קטגוריה:ויקרא כ יג

<< | ספר ויקרא • פרק כ' • פסוק י"ג | >>

ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם.

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאִ֗ישׁ וְ - ו' החיבור
אִ֗ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/376
מורפ': HC/Ncmsa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יִשְׁכַּ֤ב יִשְׁכַּ֤ב - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7901
מורפ': HVqi3ms אֶת אֶת - מילת יחס

צורת יסוד: 854
מורפ': HR־זָכָר֙ זָכָר֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2145
מורפ': HAamsa מִשְׁכְּבֵ֣י מִשְׁכְּבֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 4904
מורפ': HNcmpc אִשָּׁ֔ה אִשָּׁ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa תּוֹעֵבָ֥ה תּוֹעֵבָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8441
מורפ': HNcfsa עָשׂ֖וּ עָשׂ֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp3cp שְׁנֵיהֶ֑ם שְׁנֵי - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmdc/Sp3mp מ֥וֹת מ֥וֹת - פועל, קל, מקור מוחלט

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqa יוּמָ֖תוּ יוּמָ֖תוּ - פועל, הופעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVHi3mp דְּמֵיהֶ֥ם דְּמֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֥ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1818
מורפ': HNcmpc/Sp3mp בָּֽם בָּֽ - מילת יחס
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאִ֗ישׁ רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) יִשְׁכַּ֤ב מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־זָכָר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מִשְׁכְּבֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אִשָּׁ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תּוֹעֵבָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עָשׂ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

שְׁנֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

מ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) יוּמָ֖תוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

דְּמֵיהֶ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) בָּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם, מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת דְּכוּרָא מִשְׁכְּבֵי אִתָּא תּוֹעֵיבָא עֲבַדוּ תַּרְוֵיהוֹן אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קַטְלָא חַיָּיבִין׃
ירושלמי (יונתן):	וּגְבַר דִי יְשַׁמֵשׁ עִם דְכוּרָא תַּשְׁמִישִׁין דְאִיתָא תּוֹעֵיבְתָּא עָבָדוּ תְּרֵיהוֹן אִיתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן בְּאַטְלוּת אַבְנִין:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק י (עריכה)

^הוספה:[יא] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

"אשר ישכב את זכר"-- אף הקטן במשמע.

"משכבי אשה"-- מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה. ר' ישמעאל אומר, הרי זה בא ללמד ונמצא למד.

"מות יומתו"-- בסקילה. אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות שבתורה?... תלמוד לומר "דמיהם בם" ולהלן (ויקרא כ, כז) הוא אומר "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמור להלן-- בסקילה, אף כאן בסקילה.

עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, כב) "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה". אין לי אלא אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר (דברים כג, יח) "לא יהיה קדש מבני ישראל". ואומר (מלכים א יד, כד) "וגם קדש היה בארץ". רבי עקיבא אומר, "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה"-- קרי ביה "תשכב".

ר' חנינא בר אידי אומר, משכב זכר והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הכתוב מוציאן מכללן וקראן "תועבה" לומר לך מה אלו ערוה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת ועליה גלו כנענים אף כל ערוה שחייבים על זדונה ועל שגגתה חטאת ועליו גלו כנענים.