מ"ג שמות כ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


מ"ג שמות כ · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמַלֵּיל יְיָ יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין לְמֵימַר׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַלֵּיל יְיָ יַת כָּל דִּבְּרַיָא הָאִילֵין לְמֵימָר:
ירושלמי (קטעים):
וּמַלֵּיל מֵימְרָא דַיְיָ כָּל שְׁבַח דִּבְּרַיָא הָאִילֵין לְמֵימָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים" - אין אלהים אלא דיין וכן הוא אומר (שמות כב, כז) "אלהים לא תקלל" ותרגומו "דיינא" לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר ואם לאו אינו מקבל עליהם פורעניות (מכילתא) יכול אף עשרת הדברות כן ת"ל וידבר אלהים דיין ליפרע:

"אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" - מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד מה שאי אפשר לאדם לומר כן א"כ מה ת"ל עוד אנכי ולא יהיה לך שחזר ופירש על כל דבור ודבור בפני עצמו (קושיית א"כ כו' פירוש לפי זה שמוכח מאת כל הדברים האלה שגם שאר עשרת הדברות כולם אמר הקב"ה בדבור אחד א"כ מה ת"ל אנכי וגו' ר"ל מה בא להודיענו במה שפרט לשון ב' דברות אלו מהשאר מדהוציאם בלשון זה שהמשמעות דוקא אלו שנים בפרט מפי הגבורה יצאו והלא לפי זה כולם כמוהם הקב"ה בכבודו ובעצמו דברם ותי' שחזר ופירש וכו' ור"ל באותו החזרה לא החזיר ללמד על הכלל יצא אלא על הפרט אלו ב' דברות ראשונות ביחוד ודו"ק):

"לֵאמֹר" - מלמד שהיו עונין על הן הן ועל לאו לאו (מכילתא):

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידבר אלהים" - אין אלהים אלא דיין ליפרע, ונאמן לקבל שכר:

"את כל" - בדבור אחד, מה שאי איפשר לבשר ודם לומר כן, שנאמר "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר".

אם כן מה ת"ל "אנכי ה' אלהיך... לא יהיה לך..."? - מלמד שאמר הקב"ה בדיבור אחד עשרת הדברות, חזר ופירשן דיבור דיבור בפני עצמו.
שומע אני אף כל דברות שבתורה נאמרו כולם בדיבור אחד? ת"ל "את כל הדברים האלה". אלה נאמרו בדיבור אחד ושאר כל הדיברות דיבור דיבור בפני עצמו:

"לאמר" - שהיו אומרים על הן - הן, ועל לאו - לאו, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: על הן - הן ועל לאו - הן.

ד"א "לאמר" - צא ואמור אליהם, והשיבני את דבריהם.

ומנין שהיה משיב דברים לפני הגבורה? שנאמר "וישב משה את דברי העם אל ה'".
ומה היו דברי העם? (שמות כד ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".
ומנין שהודה המקום לדבריהם? שנאמר (דברים יח יז) "ויאמר ה' אלי: הטיבו את אשר דברו":

מ"ג שמות · כ · א · >>