קידושין עו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ופוטרים את הנשואות מאי דרשי (דברים כה, ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר הך דיתבה חוצה היא לא תהיה לאיש זר אבל הך דלא יתבה חוצה תהיה לאיש זר ורבי עקיבא לטעמיה דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ויש אומרים לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות מאן יש אומרים אמר רב אידי בר אבין רבי אליעזר היא דתניא מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל ואלא הכי מאי אין בקיאין לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו בהן מאי קא משמע לן יש ממזר מחייבי כריתות ניתני חדא מעשה שהיה כך היה ורבא אמר עבד ושפחה נתערבו בהן איסורא משום מאי משום שפחה ניתני חדא מעשה שהיה כך היה:
מתני' אהנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה אמה ואם אמה ואם אבי אמה ואמה ואם אביה ואמה ואם אבי אביה ואמה לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת
באין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של ציפורי רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך:
גמ' מאי שנא בנשי בדקינן ומאי שנא בגברי לא בדקו נשי דכי מינצו בהדי הדדי בעריות הוא דמינצו ואם איתא דאיכא מילתא לא אית ליה קלא גגברי דכי מינצו בהדי הדדי ביוחסין הוא דמינצי אם איתא דאיכא מילתא אית ליה קלא ואיהי נמי תבדוק בי' בדידיה מסייע לי' לרב דאמר רב יהודה אמר רב דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים רב אדא בר אהבה תני ד' אמהות שהם שתים עשרה במתניתא תנא ד' אמהות שהם שש עשרה בשלמא לרב אדא בר אהבה
רש"י
[עריכה]
ופוטרין את הנשואות - מן החליצה ולרבי עקיבא בני חייבי לאוין ממזרים הם:
החוצה - החיצונה שלא נכנסה עדיין לרשות הבעל לנשואין:
ויש אומרים - היינו רבי אליעזר:
לפי שאין בקיאין - אסרום ולקמן מפרש לענין יוחסין מאי בקיאין איכא הלכך לרבי אליעזר כותי לא ישא כותית שמא אחד מן הבקיאין שלא אירע פסול בנישואי אבותיו והשני משאינן בקיאין ואירע ספק אשת איש בקידושי אבותיו שנתקדשה לאחר ואמרו אינן קדושין ונשאת לאחר:
מצת כותי מותרת - לאכלה בפסח ואין בה משום חששא דחימוץ:
ואדם יוצא בה - בלילי י"ט הראשון שהמצה חובה ויוצא בה דלא הוי כקמחין ובציקות של עובדי כוכבים שלא חמצו דקי"ל (פסחים דף מ.) אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה אחרת באחרונה משום דבמצת מצוה בעינן שימור לשם מצוה אבל מצת כותי א"צ לאכול מצה אחרת באחרונה דבקיאי במצות שימור:
ואלא הכא - גבי יוחסין מאי אין בקיאין שייך למימר:
מאי קמ"ל - האי ממזר מאחותו דקא פריש ממאי הוה ולא תנא ממזר סתמא:
ומשני יש ממזר מחייבי כריתות קא משמע לן - ולאפוקי ממאן דאמר (יבמות דף מט.) אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין:
וניתני חדא - ממזר מאחותו נתערב בהן:
עבד ושפחה נתערבו בהן - עבד נשא מבנותיהם ושפחה נשאת לאחד מהם ואין אותה משפחה ידועה:
ופרכינן איסורא משום שפחה - דע"כ עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר אלא שפחה וולדה עבד:
