מ"ג בראשית ג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · ג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר אָדָם אִתְּתָא דִּיהַבְתְּ עִמִּי הִיא יְהַבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכַלִית׃
אונקלוס (דפוס):
וַאֲמַר אָדָם אִתְּתָא דִּי יְהַבְתְּ עִמִּי הִיא יְהַבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכָלִית׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אָדָם אִיתְּתָא דִיהַבְתְּ גַבַּיי הִיא יַהֲבַת לִי מִן פֵּירֵי אִילָנָא וַאֲכָלִית:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר נתת עמדי" - (ע"ז ה) כאן כפר בטובה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – כַּאן כָּפַר בַּטּוֹבָה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אשר נתת עמדי — אתה נתת הנותנת לי. וטעם עמדי, בגן, והוא כמו 'עמי'. אכן לא מצאנוהו כי אם בלשון יחיד המדבר: וָאֹכֵל — האלף סימן המדבר, והנח הנעלם שיש אחריו – תמורת אלף השרש, ובא עם קמץ קטן, בעבור שהוא סוף פסוק. ולא יתכן שיבא וי"ו קמוץ עם הפועל, כי לעולם הוא בשו"א:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם האשה אשר נתת עמדי" - כלומר האשה אשר אתה בכבודך נתת אותה לי לעזר היא נתנה לי מן העץ והייתי חושב שכל אשר תאמר אלי יהיה לי לעזר ולהועיל וזהו מה שאמר בענשו "כי שמעת לקול אשתך" שלא היית ראוי לעבור על מצותי בעבור עצתה ורבותינו (במסכת ע"ז ה) קורין אותו בזה כפוי טובה ירצו לפרש שענה אותו אתה גרמת לי המכשול הזה שנתת לי אשה לעזר והיא יעצתני להרשיע

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"היא" שנתת אותה לעזר ולהועיל: " נתנה לי מן העץ" והיתה למכשול ובזה יחס אשמתו לקונו תמורת התשובה שהיתה ראויה לו כמו שעשה דוד באמרו אל נתן חטאתי:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) "ויאמר האדם האשה". הוא כמ"ש למעלה שממ"ש מן העץ לא תאכל ממנו למד שרק ממנו היינו מן העץ לא יקח לאכול, אבל כשאחר נותן לו מותר לאכול, וגם אמר אחר שאתה נתתה אותה עמדי לתקן מאכלי, הייתי סומך שהמאכל שנתנה לי הוא מאכל של היתר:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר האדם האשה וגו'. צריך לדעת מה מענה בלשונו בתשובת האשה וגו' אפילו קל שבקלים לא ישוב תשובה כזה ומכל שכן למלך גדול. ועוד אומרו מן העץ שלא היה צריך לומר אלא היא נתנה לי ואוכל ומובן הדבר שעל העץ המוזכר הוא אומר, וכן מצינו שאמרה חוה בתשובתה הנחש השיאני ואוכל ולא הוצרכה לומר מן העץ:

ונראה שכוונת האדם היא שלא ידע דבר כי אם האשה הביאה לפניו המזומן ואכל ואינו חייב לשאול על המוגש לפניו דבר זה מנין כי הלא כל הארץ לפניו היא מלאה מעדנים אשר נטע ה'. ודקדק לומר אשר נתת עמדי שלא לחייבו לחפש ולדקדק אחריה לדעת המובא לפניו כיון שהאשה הלז נתנה ה' עמו לעזר ולהועיל ואין רע יורד מהשמים ואין לו לבדוק אחריה כי מן הסתם מעשיה נאים. ותמצא שאמרו ז"ל (קידושין דף עו.) אין בודקין מן המזבח ולמעלה וכו' ע"כ. הרי דכל שהוחזק במקום קדוש חזקת כשרות שלימה עליו ומכל שכן אשה גדולה כזו אשר ברא לו ה' לעזר אינו צריך לחפש אחריה מה נותנת לפניו. ואומרו מן העץ פירוש מן העץ הנטוע בגן כי כולה מלאה נטעי ה', וידוייק אומרו מן העץ כי לא על העץ המוזכר בדברי ה' הוא אומר אלא על עץ מעצי הגן, ולכשנאמר דעל עץ הדעת הוא אומר אין הכונה שהוא ידע שממנו הביאה לו ואכל אלא אחר שאכל ידע כי ממנו אכל מאמצעות הכרתו בהרגשתו ההשתנות ולעולם בשעת מעשה לא ידע דבר ולא שאל לצד בטחונו באשה שנתן ה' עמו, והוא שטען באומרו אשר נתת עמדי וגו'. עוד אפשר לומר שגם האדם טעה כי לא אסר ה' אלא הפרי ולא העץ והוא אומרו מן העץ, ואין זה פירוש נכון מכמה טעמים וראשון עיקר:

ומעתה אין ביד אדם עון אלא שוגג, ואפשר שדין אונס יש לו כי לא היה לו מקום לומר לו היה לך לתת לב לבל תחטא, ולא חשד באשה שתאכילהו דבר איסור כיון שניתנה לו מאל עליון. ולזה תמצא שלא קלל ה' לאדם אלא להאדמה. האמת כי שגיונו הוא שלא נשמר בדברו לחוה ולא הזכיר לה אלא הפרי כנשמע מדבריה לנחש שמזה נמשך החטא לחוה, וכמו שפירשנו למעלה:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי. ד' הם שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן עביט של מימי רגלים. אדם, שנאמר: האשה אשר נתתה עמדי. קין, שנאמר: "לא ידעתי השומר אחי אנכי". בלעם, "מי האנשים האלה עמך ויאמר בלק בן צפור". חזקיהו, "מאין באו אליך האנשים? ויאמר: מארץ רחוקה באו". אבל יחזקאל נמצא בקי מכולן, שנאמר: "התחיינה העצמות האלה? ויאמר: ה' אלהים אתה ידעת". משל לצפור שהיתה נתונה ביד ציד, פגע באחד, אמר לו: זו שבידי מה היא, חיה או מתה? אמר ליה: אין בעית חיה, אין בעית מתה.

היא נתנה לי מן העץ ואוכל. ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל, אכלית ואוכל. לא נטרד אדם הראשון מגן עדן עד שחרף וגדף, שנאמר: "ויקו לעשות ענבים ויעש" וגו'.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו'. זה שאמר הכתוב משיב רעה תחת טוב'ה ל'א תמו'ש רע'ה ס"ת, האשה. שהיה כפוי טובה באשה שנתן לו לעזר:

היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט שהכיתני בעץ עד ששמעתי לדבריה:

<< · מ"ג בראשית · ג · יב · >>