קטגוריה:במדבר טו לא
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונהֿ בה.
כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָהֿ בָהּ.
כִּ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥הֿ בָֽהּ׃
כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC דְבַר דְבַר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsc־יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp בָּזָ֔ה בָּזָ֔ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 959
מורפ': HVqp3ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־מִצְוָת֖וֹ מִצְוָת֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4687
מורפ': HNcfsc/Sp3ms הֵפַ֑ר הֵפַ֑ר - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6565 a
מורפ': HVhp3ms הִכָּרֵ֧ת הִכָּרֵ֧ת - פועל, נפעל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 3772
מורפ': HVNa׀ תִּכָּרֵ֛ת תִּכָּרֵ֛ת - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3772
מורפ': HVNi3fs הַנֶּ֥פֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
נֶּ֥פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5315
מורפ': HTd/Ncbsa הַהִ֖וא הַ - מילית, ה' הידיעה
הִ֖וא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3fs עֲוֺנָ֥ה עֲוֺנָ֥ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsc/Sp3fs בָֽהּ בָֽ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) דְבַר־יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּזָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
הֵפַ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הִכָּרֵ֧ת דרגא (משרת, דרגא 5) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6) תִּכָּרֵ֛ת תביר (משנה, דרגא 3)
הַנֶּ֥פֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) הַהִ֖וא טפחא (מלך, דרגא 2)
עֲוֺנָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בָֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי דְבַר יְהוָה בָּזָה התייחס בביזיון וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר - הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי עַל פִּתְגָמָא דַּייָ בַּסַּר וְיָת פִּקּוֹדוֹהִי אַשְׁנִי אִשְׁתֵּיצָאָה יִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא חוֹבֵיהּ בֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם עַל פִּתְגָמָא קַדְמָאָה דְפַקֵיד יְיָ בְּסִינַי בָּסַר וְיַת תַּפְקִידַת מְהוּלְתָּא בָּטִיל אִישְׁתֵּיצָאָה בְּעַלְמָא הָדֵין יִשְׁתֵּיצֵי בַר נְשָׁא הַהוּא בְּעַלְמָא דְאָתֵי דְעָתִיד לְמִתַּן חוּשְׁבַּן חוֹבָתֵיהּ לְיוֹם דִינָא רַבָּא: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם פִּתְגָמָא דַיְיָ בָּזֵי וְיַת פְּקִידוֹי אָפַס מִשְׁתֵּיצָא תִשְׁתֵּיצֵי נַפְשָׁא הַהוּא חוֹבֵיהּ תְקַבֵּיל: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
נא. עונה בה כל המתים במיתה מתכפרים אבל זו עונה בה. כענין שנאמר ותהי עונותם על עצמותם. או אפילו עשה תשובה, תלמוד לומר עונה בה ולא כל זמן שעשה תשובה. וכן הוא אומר שחת לו, לא בניו מומם. כשמומם בם אינם בניו, וכשאין מומם בם הם בניו. ר' ישמעאל אומר עונה בה למה נאמר, לפי שהוא אומר פוקד עון אבות על בנים, יכול אף עכו"ם נפקדת על בנים על שלשים ועל רבעים, תלמוד לומר עונה בה. בה עון תלוי ואין נפקדת על בנים ולא על שלשים ולא על רבעים. ר' נתן אומר סימן טוב לאדם שנפרעים ממנו לאחר מיתתו. מת ולא נספד ולא נקבר אכלתו חיה או שירדו עליו גשמים הרי זה סימן טוב, שנפרעים ממנו לאמר מיתתו. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר (ירמיהו ח א) בעת ההיא נאם ה' יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו [וכו'] ושטחום לשמש ולירח. אמר רבי שמעון בן אלעזר מכאן זייפתי ספרי כותיים שהיו כותים אומרים אין מתים חיים, אמרתי להם הרי הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה. שאין תלמוד לומר עונה בה, אלא שעתיד ליתן את החשבון ליום הדין.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נ. הכרת תכרת מימרא זו בא בסנהדרין (דף צ) ושם גריס א"ל ראב"ע, ולגי' הספרי י”ל ר' ישמעאל לשטתו דמגדף היינו עובד עבודה זרה. ור"ע ס"ל דמגדף היינו מברך ה' וא"כ מ”ש את ה' הוא מגדף ונכרתה היינו כרת למגדך ודבר ה ' בזה הכרת תכרת היינו כרת לעבודת כו"ם. וגם פליגי אם אמרינן דברה תורה כלשון ב”א עי' ברכות (דף לא) דפליגי בזה ר' ישמעאל ור”ע.
נא. עונה בה ר”ל שתכרת גם בעוה”ב כי לא נתכפר במיתה וגם שם עונה בה. ומבואר שזה רק אם לא עשה תשובה שאז אין עונה בה. ור' ישמעאל מפרש שר"ל שלא ינהג עמו במדת ארך אפים לחלק העונש עד דור רביעי של בניו, רק יפרע ממנו בעצמו. ור' נתן ס"ל שמ"ש עונה בה שיפרעו מגופו לאחר מיתה. ורשב"א פי' שר”ל שעוד עתיד ליתן דין וחשבון לעתיד לבוא.
רש"י
"עונה בה" - בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֲוֹנָה בָהּ – בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ, שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה (שם; סנהדרין צ' ע"ב).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויתכן לפרש דבר ה' ע"ד הפשט על דבור ראשון של עשרת הדברות שהוא עובר על מצות אנכי ובוזה האלהות, ואת מצותו הפר היא מצות לא תעשה של לא יהיה לך שהפר אותה ועבר עליה, וכלל הדבר כי בזה אנכי ובטל לא יהיה לך.
וע"ד המדרש כי דבר ה' בזה זה המגלה פנים בתורה ואפיקורוס. ולמדו רז"ל בכאן כי תלמיד חכם הוא דבר ה' מפני שהוא מגיד דבר ה' והמצדיק את הרבים, וכענין שכתוב (תהלים קג) גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, והאפיקורס המבזה אותו הוא בוזה את דבר ה'.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
- דברים לב ח (8 דפים)
ש
דפים בקטגוריה "במדבר טו לא"
קטגוריה זו מכילה את 27 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 27 דפים.