מצודות על ירמיהו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · ב · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהבת כלולתיך" - האהבה שהיה לי עליך בעת היית ככלה בזמן חופתה וזהו במעמד הר סיני לקבל התורה

"לכתך" - ר"ל זכור לפני ההאמנה שהאמנת בי שהלכת אחרי במדבר בארץ שאין בה זרע זרוע ואין מה לאכול

"זכרתי לך" - זוכר אני לך את החסד אשר עשיתי עמך בימי נעוריך בעת בחרתי אותך לי לעם כי מצאת חן בעיני

"באזני ירושלים" - באזני יושבי ירושלים

מצודת ציון

"כלולותיך" - מלשון כלה ותקרא כן שהוא ענין עלוי היופי כמו כלילת יופי (איכה ב) והכלה בימי חופתה היא כלולה בכל מיני יופי וקשוט

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאום ה'" - זהו מאמר ה'

"כל אוכליו" - כל הגוזלים ומכלים את ישראל יהיו אשמים והרעה תבוא אליהם ר"ל אף שישראל יהיו נמסרים ביד האומות בעבור חטאם עכ"ז על כי המה קודש לה' אהיה נפרע בסוף מן האומות על שהרעו להם

"קודש ישראל" - ולזה הוא קדש לה'

"ראשית" - הוא המיטב שבכל תבואתו ר"ל המובחר שבכל העכו"ם

מצודת ציון

"ראשית" - ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (לקמן מט)

"יאשמו" - מלשון אשם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ההבל" - זהו עכומ"ז שהוא הבל ואין בו ממש

"ויהבלו" - ובעבור זה נעשו גם המה הבל מבלי ממש כי נשפל ממשלתם עדי ארץ

"מה מצאו וגו'" - מה דבר עולה מצאו בי אשר בעבורם רחקו מעלי

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא עבר" - בדרך העברה

"ולא ישב" - בקביעות מקום

"בארץ וגו'" - כפל הדבר במ"ש פעמים רבות להפלגת הענין וכדרך המליצה

"המוליך וגו'" - ר"ל ולא תעינו בדרך ולא חסרנו דבר

"ולא אמרו" - לא חזרו מדרכם לומר איה ה' ר"ל נשוב לעבוד את ה' אשר העלה אותנו מארץ מצרים

מצודת ציון

"ערבה" - הוא כמו מדבר

"ושוחה" - מקום גומות ובורות כמו בשחת עשו (תהלים ט)

"ציה" - ענין שממון

"וצלמות" - צלו של מות ר"ל חשכת הקבר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותטמאו" - במה שעבדתם בה לעכו"ם

"ונחלתי" - ארץ ישראל שהיא נחלתי שמתם להיות מתועב לפני

"ואביא" - הלא הבאתי אתכם משם אל ארץ הכרמל ר"ל מקום שדות וכרמים

מצודת ציון

"הכרמל" - ענין מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיהו לג)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחרי לא יועילו הלכו" - הולכים אחר דברים שאין בהם תועלת והם הפסילים שאין בהם ממש

"לא ידעוני" - לא רצו לדעת ולהכיר גודל רוממותי

"והרועים" - המה מלכי ישראל מרדו בי

"והנביאים" - נביאי השקר מתנבאים בשם הבעל

"ותופשי התורה" - הם הסנהדרין אשר עליהם משפטי התורה

"לא אמרו איה ה'" - לא הזהירו לעם לומר איה ה' למה תעזבו אותו

"הכהנים" - אשר עליהם להורות דרכי ה' כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)

מצודת ציון

"ותפשי" - ענין אחיזה כמו כי יתפוש איש באחיו (ישעיהו ג)

"בבעל" - שם עכו"ם

"יועילו" - מלשון תועלת

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן עוד אריב אתכם" - מלבד מה שהוכחתי את אבותיכם על רשעם הנה עוד אריב אתכם וידעתי שגם את בני בניכם אריב כי האשמה הזאת תלך מהאבות לבנים דור אחר דור וכולם ראוים לתוכחה ומריבה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראו הן היתה כזאת" - ראו מעשה העכו"ם ההם וכי באמת היתה ביניהם כתועבה הזאת

"והתבוננו מאד" - חקרו מאד בתבונה יתירה

"וראו" - משפט מנהגם

"וקדר שלחו" - שלחו מלאכים לקדר הם בני ערב אשר הם בפאת המזרח

"איי כתיים" - לאיי כתיים והם ארצות המערב כי כתיים הם רומיים כי וצים מיד כיתים (במדבר כד) תירגם אונקלוס וסיען יצטרחן מרומאי