ניתני - שפחה לחודה:
מתני' אשה כהנת - דווקא נקט כדקתני סיפא לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת:
ארבע אמהות שהן שמנה - בודקין בדורותיה ארבע אמהות שתים מצד האב ושתים מצד האם שהם שמנה כל אחת מהם אמה ואם אמה:
בודקין - שלא היו ממזרות או אחת מן הפסולות לקהל:
ואם אבי אמה - של אשה זו שהוא נושא:
ואמה - של אם אבי אמה:
ואם אביה - של זו שהוא נושא:
ואמה - של אם אביה:
ואם אבי אביה - של זו שהוא נושא ואמה:
לויה וישראלית - לכהן בא לכונסה מוסיפין עליהן עוד אחת. אם אחת בכל זוג וזוג כגון אמה ואם אמה ואמה וכן כולם:
אין בודקין מן המזבח ולמעלה - התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על המזבח בידוע שמיוחס הוא:
ולא מן הדוכן ולמעלה - אם הועד עליו שעמד אצל הלוים בדוכן לשורר שיר:
ולא מן הסנהדרין ולמעלה - אם נמנה בסנהדרין א"צ לבדוק אותו וכן שוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין בנותיהם לכהן ואין צריכין לבדוק וטעמא דכולהו מפרש בגמרא:
אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של ציפורי - עיר סמוכה לציפורי ששמה ישנה כדאמרינן בעירובין (דף נט.) כעיר חדשה שביהודה דהיינו עיר ששמה חדשה כדכתיב (יהושע טו) צנן וחדשה:
בערכי - שהיה כתוב בסדרי הדיינין שהיו רגילים לייחס את הראויים לדון שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס:
באיסטרטיא של מלך - בגמרא מפרש לה:
גמ' מאי שנא בנשים דבדקינן - כדקתני ד' אמהות ולא קתני ארבע אבות שיהו בודקין אביה ואבי אביה שלא היו ממזרים:
בעריות הוא דמנצו - אין זו מגנה את זו בפסול ייחוס אלא בזנות:
ואם איתא דאיכא בהו מילתא - לפסול יוחסין לית ליה קלא:
איהי נמי - הכהנת אמאי לא הצריכוה לבדוק ביחוס בעלה ד' אמהות דילמא איכא מילתא בנשי משפחתו ביוחסין:
לא הוזהרו כשרות - כהנות לינשא לפסולין כגון חללי גירי וחרורי וכיון דלא הקפידה תורה עליהם ליוחסין רבנן נמי לא עבוד בהו מעלה לאצרוכינהו בדיקה ואפילו מחמת ממזרות ושתוקות אלא כי איתחזיק איסורא ביה אבל לחששא ולמיבדק לא אצרכינהו:
שהם שתים עשרה - על כל זוג מוסיף לבדוק עוד אם למעלה:
שש עשרה - על כל זוג של משנתינו מוסיף אמה של עליונה ואם אמה:
תוספות
[עריכה]
מצת כותי מותרת. פי' מותרת לאכלה בפסח ואין בה משום חששא דחימוץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בלילי יו"ט ראשון שאכילתה חובה ולא הויא כקמחין ובצקות של עובדי כוכבים דקיימא לן (פסחים דף מ.) דאדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה וא"ת והא אמרי' (בפרקי דר"א פל"ח) כל האוכל פת כותי כאילו אוכל חזיר וי"ל היינו דווקא פת שהכותי לש ועושה בביתו אבל העיסה שהכותי עושה בביתו של ישראל מותר ונראה הא דקאמר ואדם יוצא בה ידי חובתו היינו דוקא שגם הכותי יאכל ממנה דאל"כ לא יצא ידי חובתו דהא לית להו לפני עור לא תתן מכשול:
