמת הוא הרסני, כי הוא לא מאפשר לבנות שום דבר לטווח ארוך - לא מבחינה חומרית ולא מבחינה רוחנית.

המצב הנפשי הזה, של רצון בחידושים עד כדי עייפות, נזכר גם במקומות נוספים בתנ"ך - ראו תוכחה לאומה עייפה .

לעיון נוסף[עריכה]

ותאמרי נואש[עריכה]

המילה נואש מציינת עזיבה וויתור על מעשה או על תקוה .

1. רוב המפרשים פירשו שהמילה "נואש" היא חלק מדברי האישה/האומה הישראלית, האומרת "אני עוזבת ומוותרת על התנאים החומריים הטובים ועל עבודת ה', כי הדבר היחיד שחשוב לי זה הגיוון והחידוש". פירוש זה מתאים לטעמים, ומתאים גם לפסוק (ירמיהו יח יב): "... 'שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם!' ואמרו 'נואש, כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה'"= בני ישראל עוזבים ומוותרים על הסיכוי לחזור בתשובה.

2. אך אפשר לפרש, נגד הטעמים, שהמילים "ותאמרי נואש" הם חלק מדברי האיש/ה', האומר לאשה "תפסיקי להיות יחפה וצמאה, ותרי על הריצות המטורפות"; פירוש זה מתאים לפסוק (ישעיהו נז י): "ברב דרכך יגעת, לא אמרת נואש ..."= למרות שדרכך הרעה הביאה לך רק עייפות, לא עזבת ולא וויתרת עליה ( פירוט ).

אהבתי זרים ואחריהם אלך[עריכה]

דבריהם של בני ישראל "אהבתי זרים ואחריהם אלך" נרמזים גם בתשובת ה' לירמיהו על דברי הבצרות (ירמיהו יד י): "כן אהבו, לנוע!" ( פירוט ).

שני פסוקים קודם, מתוארת האומה הישראלית כאומרת "אחרי הבעלים לא הלכתי"; איך זה מסתדר עם הפסוק שלנו, שבו היא מודה בפירוש "אחריהם אלך"? - כמה תשובות .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-26.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אהבת זרים בכל מחיר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-02-25