קטגוריה:דברים לב ד
נוסח המקרא
הצור תמים ד=פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.
הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
הַ/צּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔/וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖י/ו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְ/אֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְ/יָשָׁ֖ר הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | תַּקִּיפָא דְּשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָל אוֹרְחָתֵיהּ דִּינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְּמִן קֳדָמוֹהִי עַוְלָא לָא נָפֵיק מִן קֳדָם דְּזַכַּאי וְקַשִּׁיט הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אָמַר משֶׁה נְבִיָא כַּד סְלֵיקַת לְטַוְורָא דְסִינַי חָמִית רִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ מְרַבַּע יוֹמָא לְאַרְבָּעָא חוּלְקִין תְּלַת שָׁעִין עָסִיק בְּאוֹרַיְיתָא וּתְלַת עָסִיק בְּדִינָא וּתְלַת מְכַרְזֵג בֵּין גְבַר לְאִיתָא וּגְזַר לִמְרוֹמָם וּמָאִיךְ וּתְלַת מְפַרְנֵס כָּל בִּרְיָיתָא דְהָכִין כְּתִיב תַּקִיף דְשַׁלְמִין עוֹבָדוֹי אֲרוּם כָּל אָרְחָתוֹי דִינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְמִן קֳדָמוֹי עַוְלָא לָא נָפִיק דְזַכַּאי וְקָשִׁיט הוּא: |
| ירושלמי (קטעים): | אָמַר משֶׁה נְבִיָא כַּד סַלְקִית לִמְרוֹמָא חֲמִית תַּמָן רִבּוֹן כָּל עַלְמַיָא יְיָ מְרַבַּע יוֹמָא לְאַרְבַּע חוּלְקִין תְּלַת שָׁעִין עָסִיק בְּאוֹרַיְיתָא וּתְלַת שָׁעִין עָסִיק בְּדִינָא וּתְלַת שָׁעִין עָסִיק מְפַרְנֵס עַלְמָא וּתְלַת שָׁעִין מְזַוֵוג גְבַר לְאִיתָא תַּקִיפָא דְשַׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרוּם כָּל אוֹרְחָתֵיהּ דִינִין דִקְשׁוֹט אֱלָהָא מְהֵימְנָא וְקַשִׁיטָא וְלֵית קֳדָמוֹי שְׁקַר צַדִיק וְקַשִׁיט בְּדִינָא הוּא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
תמים פעלו - פעולתו שלימה על כל באי העולם, ואין להרהר אחר מדותיו אפילו שנה של כלום, ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר: אלו היה לי ג' עינים, אלו היו לי ג' ידים, אלו היו לי ג' רגליים, אלו הייתי מהלך על ראשי, אלו היו פני הפוכים לאחורי כמה היה נאה!
כי כל דרכיו משפט - יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שראוי לו:
אל אמונה - שהאמין בעולם ובראו:
ואין עול - שלא באו בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים. וכן הוא אומר קהלת ז אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים:
צדיק וישר הוא - שהוא מתנהג בישרות עם כל באי העולם.
ד"א הצור - התקיף. תמים פעלו - פעולתו שלימה עם כל באי העולם, ואין להרהר אחר מדותיו אפילו עונה של כלום, ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר: מה ראו אנשי דור המבול שנשטפו במים? ומה ראו אנשי מגדל שנתפזרו מסוף העולם ועד סופו? ומה ראו אנשי סדום ועמורה להשתטף באש וגפרית? ומה ראה אהרן ליטול הכהונה? ומה ראה דוד ליטול את המלכות? ומה ראה קרח ועדתו שתבלעם הארץ?
כי כל דרכיו משפט - יושב עם כל אחד ואחד ונותן לו את הראוי לו: אל אמונה - בעל פקדון:
ואין עול - גובה את שלו באחרונה. שלא כמדתו מדת בשר ודם: מדת ב"ו מפקיד אצל חבירו מאתים ויש בידו מנה - כשהוא בא ליטול את שלו, אומר לו הוצא מנה שיש לי בידך והילך את השאר. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן; אלא אל אמונה ואין עול - גובה את שלו באחרונה:
צדיק וישר הוא - כענין שנאמר תהלים יא כי צדיק ה' וצדקות אהב.
