מ"ג דברים לב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לב · ה · >>

מקרא

כתיב: שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל

מנוקד: שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.

עם טעמים: שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם  דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃

תרגום

​​

אונקלוס:
חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ בְּנַיָּא דִּפְלַחוּ לְטָעֲוָתָא דָּרָא דְּאַשְׁנִי עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנַּיוּ׃
ירושלמי (יונתן):
חַבִּילוּ עוֹבָדֵיהוֹן טַבְיָא בְּנַיָא חֲבִיבַיָא אִשְׁתַּכַּח מוּמָא בְּהוֹן דָרָא עוּקְמָנָא דְאַשְׁנִייוּ עוֹבָדֵיהוֹן וְאוּף סֵדֶר דִינֵיהּ דְעַלְמָא אִשְׁתַּנֵי עֲלֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שחת לו וגו'" - כתרגומו חבילו להון ולא ליה

"בניו מומם" - בניו היו והשחתה שהשחיתו היא מומם

"בניו מומם" - מומם של בניו היה ולא מומו

"דור עקש" - עקום ומעוקל כמו ואת כל הישרה יעקשו ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות

"ופתלתול" - אנטורט"לייש (פערדרעהט פערוויקקעלט) כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבות הגדיל

"פתלתל" - מן התיבות הכפולות כמו ירקרק אדמדם סחרחר סגלגל

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שחת לו לא בניו מומם" - המום יקרא השחתה כמו שנאמר (ויקרא כב כה) כי משחתם בהם מום בם וכן וזובח משחת לה' (מלאכי א יד) יאמר כי מומם של ישראל שחת לצור עמו ונחלתו וקראם "לא בניו" כאשר יקראם בניו בעת רצון ואמר כי הם דור עקש ופתלתל כי העקשות הפך הישר כענין שנאמר (מיכה ג ט) ואת כל הישרה יעקשו והפתלתל הפך הצדיק ואחרי שהוא צדיק וישר והעם בהפך מזה אינם בניו אבל הם משחיתים לו ושיעור הכתוב שחת לו מומם את לא בניו דור עקש ופתלתל והנה הטעם שלא בא חסרון מעלתם מפועל הצור כי הוא תמים ולא יבוא בו חסרון לעולם אבל מומם הוא המשחית אותם לפני אביהם וטעם "לא בניו" כמו ואמרתי ללא עמי עמי אתה (הושע ב כה) וכן הם קנאוני בלא אל (פסוק כא) במי שאיננו אל וישבעו בלא אלהים (ירמיהו ה ז) או יאמר שחת לו מומם שאינם בניו כי הם דור עקש ופתלתל הפך ממנו

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

שחת לו לא בניו מומם - אע"פ שהם מלאים מומים קרויים בנים, שנא' שחת לו לא בניו מומם, דברי ר' מאיר. וכן היה ר' יהודה אומר: אין בהם מומים שנ' לא בניו מומם, ואומר ישעיה א זרע מרעים בנים משחיתים; אם כשמשחיתים קרוים בנים, אלו לא היו משחיתים עאכ"ו! כיוצא בדבר אתה אומר ירמיה ד חכמים המה להרע; והרי דברים ק"ו: ומה כשהם סכלים קרוים חכמים, אלו היו מטיבים עאכ"ו! כיוצא בו אתה אומר ירמיה ד בנים סכלים המה ולא נבונים; והרי דברים ק"ו: ומה כשהם סכלים קרוים בנים, אלו היו נבונים עאכ"ו! כיוצא בו אתה אומר יחזקאל לג ויבוא אליך כמבוא עם וישבו לפניו עמי ושומעים את דבריך. יכול שומעים ועושים? ת"ל ואתם לא תעשו; והרי דברים ק"ו: ומה כשהם שומעים ולא עושים קרויים עמי, אלו שומעים ועושים עאכ"ו!

משום אבא דורש אמרו: שחתו ישראל בכל לאווים שבתורה; וכל כך למה? שלא ליתן פתחון פה לרשעים לומר: כל זמן שאנו חוטאים לפניו אנו מצטערים לפניו. משל לאחד שיצא לצלב. אביו בוכה עליו, אמו בוכה עליו ומתחבטת עליו, וזה אומר אוי לי, וזה אומר אוי לי, אבל אין זה הוי הוי - אלא שיצא ליצלב; וכן הוא אומר ישעיה ג אוי לנפשם כי גמלו להם רעה:

דור עקש ופתלתול - אמר להם משה לישראל: אתם עוקמנים, פתלתולים אתם, אין אתם הולכים לאור! משל לאחד שהיה בידו מקל מעוקל ונתנו לאומן לתקנו - מתקנו באור, ואם לאו - מכוונו במעגילה, ואם לאו - מפסלו במצד ומשליכו לאור. וכן הוא אומר יחזקאל כא ונתתיך ביד אנשים בוערים חורשי משחית.

ד"א דור עקש ופתלתול - אמר להם משה לישראל: במדה שמדדתם - בה מדדתי לכם, וכן הוא אומר: עם נבר תתבר ועם עקש תתפל.

<< · מ"ג דברים · לב · ה · >>