קטגוריה:בראשית ג יא
נוסח המקרא
ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.
וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכׇל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.
וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכׇל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
וַ/יֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְ/ךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲ/מִן־הָ/עֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛י/ךָ לְ/בִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖/נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מַאן חַוִּי לָךְ אֲרֵי עַרְטִלַּאי אַתְּ הֲמִן אִילָנָא דְּפַקֵּידְתָּךְ בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ אֲכַלְתָּא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר מַן חַוִּי לָךְ אֲרֵי עַרְטִילַאי אָתְּ הֲמִן אִילָנָא דִּי פַקֵּידְתָּךְ בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ אֲכָלְתָּא [נ"א אָכָלְתְּ]׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר מַן חַוִי לָּךְ אֲרוּם עַרְטִילָאִי אַתְּ דִלְמָא מִן פֵּירֵי אִילָנָא דְפַקֵידְתָּךְ דְלָא לְמֵיכַל מִינֵיהּ אֲכַלְתְּ: |
רש"י
"המן העץ" - בתמיה
[יז] לשון תמיה. ואינו שאלה כמו "ההשיב אשיב את בנך" (להלן כד, ה), שהרי השם יתברך יודע הכל, ולא שייך לשון שאלה. ועוד דאם שאלה - היה לו להשיב 'כן אכלתי', והוא לא השיב רק "האשה וגו'" (פסוק יב):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הֲמִן הָעֵץ – בִּתְמִיָּה.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אשר צויתיך לבלתי אכל. ס"ת רכיל. שהלכת בעצת רכיל:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג יא.
ראו: פסוק ז
מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה
מִי הִגִּיד לְךָ
קשה להבין מה הקשר המידי, היחיד, והמוחלט שפרי עץ הדעת טוב ורע לימד את אדם ואשתו לכסות את מערומיהם. למעשה העץ לימד אותם, אבל לא 'אמר' להם.
אלוהים רומז שאדם בעצמו לא חשב לכסות את מערומיו, אלא שמישהו אמר לו זאת.
לא ברור באמת מי העלה את ענין הערום, ואדם ואשתו עשו להם חגורות.
תשובתו של אדם אינה שקר. לפחות אלוהים מרוצה שאדם אינו שקרן כמו קין בעתיד.
אדם מתעלם מהשאלה "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה", כי אפשרי שאף אחד לא אמר לו זאת, והוא עונה: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, וָאֹכֵל" (ביאור:בראשית ג יב).
כִּי עֵירֹם אָתָּה
אלוהים עושה משחק מילים על המילה 'ערום':
- ערום - גוף חשוף ללא כיסוי.
- ערום - אדם חכם להרע, תחבולן, תככן כמו הנחש (ביאור:בראשית ג א).
אלוהים שאל למה אתה ערום, ללא בגדים ותחבולן. מי אמר לך להיות חכם כזה?
הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ
אלוהים מקצר את הוויכוח - אלוהים מודיע: אני יודע שאכלת מפרי העץ האסור, עברת על מצווה מפורשת.
אולם אלוהים לא מזכיר את עונש המוות המידי. בשלב זה אדם כבר יודע שפרי העץ אינו רעל, והאפשרות היחידה למות הוא מידי אלוהים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ג יא"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.