מצודת ציון

"הן" - כמו ההן ותחסר ה"א התימה וכן תרקיע עמו לשחקים (איוב לז)ומשפטו התרקיע בה"א התימה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמי" - אבל עמי החליף כבוד המקום בעכו"ם דבר שאין בו תועלת

"ההימיר" - וכי גוי מהם החליף אלהיו באחר

"והמה" - ואף כי גם אלהיהם לא אלהים המה עכ"ז כיון שהחזיקו בהם לא החליפום

מצודת ציון

"ההמיר" - מלשון תמורה וחלוף וכן ואם המר ימירנו (ויקרא כז)

"כבודו" - זה תקון סופרים והראוי כבודי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שומו שמים" - ר"ל ראו שיהיה בעולם שממון ושערה וחורבן גדול בעבור התועבה הזאת

מצודת ציון

"שומו" - מלשון שממון

"ושערו" - כמו סערו בסמ"ך ור"ל רוח סערה

"חרבו" - מלשון חורבן

"מאד" - ר"ל גדול וחזק

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחצוב" - למען לחצוב לעצמם בארות רבות נשברות כותליהם אשר לא יחזיקו את המים אשר נתנו בהם ר"ל עובדים למזלות השמים המקבלים ההשפעה מאת המקום ואף אין בידם להחזיק את ההשפעה ההיא בכל עת וכאומר הנה המחליף דבר בדבר השוה לו הנה לרע יחשב אף כי המחליף דבר בדבר הגרוע ממנו

"מקור מים חיים" - שאני כמעיין הנובע מים חיים ר"ל משפיע להם טובות בכל עת

"שתים רעות" - ר"ל רעה כפולה ותחשב לשתים

מצודת ציון

"מקור" - מעין

"לחצוב" - זה הלשון נופל על החפירה במקום האבנים וכן ובורות חצובים (דברים ו)

"יכילו" - ענין החזקה כמו קטן מהכיל את העולם (מלכים א ח)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העבד ישראל" - וכי ישראל הוא כעבד מקנת כסף או יליד בית בן השפחה כי אלו מפני פחיתותם לא ישגיח האדון עליהם בהשגחה פרטיות ולכן המה נעזבים אל המקרים ואמר וכי ישראל הוא כמותם להיות נעזב אל המקרים ומדוע א"כ היה לבז

מצודת ציון

"לבז" - מלשון בזה ושלל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישיתו" - ישימו ארצו לשממה ועריו נעשו שממה מבלי איש יושב בהם ועל מלכות אפרים יאמר שגלו כבר מארצם

"נתנו קולם" - עליו נתנו קולם וכפל הדבר במ"ש

"עליו" - על ישראל ישאגו הכפירים לאיים עליו והם מלכי האומות

מצודת ציון

"ישאגו" - ענין זעקת קול

"כפירים" - אריות

"וישיתו" - ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהלים עג)

"נצתה" - ענין שממון כמו נצתה כמדבר (לקמן ט)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם בני נוף ותחפנחס" - שהם מארץ מצרים אשר אתה בוטח בהם ותשאל מהם עזר גם המה ישברו אותך וחוזר ומפרש את הקדקוד ישברו וכאומר וכי זהו בעבור שנעזבו אל המקרים וכי מהראוי שיהיו נעזבים אל המקרים וכי המה כעבד או כיליד בית

מצודת ציון

"ירעוך" - ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (לקמן יא)

"קדקד" - הוא אמצעית הראש יחולק שם השיער אילך ואילך

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא זאת תעשה לך" - ר"ל לא זהו בעבור שנעזבים אל המקרים אלא זאת היא הדבר העושה את הרעה והיא עזיבתך אשר עזבת את ה' ולא הלכת אחריו בעת שהיה מוליך אותך בדרך הישרה ובעונש בא מה שבא ולא במקרה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - הואיל והכל בהשגחה למה לך ללכת לדרך מצרים ואשור לרוות צמאונך במי ארצם ר"ל לבקש מהם עזרה להיות נושע על ידיהם הלא הכל בהשגחה ומה יועילו לך

מצודת ציון

"שיחור" - זהו הנילוס

"נהר" - ר"ל נהר פרת

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודעי וראי" - תן לב לדעת ועינים לראות אשר רע ומר דבר העזיבה אשר עזבת את ה' ולא היה פחד ה' אליך כאומר אין היה מהראוי לעזבו אם מפאת העזר הבאה ממנו אם מפאת יראת העונש

