ביאור:האם חוקי הטבע משתנים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הרמב"ם טען, שחוקי הטבע אינם משתנים - הוא ראה בכך עיקרון רוחני חשוב, והביא לכך כמה ראיות מן התנ"ך, ובפרט מספר קהלת (ראו מורה נבוכים ב כח ) . אמנם, ישנם פירושים אחרים לפסוקים אלה:

בתחילת הספר, (קהלת א ד): "דור הלך ודור בא, והארץ לעולם עמדת... מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש"- הפסוק מעיד "על נצחיות העולם" (רמב"ם) ; "מי שלא הבחין בדיוק זה, נדחק לומר שזה "הַמֶּשֶך שנקבע לה" (כנראה הכוונה לרס"ג או ליצחק אבן גיאת)".
(בראשית ח כב): "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה, לא ישבתו"( פירוט ) - גם כאן פירש רס"ג "שזה אורך ימיה שנקבע לה"; והרמב"ם דוחה את דבריו ואומר -
"מי ייתן וידעתי מה יאמרו על דברי דוד", (תהלים קד ה): "יסד ארץ על מכוניה, בל תמוט עולם ועד", "שכן, אם גם דבריו: עולם ועד אינם מביעים נצחיות, אזי לאלוה יש משך (מוגבל) כלשהו, שהרי הכתוב בדבר נצחיותו יתעלה הוא: "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו יח), ואתה יודע שעולם מביע נצחיות רק כאשר מצטרף אליו עד, אם אחריו, כגון דברו: עולם ועד, ואם לפניו כגון דברו: עד עולם".
(תהלים קמח ו): "ויעמידם לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור", "כלומר שהחוקים שהוא חוקק לא ישתנו לנצח, כי החוק הזה רומז אל חֻקות שמים וארץ (ירמיהו לג כה) שנזכרו לפני-כן. אך הוא הבהיר שהם נבראו ואמר: כי הוא ציוה ונבראו".
(ירמיהו לא לד): "כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו: אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים"" "הרי שגם הוא אמר מפורשות שהם, כלומר חוקים אלה, אף-על-פי שהם ברואים, לא ימושו"

"

(קהלת ג יד): "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו""הרי שהודיע בפסוק זה שהעולם מעשׂה האלוה ושהוא נצחי. והוא נתן גם את הטעם לנצחיותו, והוא דברו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרֹע, כי זה הטעם לכך שהוא יהיה לעולם, כאילו אמר שדבר שמשנים אותו, אין משנים אותו אלא בגלל חיסרון שבו כדי שיושלם, או כדי לגרוע תוספת שאין צורך בה; ואִילו מעשׂי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ואין אפשרית בהם תוספת ולא חיסרון, קיימים (הם) ועומדים בהכרח כפי שהם, שכן אין מניע שישתנו. (שלמה) גם ציין, כביכול, תכלית למה שהובא לידי מציאות או תירץ את מה שמשתנה באומרו בסיומו של הפסוק: והאלהים עשֹה שייראו מלפניו, וכוונתו לעשׂיית הנסים"
ובפסוק הבא, (קהלת ג טו): "מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה, והאלהים יבקש את נרדף", "הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תימשך, וחלקה יבוא בעקבות חלקה" ( פירושים נוספים ).
(דברים לב ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"- "כוונתו שמעשׂיו כולם, כלומר ברואיו, בתכלית השלמות, אין חיסרון פוגם בהם כלל, ואין בהם עודף ולא דבר שאין בו צורך. וכל מה שיגיע לקצו מבין ברואים אלה, או (יובא לקצו) על-ידיהם, כל זה צדק מוחלט ומוצרך על-ידי חֳכמה" ( פירושים נוספים ).

ראו עוד: החוקיות בטבע כרעיון דתי / צוריאל אדמנית .

לנושא זה ישנה השלכה הלכתית: ישנן הלכות רבות בתלמוד, המבוססות על ידע מדעי שאינו מתאים לידוע לנו, כגון בענייני שבת, רפואה וכד'. אחת הדרכים ליישב בין הדברים היא הנחת "השתנות הטבעים" - הטבע בזמן התלמוד היה שונה מהטבע בימינו. אולם, הרמב"ם בוודאי לא יסכים להנחה זו, שהרי לדבריו חוקי הטבע אינם יכולים להשתנות! לדבריו, רק הידע המדעי משתנה - חכמי התלמוד הסתמכו על ידע מדעי שגוי של המדענים של אותה תקופה, אולם בימינו הידע התקדם ואנחנו יודעים יותר. ראו השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדע / ד"ר דניאל מלאך, תחומין .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-10-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/naturelaws