ד"א הצור - התקיף תמים פעלו - פעולתם של באי העולם שלימה לפניו: מתן שכרם של צדיקים ומאחר פורענותם של רשעים. אלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה, ואלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה, שנאמר דברים לב הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי. אימתי אלו ואלו נוטלים? - למחר, כשהוא יושב בדין:
כי כל דרכיו משפט - למחר כשהוא יושב בדין עם כל אחד ואחד, ונותן לו את הראוי לו: אל אמונה - כשם שמשלם שכר צדיק גמור, שכר מצוה שעשה בעולם הזה לעולם הבא - כך משלם לרשע גמור שכר מצוה קלה שעשה בעולם הזה. וכשם שנפרע מרשע גמור, מעבירה שעשה בעולם הזה לעולם הבא - כך נפרע מצדיק גמור על עבירה שעשה בעולם הזה:
ואין עול - כשאדם נפטר מן העולם באים כל מעשיו ונפרעים לפניו ואומרים לו: כך עשית ביום פלוני, ואי אתה מאמין בדברים הללו? והוא אומר הן והן! והוא אומר לו חתום, שנא' איוב לז ביד כל אדם יחתום:
צדיק וישר הוא - והוא מצדיק את הדין ואומר: יפה דנתוני. וכן הוא אומר למען תצדק בדבריך תזכה בשפטיך.
ד"א כשתפסו את ר' חנינא בן תרדיון נגזרה עליו גזירה לשרוף ספרו. אמרו לו גזירה נגזרה עליך לשרוף ספרך. קרא מקרא הזה הצור תמים פעלו. אמרו לאשתו: נגזרה על בעליך גזירה לשרוף ספרו עליו, ועליך ליהרג. קראה המקרא הזה אל אמונה ואין עול. אמרו לבתו: נגזרה גזירה על אביך לשרוף ספרו עליו, ועל אמך ליהרג, ועליך לעשות מלאכה. קראת מקרא זה ירמיה לב גדול העצה ורב העליליה. ר' אומר: גדולים מעשים אלו שהם בעת צרתם הצמיחו ג' פסוקים של צדוק הדין, מה שאין כן בכל הכתובים. כוונו שלשתם את לבן וצדקו עליהם את הדין! עמד פליסופוס על הפרכיא שלו, אמר לו אל תזוח דעתך על ששרפת את התורה, שמשעה שיצאת חזרה לה לבית אביה. אמר לו למחר אף אני דנך כיוצא באלו! אמר לו בשרתני בשורה טובה: למחר יהיה חלקי עם אלו לעולם הבא.
ד"א הצור תמים פעלו - כשירד משה מהר סיני באו כל ישראל אצלו ואמרו לו: משה רבינו, אמור לנו מה היה מדת הדין למעלה? אמר להם: אני איני אומר לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, אלא אפילו להחליף בדבר - אל אמונה ואין עול:רש"י
"אל אמונה" - לשלם לצדיקים צדקתם לעוה"ב ואע"פ שמאחר את תגמולם סופו לאמן את דבריו
"ואין עול" - אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעוה"ז
"צדיק וישר הוא" - הכל מצדיקים עליהם את דינו וכך ראוי וישר להם צדיק מפי הבריות וישר הוא וראוי להצדיקו
[ז] משלם צדקתם בעולם הזה. ואם תאמר, כיון דהרשע עשה מצוה גמורה כמו שעשה הצדיק, למה יהיה משלם לרשע מצותו בעולם הזה, ולצדיק בעולם הבא. ואין זה קשיא, כי הצדיק אשר הוא צדיק בכל, הנה עיקרו הוא צדיק, והעבירה שעשה הוא מיעוט, ואינו עיקר, ודבר בטל הוא אצל זכות הצדיק. ויש לו תשלומין בעולם הזה, שהוא דבר שאינו עיקר, כמו שהעבירה שהיא מיעוטה אינו עיקר. והרשע הוא היפך, שאם הוא רשע גמור, תשלומין שלו הוא במקום שהוא עיקר, והוא בעולם הבא. אבל המצוה שאינה עיקרית, תשלומין שלה בדבר שאינו עיקר, והוא בעולם זה, שאינו עיקר:
ומה שפירש "אל אמונה" שמשלם גמול צדיקים לעולם הבא, כי מפני שלשון "אל אמונה" הוא נאמן לשלם שכר, כמו הנאמן שהוא נאמן להחזיר מה שהופקד בידו. ורוצה לומר הקדוש ברוך הוא נאמן לשלם לצדיקים שכרם מה שיש להם בידו:
[ח] הכל מצדיקים את דינו וכך ראוי וישר להם. פירוש "וישר הוא" - וישר להצדיק את הדין. ולא פירש אותו כמשמעו, מפני שכבר כתיב "אל אמונה ואין עול", ולא הוצרך למכתב עוד "צדיק וישר הוא", ולפיכך פירש "צדיק וישר הוא"; ["צדיק"] - שהכל מצדיקין את דינו, "וישר" - רוצה לומר שכך ראוי וישר להם (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵל אֱמוּנָה – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא; וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו (ספרי שז).