"ומשובותיך" - מה שהלכת בדרכי לבך תוכיחוך במכאוב וכפל הדבר במ"ש

"תיסרך רעתך" - הרעות שאתה עושה המה ייסרו אותך במוסר יסורין ר"ל בעבורם תיוסר ביסורין

מצודת ציון

"תיסרך" - מלשון יסורין

"ומשובותיך" - ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נז)

"תוכיחוך" - ענין משפט הגמול כמו והוכח במכאוב (איוב לג)

"ומר" - מלשון מרירות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי על כל גבעה" - כאומר והנה לא קיימת כי על כל וגו'

"את צועה זונה" - הולכת ונוסעת ממקום למקום ר"ל כמו הזונה אין דרכה לשבת במקום אחד וכמ"ש בה בביתה לא ישכנו רגליה וגו' (משלי ז) כן הלכת אתה מבית עכו"ם זו לבית עכו"ם זו

"נתקתי" - העתקתי מעל צוארך קשרי רצועות עולם

"ותאמרי" - ואז אמרת לא אעבור עוד על דבר ה'

"כי מעולם" - הלא מימות עולם הייתי לך לעזרה ושברתי העול אשר הכבידו עליך האומות

מצודת ציון

"עולך" - מלשון עול ההושם על צואר הבהמה והוא משל על הכבדת העבודה

"נתקתי" - ענין העתק והסרה

"מוסרותיך" - הם קשרי רצועות העול

"גבעה" - ענינו כמו הר

"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב)

"צועה" - ענין טלטול ונוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו (לקמן מט)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנכי נטעתיך שורק" - מתחילה נטעתיך מענפי גפן משובח וחוזר ומפרש הכל מזרע אמת הם אברהם יצחק ויעקב וא"כ ראוי היית להיות כמוהם ואיך נהפכת למולי להיות בדים רעים המוסרים מן הגפן אשר כל אחת נכריה וזרה מן הנטיעה ולא תשוה אליה

מצודת ציון

"שורק" - זמורות משובחים וכן ויטעהו שורק (ישעיהו ה)

"סורי" - מלשון הסרה והפלה

"נכריה" - זרה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרבי לך בורית" - תרבי לעצמך בורית לצחצח עצמך ע"י ר"ל אף אם תראה לפני הבריות צדקות ומעש"ט הנה לא תועיל בזה כי עונך שאתה עושה בסתר נראה לפני ככתם כי לא העבירם הנתר והבורית כלומר הצדקה שאתה עושה לפני הבריות לא כפרו על העון שנסתר

מצודת ציון

"תכבסי" - מלשון כיבוס ורחיצה

"בנתר" - מין אדמה רכה ומכבסין בו וכן חומץ על נתר (משלי כה)

"בורית" - שם עשב המנקה וכן וכבורית מכבסים (מלאכי ג)

"נכתם" - מלשון כתם ורושם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכרה קלה" - והרי אתה כגמלה נקבה בחורה הקלה לרוץ יותר מהזכר אשר נתקשר עמה דרכה ומנהגה עד שכל ימיה תתמיד במנהג ההוא לרדוף ולרוץ בכל עת וכן אתה כאשר התחלת בעבודת בעל פעור נדבקת בעבודת הבעלים עד היום הזה ולא תעזבם

"ראי דרכך בגיא" - כאומר איך תוכל לומר כן הלא ראי דרכך בגיא מול בית פעור ששם עבדת הבעל ודעי מה שעשית היום הזה ותדע ותשכיל שאותו העון אשר התחלת שם הוא עמד עד היום הזה

"איך תאמרי" - איך תכחשו לומר לא נטמאתי עתה בעכו"ם ומעולם לא הלכתי אחרי הבעלים

מצודת ציון

"בגיא" - הוא מול בית פעור כמ"ש ונשב בגיא מול בית פעור (דברים ג)

"בכרה" - גמלה בחירה כמו בכרי מדין (ישעיהו ס)

"משרכת" - ענין קשירה והוא מלשון שרוך נעל (בראשית יד)שהוא הרצועה שקושרין בו הנעל

"דרכיה" - ענין מנהג וסדר

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאנתה מי ישיבנה" - ר"ל בכל פעם תרוץ ותחזור במרוצה למקומה כאלו היה לה צער ואבלות ודאגה מי ישיבנה למקומה ולזה תרוץ מהרה והוא ענין מליצה

