ביאור:ירמיהו ב כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




פראות במדבר[עריכה]

הנביא ירמיהו ממשיל את האומה הישראלית לחיית פרא:

ביאור:ירמִיהו ב כד : "פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר, בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ שָׁאֲפָה רוּחַ, תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה? כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ, בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ"

פֶרֶה = הנקבה של פֶרֶא = חמור בר ;

לִמֻּד = הרגל ומנהג;

מִדְבַּר = ארץ לא זרועה, מקום שאינו מיושב בקביעות;

פֶרֶה לִמֻּד מִדְבַּר = חמורה שיש לה הרגל לחיות מחוץ ליישוב קבוע;

באות נפשו שאפה רוח [המילה מופיעה כזכר ונקבה בפסוק אחד - ראו דוגמאות נוספות לתופעה זו ]; החמורה שטופה בתאוה לזכרים, עד כדי כך שהיא צריכה לשאוף רוח, לנשום נשימות מהירות ועמוקות מרוב התרגשות.

תאנתה = יללה שהיא מיללת מתוך תאוה (דעת מקרא)

ישיב = ירגיע (כמו "בשובה ונחת")

תאנתה מי ישיבנה = מי יוכל להרגיע את יללות התאוה הפראיות שלה?

מבקשיה = הזכרים הרוצים להזדווג עמה.

כל מבקשיה לא ייעפו = הזכרים לא יצטרכו להתעייף כדי להזדווג עמה, כי היא רודפת אחריהם ובאה אליהם.

בחדשה ימצאונה = בחודש שבו היא באה אליהם, בכל חודש לזכר אחר.

הפסוק מתאר את התנהגותה של חיית פרא ממין נקבה, שרודפת עד כלות הנשימה אחרי זכרים להזדווג עמם, בכל חודש זכר אחר.

הנמשל הוא האומה הישראלית, שרודפת אחרי אלילים חדשים, אידיאולוגיות חדשות, רעיונות חדשים - בכל חודש מחליפה את האידיאולוגיה; רוצה להישאר במדבר, לא מוכנה לחיות בקביעות עם אידיאולוגיה אחת.

בני ישראל הלכו אחרי ה' במדבר, וה' זוכר להם את זה לטובה, (ירמיהו ב ב): "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה";

אולם, כשה' הוביל את בני ישראל במדבר, הוא לא התכוון שיישארו שם לנצח, הוא התכוון להביא אותם אל ארץ זרועה ולבנות איתם מערכת יחסים קבועה ויציבה.

בני ישראל נשארו "מדבריים", לימודי מדבר, גם כשהגיעו לארץ ישראל; הם המשיכו לחפש את הנדודים והחידושים, ולכן לא הצליחו לבנות את הקשר עם ה' ובסוף הביאו על עצמם חורבן.

ובעתיד, מנבא הנביא, עם ישראל המדברי שוב ימצא חן בעיני ה', והפעם ה' יצליח להרגיע אותם ולמשוך אותם אל ארץ ישראל:

(ירמיהו לא א): "כֹּה אָמַר ה': מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב, הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל"

פירושים נוספים[עריכה]

תאנתה מי ישיבנה?[עריכה]

1. פירשנו שהכוונה ליללה, במקרה זה יללה של תאוה (וכן פירשו ב'דעת מקרא') .

2. ויש שפירשו שהמילה תאנה מתארת את תכונתו של התן , שגם הוא שואף רוח, כמו ב (ירמיהו יד ו): "וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים , כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב"(ראו רש"י) ; אך יש שפירשו להיפך, ששאיפת הרוח של התנים היא חלשה ועייפה, והפסוק בירמיהו יד מתאר את חולשתם של הפראים, ששאיפת הרוח הפראית והנלהבת שלהם התחלפה בשאיפת רוח עייפה וחלשה כמו התנים , כי אין עשב . ( פרופ' יהודה פליקס ) . וייתכן שגם בפרקנו שאיפת רוח מציינת עייפות וצימאון, כמו בפסוק הבא - מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה .

3. ויש שפירשו שהכוונה לצער ודאגה - היא מצטערת ודואגת שמא מישהו יצליח להשיב אותה מדרכיה (מצודת דוד) .

4. ויש שפירשו שהכוונה למקרה (כמו " תאונה ") - בדרך כלל, תאוה היא מקרה, אך במקרה שלה ה'מקרה' הזה הפך להיות חלק מהאופי שלה, אי אפשר להשיב אותה ממקרה זה (מלבי"ם) .

בחודשה ימצאונה[עריכה]

1. פירשנו שהכוונה, שבכל חודש היא הולכת לזכר אחר / אליל אחר, מרוב תאוותה לחידוש ולגיוון.

2. ויש שפירשו שהכוונה לחודש מסויים בשנה: " "חודש אחד יש בשנה שהיא ישנה כל החודש, ואז היא נלכדת" " (רש"י) , או לחודש מסויים במחזור החיים שלה: " "בחודשה שנתמלא הריונה ימצאו אותה בקלות, כי אז היא כבדה ואינה יכולה לרוץ" ", " "בחודש הראשון שנולדה שאז קלה להיכנע עדיין אפשר למצוא אותה, לא כן אחר חודש שכבר למדה לנוע- אי אפשר לשנות טבעה" " (מלבי"ם) , " "כל הזכרים הרוצים להזדווג עמה ימצאו אותה בקלות בחודש הייחום שלה" " (דעת מקרא) .

3. ויש שפירשו "כאשר היא באה מחדש לאותו מקום שהיתה בו קודם". היא משאירה עקבות בגיא, ומי שרוצה למצוא אותה לא צריך להתאמץ לרדוף אחריה - מספיק שיעמוד ליד העקבות שהשאירה, ויחכה שתחזור לשם. הנמשל הוא, שירושלים כל הזמן חוזרת על העבירות הקודמות. ברגע שמנשה מת ואמון בנו עלה לשלטון, חזרו בני ישראל לחטאים של ימי מנשה. לכן לנביאים אין שום קושי 'לתפוס' אותה בעבירות.

  • אולם, נראה לי שהמילה " בחודשה " מראה דווקא על חידוש ולא על חזרה למקום ישן.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פראות במדבר


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-02-24