קטגוריה:בראשית ג יב
נוסח המקרא
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וַ/יֹּ֖אמֶר הָֽ/אָדָ֑ם הָֽ/אִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔/י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥/י מִן־הָ/עֵ֖ץ וָ/אֹכֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אָדָם אִתְּתָא דִּיהַבְתְּ עִמִּי הִיא יְהַבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכַלִית׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר אָדָם אִתְּתָא דִּי יְהַבְתְּ עִמִּי הִיא יְהַבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכָלִית׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אָדָם אִיתְּתָא דִיהַבְתְּ גַבַּיי הִיא יַהֲבַת לִי מִן פֵּירֵי אִילָנָא וַאֲכָלִית: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה שכוונת האדם היא שלא ידע דבר כי אם האשה הביאה לפניו המזומן ואכל ואינו חייב לשאול על המוגש לפניו דבר זה מנין כי הלא כל הארץ לפניו היא מלאה מעדנים אשר נטע ה'. ודקדק לומר אשר נתת עמדי שלא לחייבו לחפש ולדקדק אחריה לדעת המובא לפניו כיון שהאשה הלז נתנה ה' עמו לעזר ולהועיל ואין רע יורד מהשמים ואין לו לבדוק אחריה כי מן הסתם מעשיה נאים. ותמצא שאמרו ז"ל (קידושין דף עו.) אין בודקין מן המזבח ולמעלה וכו' ע"כ. הרי דכל שהוחזק במקום קדוש חזקת כשרות שלימה עליו ומכל שכן אשה גדולה כזו אשר ברא לו ה' לעזר אינו צריך לחפש אחריה מה נותנת לפניו. ואומרו מן העץ פירוש מן העץ הנטוע בגן כי כולה מלאה נטעי ה', וידוייק אומרו מן העץ כי לא על העץ המוזכר בדברי ה' הוא אומר אלא על עץ מעצי הגן, ולכשנאמר דעל עץ הדעת הוא אומר אין הכונה שהוא ידע שממנו הביאה לו ואכל אלא אחר שאכל ידע כי ממנו אכל מאמצעות הכרתו בהרגשתו ההשתנות ולעולם בשעת מעשה לא ידע דבר ולא שאל לצד בטחונו באשה שנתן ה' עמו, והוא שטען באומרו אשר נתת עמדי וגו'. עוד אפשר לומר שגם האדם טעה כי לא אסר ה' אלא הפרי ולא העץ והוא אומרו מן העץ, ואין זה פירוש נכון מכמה טעמים וראשון עיקר:
ומעתה אין ביד אדם עון אלא שוגג, ואפשר שדין אונס יש לו כי לא היה לו מקום לומר לו היה לך לתת לב לבל תחטא, ולא חשד באשה שתאכילהו דבר איסור כיון שניתנה לו מאל עליון. ולזה תמצא שלא קלל ה' לאדם אלא להאדמה. האמת כי שגיונו הוא שלא נשמר בדברו לחוה ולא הזכיר לה אלא הפרי כנשמע מדבריה לנחש שמזה נמשך החטא לחוה, וכמו שפירשנו למעלה:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי. ד' הם שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן עביט של מימי רגלים. אדם, שנאמר: האשה אשר נתתה עמדי. קין, שנאמר: "לא ידעתי השומר אחי אנכי". בלעם, "מי האנשים האלה עמך ויאמר בלק בן צפור". חזקיהו, "מאין באו אליך האנשים? ויאמר: מארץ רחוקה באו". אבל יחזקאל נמצא בקי מכולן, שנאמר: "התחיינה העצמות האלה? ויאמר: ה' אלהים אתה ידעת". משל לצפור שהיתה נתונה ביד ציד, פגע באחד, אמר לו: זו שבידי מה היא, חיה או מתה? אמר ליה: אין בעית חיה, אין בעית מתה.
היא נתנה לי מן העץ ואוכל. ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל, אכלית ואוכל. לא נטרד אדם הראשון מגן עדן עד שחרף וגדף, שנאמר: "ויקו לעשות ענבים ויעש" וגו'.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט שהכיתני בעץ עד ששמעתי לדבריה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג יב.
ראו מדוע נענש אדם
הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, וָאֹכֵל
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי
אדם מאשים את אלוהים: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" גרמה שאוכל. למעשה זאת אמת. במשך שנים אדם לא אכל מהעץ. אלוהים יצר חיות והציג אותם לאדם (ביאור:בראשית ב יט), אדם נתן שמות לחיות (ביאור:בראשית ב יט) ופיתח שפה. אחר כך אלוהים יצר את האישה מצלעו של אדם, וחיכה עד שהאישה גדלה לאישה.
ללא האישה, אדם לא היה אוכל מהפרי, ולא היה יוצא מגן עדן כדי לקיים את דברי אלוהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א כח).
ניתן להבין שאלוהים גרם לאישה לאכול מהעץ ולהאכיל את אדם, כדי להמשיך בתוכניתו.
ואכן למרות שאלוהים אמר: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת" (ביאור:בראשית ב יז) הוא התעלם מדבריו ושינה את פסק הדין, בתוקף הנסיבות החדשות, שבגלל האישה שהוא נתן לאדם, הדבר קרה.
הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ
אדם טוען שהאישה נתנה לו, והוא רומז שהוא לא ידע מה הוא אכל.
האישה היתה עימו (ביאור:בראשית ג ו) כאשר היא נתנה לו מהפרי והוא אכל.
על הפרי לא היה כתוב מאיזה עץ הוא בא. סביר שאדם לא ידע, כי כאשר הנחש מדבר עם האישה פעמים נאמר שהוא דיבר רק איתה: "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ג א), "וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ג ד). לו אדם היה נוכח, הנחש היה מדבר אל שניהם. סביר שאדם היה מצטרף לשיחה, והאישה היתה נותנת כבוד לאדם לענות לנחש. סביר שהאישה היתה מבקשת אישור מאדם לפני שהיא שלחה את ידה לקחת את הפרי. סביר שהיא היתה מציעה לאדם לאכול ראשון. מכל זה סביר שאדם לא היה נוכח כאשר היא קטפה ואכלה מהפרי.
אם אדם היה נוכח, אז בשתיקותו הוא הסכים לדבריה ולמעשיה, ואז דבריו הם דברי שקר. זה שהאישה הגישה לו את הפרי לאחר שהוא אישר לה לקטוף ולאכול לא מצדיק האשמה 'שהיא נתנה לי מהעץ'.
וָאֹכֵל
אדם מודה שהוא אכל, בחוסר ידע, ברשלנות שהוא לא שאל מה הפרי הזה, אבל הוא מסכים שהוא אכל מהעץ האסור.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ג יב"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.