"כל מבקשיה" - כל המבקשים אותה לתפשה ביד אינם צריכים להתייגעות לרדוף אחריה כי בחדשה שנתמלאה הריונה ימצאו אותה בקלות כי אז היא כבדה ואינה יכולה לרוץ וכן ישראל המה כפרא הזה כי ע"י מעשיהם אשר לא טובים בא עליהם האויב והמה משוטטים למצוא עזר ממלכי העכו"ם למען יוכלו עמוד בארצם אם כן כל הטרוד הזה בא באות נפשם וכן סופם יהיה כסוף הפרא כי האויב הבא עליהם לכבשם לא יהיה לו יגיעה רבה כי בקל יכבשם בחדש המוכן לפורעניות והוא אב שהוקבע בכיה לדורות בזמן המרגלים כמ"ש רז"ל

"פרה" - הרי את כפרא הזה הלמוד והרגיל במדבר אשר באות נפשה שאפה רוח ר"ל אין מי מכריחה לרוץ ולרדוף אבל היא בחפצה תרוץ ותרדוף בכל עת ומשכת את האויר אל בית הבליעה כדרך הרצים מהרה

מצודת ציון

"פרה" - כמו פרא באל"ף והוא חמור הבר

"למוד" - ענין הרגל וכן כעגל לא לומד (לקמן לא)

"באות" - מלשון תאוה וחשק

"שאפה" - ענין משיכה אל בית הבליעה וכן שאפו רוח כתנים (לקמן יד)

"רוח" - כן נקרא האויר

"תאנתה" - ענין צער ואבלות כמו תאניה ואניה (איכה ב)

"ייעפו" - ענין יגיעה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריהם אלך" - לעבוד אותם

"מנעי רגלך מיחף" - ר"ל ראה לתקן מעשיך ולא תלכי בגולה יחף וצמאה למים

"ותאמרי נואש" - אמרת אני מתייאש מעבודת המקום ולא אשוב אליו כי אוהב אני את הזרים הם עבודת הבעלים

מצודת ציון

"מנעי" - חדלי

"מיחף" - כן נקרא ההולך מבלי מנעלים וכן ערום ויחף (ישעיהו כ)

"וגרונך" - מלשון גרון וצואר

"נואש" - מלשון ייאוש ועזיבת הדבר וכן אמרו נואש (לקמן יח)

"זרים" - מלשון זר ונכרי

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה" - המון העם

"וכהניהם" - כהני הבעל

"ונביאיהם" - נביאי הבעל

"כבושת גנב כי ימצא" - כמרבית בושת הגנב אשר היא בעת ימצא שהוא גנב אחר שהיה מוחזק לנאמן כן ירבה בושת בית ישראל בעיני העכו"ם על כי היו מוחזקים לעובדי ה' ונמצאו עובדי כוכבים ככל העמים

מצודת ציון

"הובישו" - מלשון בושה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובעת רעתם" - בעת בוא עליהם הרעה יתפללו אלי ויאמרו קומה והושיענו מן הרעה

"כי פנו אלי עורף" - ר"ל אינם שומעים לדברי כאדם המהפך עורף מול רעהו ולא יאבה לשמוע אמריו

"אומרים" - על אשר אומרים לפסל העשוי מעץ אתה אבי ולצלם מאבן יאמרו אתה ילדתנו כאלו הכוכבים בראו העולם ומלואה

מצודת ציון

"אבי" - ענין אדון וגדול וכן אבי דבר גדול הנביא דבר אליך (מלכים ב' ה)

"ילדתנו" - הוא כמו יצרתנו וכן בטרם הרים ילדו (תהלים צ)

"פנו" - מלשון הפנה וסיבוב

"עורף" - הוא אחורי הפנים והצואר

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה תריבו אלי" - למה תתרעמו למולי על שאין אני מציל אתכם מן הרעה הבאה הלא כולכם פשעתם בי איש לא נעדר ומהו הזכות הנמצא לכם

מצודת ציון

"תריבו" - ענין תרעומות ותלונה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אכלה" - כי חרבכם הרגה את נביאיכם כי הרגו את ישעיהו ואת זכריה

"כאריה משחית" - כאריה המשחית בני אדם

"לשוא" - על חנם הכיתי את בניכם כיון שעכ"ז לא לקחו האבות מוסר ועדיין עומדים במרדם וכל עצם כוונת הכאת הבנים היה למען יוסרו האבות

