משנה בבא קמא ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ט · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

נתן לאומנין לתקן, וקלקלו, חייבין לשלם.

נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן, וקלקל, חייב לשלם.

והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל, ושבר את האבנים או שהזיק, חייב לשלם.

היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר, פטור.

ואם מחמת המכה, חייבטו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ,

חַיָּבִין לְשַׁלֵּם.
נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל,
חַיָּב לְשַׁלֵּם.
וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל,
וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק,
חַיָּב לְשַׁלֵּם.
הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר,
פָּטוּר;
וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה,
חַיָּב:

נוסח הרמב"ם

נתן לאומנין לתקן וקילקלו חייבין לשלם נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקילקל חייב לשלם הבנאי שקיבל עליו את הכותל לסותרו ושיבר את האבנים או שהזיק חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור ואם מחמת המכה חייב.

פירוש הרמב"ם

נתן לאומנים לתקן וקלקלו חייבין לשלם כו': אין הפרש בין שיתן לאומן כלי העשוי לתקן אותו וקלקלו או שיתן לאומנים עצים או ברזל לעשות לו ממנו כלי ויעשו אותו ויגמרו מלאכתו ואח"כ יקלקלוהו (והוא) ישלם דמי הכלי בשני הענינים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נתן לאומנין לתקן - נתן להם עצים לעשות כלי. ולאחר שנעשה הכלי קלקלוהו, חייבים לשלם דמי הכלי ולא דמי עצים בלבד יד:

נתן לחרש - השתא אשמועינן שאם נתן כלי עשוי לאומן כדי לתקנו, וקלקלו, חייב לשלם דמי הכלי. ותנא סיפא לגלויי רישא, דלא תימא רישא מיירי בכלי עשוי:

שידה - עגלה של עץ העשויה למרכב נשים:

פירוש תוספות יום טוב

נתן לאומנין לתקן כו'. כתב הר"ב נתן להם עצים וכו' ולאחר שנעשה הכלי וכו' דאין אומן קונה בשבח כלי. גמרא. וכי תימא להא דכתבינן בריש פרקין דלעולם משלם כשעת הגזילה הכי נמי ישלם כשעה שבא לידו. לא קשיא דהכא לא כיון מעולם לגזול ולא זכה בה. ועיין לקמן בדרבי מאיר ורבי יהודה מ"ש שם:

שידה. כתב הר"ב עגלה כו'. וכפירש"י כאן ובריש פרק ג' דעירובין. ועיין במשנה ה' פרק ט"ז דשבת וריש פרק ח' דאהלות. ושם מפרש תיבה ומגדל [ועיין במשנה ב' פי"ח דכלים ]:

ואם מחמת המכה חייב. שזה כזורק חץ והזיק בו הוא. רמב"ם פ"ו מהלכות חובל (פ"ו מהל' חובל):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) דאין אומן קונה בשבח כלי. גמרא ולא דמי לגזלן שמשלם כשעת הגזילה דהכא לא כיון מעולם לגזול ולא זכה בה. ועמ"ש לקמן בדר"מ ור"י:

(טו) (על המשנה) חייב. שזה כזורק חץ והזיק בו הוא. הר"ם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' רעז"ל ותנא סיפא לגלויי רישא דלא תימא רישא מיירי בכלים עשוים ע"כ. אמר המלקט פי' אבל נתן עצים ה"א דאין חייב לשלם דאומן קונה בשבח כלי פי' במה ששינה אותו מעצים לכלי להכי תנא סיפא נתן להחרש שידה תיבה ומגדל לתקן כגון לנעוץ בהן מסמר ושברן דחייב מכלל דרישא בשנתן לו עצים ואפ"ה חייב לשלם דאין אומן קונה בשבח כלי ודלא כרב אסי. ועוד בתוס' פ' פסולי המופסלים דף ל"א:

ושיבר את האבנים או שהזיקן חייב לשלם:    כך נראה שצ"ל וכן הוא בהרי"ף ז"ל בשני הדפוסים:

תפארת ישראל

יכין

נתן לאומנין לתקן וקילקלו:    שנתן להם נסרים, לעשות כלי ועשאוה ושברוה:

חייבין לשלם:    דמי הכלי, דאין אומן קונה בשבח כלי, והאומן ש"ש הוא [וי"א דקיי"ל אומן קונה בשבח כלי [(שו"ע חו"מ, שו)]:

נתן לחרש שידה:    [שעזע] שבעגלה:

תיבה ומגדל:    [שראנק]:

לתקן:    לקבוע בהן מסמר וכדומה:

חייב לשלם:    תנא סיפא לגלויי דרישא מיירי בעשה האומן הכלי ושברה, ואפ"ה חייב:

או שהזיק:    ר"ל שהזיקן וקמ"ל אף דכך מצוי צריך לזהר:

ואם מחמת המכה:    מדהכה בכח יותר מהראוי:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי צח ב  רמב"ם הלכות שכירות י ד  שולחן ערוך חושן משפט שו ב