קטגוריה:בראשית מח כ
נוסח המקרא
ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה
וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.
וַיְבָ֨רְﬞכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
וַ/יְבָ֨רֲכֵ֜/ם בַּ/יּ֣וֹם הַ/הוּא֮ לֵ/אמוֹר֒ בְּ/ךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵ/אמֹ֔ר יְשִֽׂמְ/ךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּ/אֶפְרַ֖יִם וְ/כִ/מְנַשֶּׁ֑ה וַ/יָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִ/פְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבָרֵיכִנּוּן בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בָּךְ יְבָרֵיךְ יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר יְשַׁוֵּינָךְ יְיָ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וְשַׁוִּי יָת אֶפְרַיִם קֳדָם מְנַשֶּׁה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָרֵיכִינוּן בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בָּךְ יוֹסֵף בְּרִי יְבָרְכוּן בֵּית יִשְרָאֵל יַת יְנוּקָא בְּיוֹמָא דִמְהוּלְתָּא לְמֵימָר יְשַׁוִינָךְ יְיָ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶׁה וּבְמִנְיַן שִׁבְטַיָא יִתְמַנֵי רַבָּא דְאֶפְרַיִם קֳדָם רַבָּא דִמְנַשֶׁה וּמַנֵי יַת אֶפְרַיִם דִיהֵי קֳדָם מְנַשֶׁה: |
רש"י
"וישם את אפרים" - בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים
[כג] בברכתו לפני מנשה. אבל מה שאמר יעקב למעלה (פסוק ה) "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" והקדים את אפרים לפני מנשה, שמא חשב יוסף שעשה זה יעקב להקדים את אפרים לפני מנשה כדי לטול בכורה מראובן ולא יהיה בכורה למנשה, שאם אמר 'מנשה ואפרים יהיו כראובן ושמעון' יסבור יוסף כמו שראובן הוא בכור גם כן מנשה הוא כמוהו, שגם הוא בכור ליוסף, ולראובן תהיה בכורה וגם למנשה, ולפיכך אמר "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" שלא יהיה בכורה למנשה וגם לראובן לא תהיה לו בכורה, שהרי משוה לו אפרים דלא שייך בו בכורה, והשתא יהיה מנשה כשמעון, אבל אפרים ליכא למיטעי שהרי אינו בכור. אי נמי כי אפרים בודאי חשוב יותר לפי שלמד תורה מפי יעקב, כמו שפירש לעיל (רש"י פסוק א), וראוי להקדים אותו בדבור, אבל בברכה דלא תליא בחשיבות כלל שלמד תורה, אלא אותו שהוא יותר ראוי לברכה, והבכור בשביל שהוא בכור יותר ראוי לברכה, אפילו הכי בברכה הקדים אפרים בשביל שהוא מזומן לברכה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם – בְּבִרְכָתוֹ לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים (ב"ר צז,ה).
רשב"ם
וישם את אפרים לפני מנשה: באמרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה, וכן לשון שימה נופל בדברים, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, וזאת התורה אשר שם משה, שימה בפיהם:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אפרים לפני. בגימטריא רגלים בנשיאים:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח כ.
בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל
כל ישראל יתברכו בזכות אפרים ומנשה - כל אב יברך את בנו "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".
ומה קרה להם?
אפרים ומנשה עשו את הרע בעייני אדוני. פיצלו את העם. בחרו לעצמם את החלק הצפוני של כנען שהוא יותר גשום וטוב.
אולם כתוצאה מכך הם סבלו התקפות קשות מהצפון, נכבשו, הוגלו ואבדו, בזמן שהם היו חומת מגן ליהודה מדרומם.
ברכת יעקב נשארה בעמנו, אולם לא נראה שבני יוסף בורכו שזרעם יהיה כחול הים, עפר הארץ, או כוכבי השמים - כי חלקם הצטרף לשבט יהודה בממלכת יהודה, או בתקופת מרדכי ואסתר הם התיהדו חזרה, והשאר התבוללו בגוים, ואבדו.
וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה
פעם נוספת יעקב שם את אפרים לפני מנשה, ואפילו העורך מסביר לנו שכך יעקב עשה.
כנראה בתקופה שהקטע הזה נכתב אפרים ומנשה היו בגדולתם, וזה היה כבוד להתברך בשמם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מח כ"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.