מצודת ציון

"לשוא" - לחנם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רדנו" - כבר נבדלנו ממך ולא נבוא עוד אליך

"הדור אתם" - אתם בני הדור ראו בהבנת הלב את מצות ה' אשר יש תשלום גמול עליהם

"המדבר" - וכי עד הנה הייתי לישראל כמדבר וארץ מאפליה אשר לא ימצא שמה די צורך האדם ר"ל וכי לא היה ספוק בידי לשלם גמול טוב על המצות שעשו

מצודת ציון

"ראו" - יאמר גם על הבנת הלב וכן ולבי ראה הרבה חכמה (קהלת א)

"מאפליה" - מלשון אופל וחושך וכשבא להגדיל הדבר סומכו למלת יה וכן שלהבת יה (שיר השירים ח)והוא כמו מדבר וכפל הדבר במ"ש

"רדנו" - ענין ההבדל ממקום הדבוק כמו רדה הדבש (שופטים יד)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמי" - אבל עמי שכחו אותי ימים הרבה ואין מספר להם עם שזהו עיקר חייהם על האדמה

"התשכח" - וכי הדרך הוא שתשכח הבתולה להשים עדיה עליה להתקשט בו וכי תשכח הכלה את קשוריה הם חוטי המשי שקושרת שערה בהם להתקשט וכאומר הלא אין דרך האדם לשכוח דבר הנצרך לו ביותר

מצודת ציון

"עדיה" - מלשון עדי ותכשיט

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - באמת גם את העכו"ם הרעות למדת אתה את מנהגיך ר"ל אתה הרעות לעשות יותר מכולן ואף להרעות שבהן למדת להרשיע יותר כמוך

"מה תטיבי דרכך" - מה תתקני מנהגך בעבודת הבעל לעשות בדמיון גמור אל מעשה העכו"ם לבקש מהם אהבה בעשותך כמעשיהם

מצודת ציון

"תיטיבי" - ענין תקון כמו ותיטב את ראשה (מלכים ב' ט)

"דרכך" - מנהגך

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל אלה" - הכנפים הנזכרים למעלה ר"ל לא עשית הדבר בהסתר כי אם בפרסום רב מבלי בושה

"לא במחתרת מצאתים" - דמי הנפשות האלה לא מצאתים במחתרת ובמקום נסתר כי אם בגלוי

"גם בכנפיך" - גם בכנפי בגדיך נמצאו דמי נפשות אביונים נקיים מעון מיתה ועל חנם הרגתם

מצודת ציון

"בכנפיך" - שולי הבגד

"במחתרת" - ר"ל במקום נסתר והיא מלשון חתירה וחפירה כמו אם במחתרת ימצא הגנב (שמות כב)

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני נשפט אותך" - לכן הנני מתווכח עמך גם על מה שתכחש לומר לא חטאתי ר"ל מלבד גמול החטא אוסיף עוד עונש על מה שתכחש חטאיך והעונש הזה תחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו בדבר הזה

"ותאמרי" - ר"ל אם אמנם כל אלה עשית בפרסום איך תאמרי לא כן הוא כי נקי אני מעבירה ואין האמת עם הנביאים שאומרים שחרה בי אף ה' אך שב אפו ממני הואיל ואני מנוקה מעון

מצודת ציון

"נשפט" - ענין ויכוח וכן כי באש ה' נשפט (ישעיהו סו)

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם ממצרים תבושי" - על אשר לא תמצא עזר על ידו

"כאשר בושת מאשור" - כי אחז מלך יהודה שלח מלאכים למלך אשור לעזור לו והיצר לו עוד כמ"ש ויבוא וגו' מלך אשור ויצר לו ולא חזקו (דברי הימים ב' כח)

"מה תזלי מאד" - למה תרבי ללכת לבקש עזר מן העכו"ם

"לשנות את דרכך" - פעם לאשור פעם למצרים

מצודת ציון

"תזלי" - ענין הלוך כמו אזלו מים מני ים (איוב יד)

"מאוד" - היא כמו הרבה

"לשנות" - מלשון השתנות

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מאס ה' במבטחיך" - דבר שנאוי ונמאס בעיני ה' מה שאתה בוטח בעזרת העכו"ם ולכן לא תהיה לך הצלחה להם למצוא חן בעיניהם להיות לך לעזר מול הקמים עליך

"גם מאת זה" - כמו שיצאת בדאגה וביללה מאת מלך אשור כן תצאי ממלך מצרים בדאגה וידיך יהיו מונחים על ראשך כדרך המקונן