הנושא אשה כהנת. פי' כהן שבא לישא אשה כהנת וקאמר דצריך לבדוק משום שאנו רוצים שבנה ישמש ע"ג המזבח אבל אין לפרש דמיירי בישראל הבא לישא אשה כהנת ורוצה שיהא בנה כשר לכהונה דא"כ אמאי נקט כהנת אפילו היתה חללה נמי הוי בנה כשר לכהונה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות:
צריך שיבדוק אחריה ארבע אמהו'. פי' בקונט' בודקין משום חשש דממזרות ולא נהירא מדפריך גמ' ואיהי נמי תבדוק בדידיה ומשני לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ומאי קאמר הא הוזהרו לינשא לממזרים דהא אפילו [מאן] דאמר לא הוזהרו היינו דוקא לינשא לחלל קאמר אבל לממזרים לא לכך צריך לומר דחששא דמתני' הוא משום חללות אבל משום ממזרות לא שייך חששא כלל. דמכירין ישראל ממזרים שביניהם ומיהו תימה הא קתני לויה וישראלית מוסיפין עוד אחת ואי לא בדקי אלא בפסול חללות לויה וישראלית אמאי צריכין בדיקה כיון דאבוה לוי או ישראל אי אפשר בשום ענין להיות בה פסול חללה שהרי לכ"ע בני ישראל מקוה טהרה לחללות וא"כ ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה וי"ל דעיקר הבדיקה ותקנה משום פסול חללות ואגב בדיקה דחללות בדקי נמי היכא דלא שייך אלא פסול ממזרות כגון לויה וישראלית אבל גבי איהי דליכא פסול חללות דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין לא צריך לבדוק משום ממזרות ור"ת כתב בספר הישר דהא דצריך לבדוק היינו דוקא להכשיר בניהם לעבודה אי נמי להכשיר עצמו לעבודה אבל להאכילו בתרומה א"צ בדיקה כדאמר פ' האשה שנתארמלה (כתובות דף כד.) אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה ואין נאמן להשיאו אשה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/קידושין/פרק ד (עריכה)
נ א מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"ח, סמג לאוין קכב, טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ג':
נא ב מיי' פ"כ מהל' איסורי ביאה הלכה ב':
נב ג מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה כ':
נג ד מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף כ"ב, וטור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ג':
ראשונים נוספים
מתני': הנושא אשה כהנת. פי' כהן שנשא כהנת דאלו ישראל אינו נושא לעולם כהנת כלו' שלא לשם כהונתה הוא נושאה ואינו בודק בפסול כהונה.
צריך לבדוק אחריה ד' אמהות פי' משום ספק חללות והיא אינה צריכה לבדוק בפסול כהונה שלא הוזהרו כשרות לבדוק לינשא לפסולים.
ללויים וישראלים פי' שנושאים כהנת או בת ישראל מוסיפין לבדוק משום פסולי קהל עוד אחת והיא בודקת בשלו.
ואיכ' דמוקי לה בגמ' בשקרא עליה ערעור בודק ומשום הכי בדק אבל כהן שנשא כהנת אפשר אע"פ שלא קרא עליה ערעור בודק משום ספק חללות אע"פ שאינו בודק משום ספק ממזרות לפי שמכירין ישראל ממזרים שביניהם וא"צ לבדוק אחריהם אלא א"ב קרא ערעור ואין מכירים חללים שביניהם ומשום הכי לא בדקה איהי בדידיה ולמאן דמוקי לה לר' מאיר בלא ערעור צריך לבדוק אף בישראל משום פסולי קהל ואיהי נמי בדקה בדידיה אלא משום הכי לא תנא מתני' שהיא בודקת בו משום שאינה דומה בדיקתה לבדיקתו איהו בודק אף בפסולי כהונה ואיהי לא בדקה ובסיפ' תנא לויים וישראלים אחד האנשים ואחד הנשים במשמע.