וְאֵין עָוֶל – אַף לָרְשָׁעִים, מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (שם).
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא – הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכֵן רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם; צַדִּיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וְיָשָׁר הוּא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ (שם).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ושמעתי מפי מורי הר"ש נר"ו שאין צורך לומר בברכת הלבנה פועל אמת שפעולתה אמת, לפי שפעולת מי שצריך לשל מעלה ממנו אינו אמת, כלומר אינה תמימה ואינה על השלמות, ואין שום פעל על השלמות כי אם פעולתו יתעלה, ועל כן אומר כי ראוי לברך כן פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש, ויחזור על הבורא יתעלה שהוא פועל אמת ופעולתו אמת כדרך שאמר בכאן תמים פעלו.
ונראה לי לפרש הצור תמים פעלו, כי משה רמז בכאן על יצירתו של אדם הראשון ועל חטאו ועונשו, והענין מפני שהיה הוא סבה שנגזרה מיתה על כל תולדותיו, ולכך הוצרך משה להזכיר כן ביום מותו, ומה שקראו הצור על שם שהוא צר כל הצורות כלן, וכמו שדרשו רז"ל (שמואל א ב) אין צור כאלהינו, אין צייר כאלהינו, וכן (ישעיה כו) צור עולמים, צר שני עולמים, וכתיב באדם הראשון (בראשית ב) וייצר ה' אלהים את האדם. וענין הכתוב כי הצור כשיצר אדם הראשון שהיה פעלו ומעשה ידיו היתה כוונתו בו להיותו תמים עובד השם בארץ כמלאך בשמים, ולפי שחטא הענישו במיתה, וזה במשפט, זהו כי כל דרכיו משפט, כי הוא אל אמונה, כלומר הדורות חולפים והוא קיים ואין עול במשפטו כי צדיק וישר הוא, והכתוב שאחריו מפרש ומבאר חטאו, הוא שאמר שחת לו ולא אמר להם, והכוונה שחת אדם הראשון לו לאביו שבשמים, וההשחתה הזו הוא מה שידעת שקצץ בנטיעות, והוא חטא עושי העגל שהזכיר בהן הלשון הזה בעצמו (שמות לב) שחת עמך, אע"פ שהחטא חלוק ולא היה קצוץ האב והבנים במקום אחד, ובאר עוד הכתוב במה היה החטא וההשחתה הזו לאדם הראשון, וזהו שאמר לא, כלומר במלת לא, והוא שעבר על לא תעשה באמרו (בראשית ב) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, זהו שאמר שחת לו לא. ואמר בניו מומם, כי בניו קין והבל השחיתו, וכבר ידעת כי זה נהרג וזה נכרת, וההשחתה שעשו היה מומם, מום גדול להם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
ובזה נודע "כי כל דרכיו משפט." דרכי טובו ומדת דינו כולם משפט בלי ספק: " אל אמונה" נאמן במה שנשבע לאבות להיטיב לבנים בזכותם של אבות: " ואין עול" בהביאו פורענות: " צדיק" צדקות אהב ובצדקתו לא יטוש את עמו:
" וישר הוא" שלא לקפח שכר כל בריח:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וגמר אומר אל אמונה וגו' ואמרו רבותינו ז"ל (ספרי) אל אמונה לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא ואין עול לשלם לרשעים צדקתם בעולם הזה, והכונה במאמר זה על פי דבריהם שאמרו (שוח"ט ד) בפסוק נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו (תהלים ד', ח') שאמר דוד כי מעת שראה שלות הרשעים נשא קל וחומר בעצמו ומה לאלו שהם עוברי רצונו כך וכו', והוא אומרו אל אמונה פירוש יצדיק הצדיק אמונת שכרו בה' כשיראה מדת ואין עול שהוא שכר הרשעים שבעולם הזה על מיעוט זכותם:
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
צדיק וישר הוא שחת. לו. שחייב לו לומר יפה דנתני: הוא עשך ויכוננך. וסמיך ליה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לב ד"
קטגוריה זו מכילה את 25 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 25 דפים.