קטגוריה:במדבר טו ל
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְהוָה הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הַ/נֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה׀ בְּ/יָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽ/אֶזְרָח֙ וּ/מִן־הַ/גֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְ/נִכְרְתָ֛ה הַ/נֶּ֥פֶשׁ הַ/הִ֖וא מִ/קֶּ֥רֶב עַמָּֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וֶאֱנָשׁ דְּיַעֲבֵיד בְּרֵישׁ גְּלֵי מִן יַצִּיבַיָּא וּמִן גִּיּוֹרַיָּא קֳדָם יְיָ הוּא מַרְגֵּיז וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ עַמֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבַר נַשׁ דְיֶעֱבַד בִּזְדָנָא מִן יַצִיבַיָא אוֹ מִן גִיוֹרַיָא וְלָא תָאִיב מִן סוּרְחָנוּתֵיהּ קֳדָם יְיָ הֲוָה מַרְגִיז וְיִשְׁתֵּיצֵי בַּר נְשָׁא הַהוּא מִגוֹ עַמֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ביד רמה" - במזיד
"מגדף" - מחרף כמו (יחזקאל ה) והיתה חרפה וגדופה (ישעיהו לו) אשר גדפו נערי מלך אשור עוד דרשו רבותינו מכאן למברך את השם שהוא בכרת (סנהדרין צ)מדרש ספרי (כל הפרק)
מח. והנפש אשר תעשה ביד רמה זה המגלה פנים בתורה כמנשה בן חזקיה. (את ה' הוא מגדף) שהיה יושב ודורש בהגדה של דופי לפני המקום. אמר לא היה לו לכתוב בתורה וילך ראובן בימי קציר חטים ולא היה לו לכתוב אחות לוטן תמנע. עליו מפורש בקבלה תשב באחיי תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך. כסבור אתה שמא כדרכי בשר ודם דרכי המקום, אוכיחך ואערכה לעיניך. בא ישעיה ופירש בקבלה הוי מושכי העון בחבלי השוא ובעבות העגלה חטאה. תחילתו של חטא הוא דומה לחוט שי בוכיא אבל סופו היות כעבות העגלה חטאה. רבי אומר העושה מצוה אחת לשמה אל ישמח על אותה מצוה [לבד] שלסוף גוררת מצוה הרבה והעושה עבירה אחת אל ידאג עליה [לבד] לסוף גוררת עבירות הרבה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה.
מט. את ה' הוא מגדף ר”א בן עזריה אמר כאדם שאומר לחברו (גררת מן) [גרפת את] הקערה וחסרת. איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחברו גרפת את כל הקערה כולה ולא שיירת ממנה כלום.
ונכרתה אין הכרתה אלא הפסקה, הנפש ההוא מזידה (דברי ר"ע ), מעמיה ועמה שלום.מלבי"ם - התורה והמצוה
מח. והנפש אשר תעשה ביד רמה בארה התורה שיש הבדל בין החוטא מצד התאוה שהוא מאמין בה' ובתורתו רק שיצרו הסיתו לחטוא, וזה יש לו תקנה בתשובה כי אחר שסר תאותו מממו ישוב ויתחרט. ואם חטא בשוגג די לו בקרבן. אבל מי שחוטא מצד הכפירה ויוצא ביד רמה לחלוק על תורה מן השמים כמנשה בן חזקיה שהיה לועג על משה רבינו שכתב בתורה דברים שאין בם צורך לפי דעתו, וחשב שמשה מפי עצמו כתב, כי אין ה' מנבא בני אדם ואין תורה מן השמים. כי השוה דברות התורה כדברות ב”א וספוריהם ולא העלה על לבו שדברות ה' שגבו מדעת האדם ויש בספורי התורה סודות גדולים לא יבינם כל איש. ועל זה אמר דמית היות אהיה כמוך ועל זה אמר הוי מושכי העון בחבלי השוא.
וזה יתבאר לך עפ"י מה שפרשתי שם שיש הבדל בין החוטא מצד התאוה שזה יתחרט אח"כ, ובין החוטא מצד הכפירה שזה לא יתחרט לעולם. ראשון נקרא בשם חטא והשני בשם עון שהוא עוות השכל. אמר שהם מושכים את העוון שהיא הכפירה בעקרי האמונה ובהשגחת ה' ובתורה מן השמים בראיות ובטענות שאין בם ממש שזה נקרא חבלי השוא. ועל זה אמר תחלתו של חטא דומה לחוט של בוכיא, ומן העון יביאו לידי חטאים גדולים ועצומים שהם חזקים כעבות העגלה. ועל זה אמר עברה גוררת עברה ומצוה גוררת מצוה. ועל זה אמר, והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף, ולא באר מה שתעשה כי הגם שתעשה עברה קלה אחר שנעשית ביד רמה וע"י מינות תביאהו לחטאים גדולים עד שיגדף את ה'. כי לא עשה החטא מצד התאוה שיתחרט תיכף רק מצד שדבר ה' בזה. ועל זה אמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, כי החטא שמצד התאוה אין שרשו בנפש רק בבשר שהוא נושא כח התאוה, וא"א להעניש הנפש בעבור הבשר. אבל החטא שמצד הכפירה שורשו הוא בנפש, שהיא המשכלת והמעיינת בכח העיון והשכל. וא"כ עונה בה בהנפש לא בהבשר.
מט. את ה' הוא מגדף, יש הבדל בין חרוף וגדוף. שהגדוף לא יצדק רק במבזה דברים המקודשים וכשבא על ישראל מציין שמבזה קדושת ישראל ותורתם , וכשבא על ה' מציין שמגדף קדושת השם. וס”ל לראב”ע דמגדף הינו מברך ה'. ואיסי ס”ל שהוא עובד עבודה זרה. והעובד עבודה זרה מאמין בבורא כל, רק שאומר שחלק מכבודו לשריו ועבדיו שהם מנהיגים עולם התחתון. והמברך את השם יכחיש ענינו לגמרי או יאמר שברא בריותיו לרעתם. וזה מגרף את כל הקערה ולא משייר כלום, משא"כ העובד עבודה זרה לא נגע בהקערה עצמה, רק בהנתון בתוכה שהוא הנהגת העולם התחתון. ולשון הגמרא כריתות (ז ע"ב) לאיסי גרפת וחסרת ולראב"ע גרפת ולא חסרת. ומ”ש ונכרחה התבאר בפרשת צו ( צו קלב ).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר טו ל"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.