ובירושלמי (ד,ד) גרסינן ולא נמצאת מחמיר בישראל יותר מן הכהן אמר רבי יוסי בר בון א' זה וא' זה קנס קנסו וכדי שיהא אדם מדבק בשבטו ובמשפחתו פי' לפי שבישראל הנושא צריך להוסיף עוד א' נמצאת מחמיר יותר ביחוס של ישראל מן הכהנים ומפרש כולה מתני' קנס הוא בין בכהן בין בישראל ובדין הוא שלא יהו צריכין בדיקה אבל קנס הוא כדי שיהא אדם מדבק בשבטו ובמשפחתו שהיא בדוקה לו ולא יהא צריך לטרוח לבדוק וקנסו יותר בלויים וישראלים יותר מן הכהנים לפי שאין מדקדקין כל כך ביוחסין ואין מבדקין במשפחותם ולמדנו מן הירושלמי שא"א לפרש סיפ' דמתני' בכהן הנוש' כמו שפי' רבים וגורסין לוייה וישראלי' אלא לויים וישראלי' גרסי' ובלויים וישראלי' הנוש' קאמ':
גמרא גברי דכי קא מינצו בהדי הדדי ביוחסין הוא דקא מבזו. ואם אית' דאיכ' מילת' משום גברי גופייהו קלא הוה להו אבל משום נשי לא ידיע להו לאנשי אבל מי שהוא מוחזק מגבאי צדקה מגו דמנצו טובא אף בפסול הנשים מדקדקין אחריהם ומבזים אותם ואם איתא דאיכ' מלתא אפי' מחד צד קלא הוה ליה:
מצת כותי מותרת כו'. פירש במסכת חולין גם במסכת גיטין והתם אמר דרבנן ורשב"ג פליגי בדאחזוק ולא כתיב' דרשב"ג שרי כיון דאחזוק ורבנן אסרי עד דכתיבה ואחזוק אבל כתיבה ולא אחזוק אפי' רשב"ג מודה והיינו דתנה רשב"ג טעמיה בכל מצוה שהחזיקו בה דאלמא כולה מילתא תליא בחזקה וכן עיקר ושלא כפירוש רש"י ז"ל. אסורה משום מאי משום דשפחה ולדה כמוה דאלו עבד הבא על [בת] ישראל הולד כשר וליכא למיחש דגר בישראל הוא דהוו וא"כ למה שפחה לחוד ופרקינן דאה"נ ומעשה שהי' כך הי' ממזר מאחות וממזר מאשת איש נתערבו בהם יש ספרים דגרסי' איכא בינייהו ופירושו כמו נתערבו בהם. כלומר שממזרים הללו היו בניה של כותים שאינם נכרי' והוה לשון משותף:
מתני' הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ד' אמהות ראשונות שתים באביה ושתים באמה שהם שמנה. פי' כל אשה מהן ואמה כדמפרש ואזיל וששתי זוגות באמה ושתי זוגות באביה. וכהנת דקתני לאו דוקא אלא אשה כשרה לכהונה ואפילו לויה וישראלית וה"ק כהן הבא לישא אשה כשרה לכהונה בודק אחריה משום ספק קללות שהוא פסול לכהונה ד' אמהות והא דקתני סתמא הנישא משום דסתמא דמלתא אינו נושא אשה כשרה לכהונה אלא כהן. והא דאוקים מתני' לרבנן כשקרא ערער כדאיתא בגמרא היינו סיפא דמיירי בפסולי קהל אבל רישא דספק חללות אפינו בשלא קרא ערער צריך בדיקה דמכירין ישראל ממזרים שביניהם ואין מכירין חללים שביניהם וכל שבפסול כהונה כגון רישא דמתני' הוא צריך לבדוק בה ואינה צריכה לבדוק בו שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין והיינו דתני רישא כולה בדיקה גבי איהו בדידה אמה ואם אמה וכלהו שארא:
