אבן עזרא על בראשית ג יב
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק ג' • פסוק י"ב | >>
• א • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
אשר נתת עמדי — אתה נתת הנותנת לי. וטעם עמדי, בגן, והוא כמו 'עמי'. אכן לא מצאנוהו כי אם בלשון יחיד המדבר:
וָאֹכֵל — האלף סימן המדבר, והנח הנעלם שיש אחריו – תמורת אלף השרש, ובא עם קמץ קטן, בעבור שהוא סוף פסוק. ולא יתכן שיבא וי"ו קמוץ עם הפועל, כי לעולם הוא בשו"א: