ערכי לשון הקודש - נגד
ספר השרשים לרד"ק
- הגדה
- "מִי הִגִּיד לְךָ" (בראשית ג יא). "אֶת מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין" (איוב כו ד) כמו אל מי. "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לי"י אֱלֹהֶיךָ" (דברים כו ג), כלומר אספר ואקרא הדברים לפניו ואתן לפניו הודאה כי באתי אל המקום אשר הבטיח את אבותינו לתת לנו. "וּבַעַל כְנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י כ) בצרי וביו"ד המשך. וכן "וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט ג)."הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ" (ירמיהו לו טז). "מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ" (אסתר ב כ). "וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ" (ישעיהו מח ו) "הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ" (ירמיהו כ י). פירוש הגידו עליו דבר שקר ונגידנו למלך, כמו שאמר (שם יח, יח) "לכו ונכהו בלשון".
- ושלא נזכר פועלו "וְהֻגַּד לְךָ" (דברים יז ד). "הֻגֵּד הֻגַּד לִי" (רות ב יא), הֻגֵּד מקור. ענין ביאור תיבת או פועל הערך כלם ענין ספור, אלא שענין ההגדה יבא גם על החדשות ולא כן ענין סיפור אלא על הדבר שנעשה או נאמר.
- נגד
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: נגד
הערות שוליים