ה"ג לויים וישראלים ול"ג לוים וישראלית דהכא בפסול קהל איירינן דאף היא צריכה לבדוק בו כשקרא ערער לרבנן או בשלא קרא ערער לר' מאיר ולהכי תני סיפא לויים וישראלים וא' אנשים וא' נשים במשמע וגרסי' בירושלמי ולא נמצאת מחמיר בישראל יותר מן הכהן אמר ר' יוסי ברבי בון אחת זו ואחת זו קנס קנסי כדי שיהא אדם דבק בשבטו ובמשפחתו פי' בדין הוא שלא יהו צריכין בדיקה כלל לא לפסולי כהונה ולא לפסולי ממזר אלא שקנסו חכמים להצריך בדיקה כדי שיהא כל א' דבק בשבטו ובמשפחתו הבדוקה לו ולא יהא צריך לטרוח ולבדוק וקנסו יותר בלויים דשראלים מן הכהנים לפי שאין מדקדקין כ"כ ביוחסין ואינן מודבקין במשפחותם רבי' הגדול זצ"ל:
גמרא מ"ש בנשי דבדקינן ומ"ש בגברי דלא בדקינן. פי' דהא לא בדקינן במתני' באבות אלא באמהות לחוד ופרקינן דגברי כי מנצו בהדי הדדי ביוחסים מינצו אם אית' דאיכא מילתא קלא אית לה מכיון דליכא קלא ליכא פסולא אבל בפסולי אמהות לא מינצי ומשום אינצויי דנשי לא ידיעא מלתא לאינשי וגבי גבאי צדקה שאין צריך בדיקה אפילו באמהות משום דאיידי דמינצו טובא אפילו בפסול הנשים מדקדקין בהם ואם איתא דאיכא שום מילתא משום צד ואפילו מצד האם קלא הוה ליה:
רב אדא בר אהבה תני ד' אמהות שהם י"ב. פי' דבכל א' מד' אמהות בודק עמה אמה ואם אמה והיה להו ג' בכ"א שהם י"ב ובלויים וישראל מוסיף א' לכ"א מארבעתן והוה להו ד' בכל אחת שהם י"ו ואסיקנא דלרבנן בכ"א מד' אמהות שהן ח' מוסיף בלויים וישראלים זוג א' והוה להו ו' והיינו דקתני מתני' ד' אמהות שהם י"ו כלומר ארבעה בכל אם ואם:
מהדורות תנינא, תליתאה ורביעאה:
מתוך: תוספות רי"ד/קידושין/פרק ד (עריכה)
מאן יש אומרים אמר רב אידי בר אבין רבי אליעזר האי כו' פי' ור' אליעזר סבר לה כמאן דאמר גירי אמת הן וקידושיהן קידושין והוי להן כולהו ספק ממזר מפני שפוטרון אשת איש לעול'.
כל שנולדה מפסולי כהנוה פי ואפילו מבעולה לכהן גדול דהא כתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה דדייקינן מינה בתולה ולא בעולה ובתר הכי כתב.
מתוך: תוספות ר"י הזקן/קידושין/פרק ד (עריכה)
ד' אמהות. שנים מצד האב ושנים מצד האם:
שהם שמנה. כל אחת אמה [ואם אמה] אמה ואם אמה ובודקים שלא היו טמאות *) או אחת מן הפסולות לקהל:
ואם אבי אמה. של אשה זו שהוא נושא:
ואמה. שהיא אם אם [אבי] אמה:
לויה וישראלית. וכהן בא לכנסה. שהערוב נמצא בהם יותר:
מן המזבח. שאם התחיל לבדוק באמהות ונמצא שאבי אביה שמש במזבח א"צ לבדוק באמותיו שאם לא היה מיוחס לא היו מניחין אותו לעבוד:
מן הדוכן. שהעידו עליו שעמד עם הלויים בדוכן לשורר שיר. אבל לנשיאות כפים לא דאית ליה אין מעלין מנשיאות כפים ליוחסים בפ' האשה שנתארמלה. ולמאן דאית ליה מעלין אפי' מנשיאות כפים קאמר:
וכן אם נמצא שהיה מן הסנהדרין אין לבדוק אמו:
משיאין לכהונה ואין צריכין בדיקה ובגמ' מפרש [מ"ט דתני] ארבע בנשי ולא תני ד' אבות:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה