קטגוריה:משלי א כט
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת
וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
תַּ֭חַת כִּי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְ/יִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
"תחת כי שנאו דעת". ולא בחרו ביראת ה' אשר היא הצעה והישרה לקנין הדעת:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תחת" - בעבור אשר שנאו דעת.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"תחת כי שנאו דעת", שזה מדרגת הכסילים כמו שכתוב וכסילים ישנאו דעת, שעל ידי תאותם אינם רוצים בדעת כלל, וכבר בארנו (בפסוק ב') שהגם שאין על חקי החכמה מופת הדעת, בכ"ז אפשר לבא בם לכלל דעת על ידי מוסר ויראת ה', שע"י יראת ה' יקבעו חקי החכמה בלבו וישובו להיות ברורים אצלו כדבר שראה בחוש או שהשיג ע"י מושכלות ראשונות, אבל הם "יראת ה' לא בחרו", שע"י שהולכים אחר תאותם לא יחפצו ביראת ה' שתביא אותם לכלל דעת, כמ"ש תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע, ועי"כ.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד ארבעה עניינים שאמר מתחילה ועד הנה. והיינו:
- מ(משלי א ב): "לדעת חכמה", אמר שעניין הספר הוא לדעת ולידע דרך הטוב והחיים, שהיא ידיעת כלל התורה;
- ומ(משלי א ז): "יראת ה'" אמר, שיראת ה' ראשית הכל;
- ומ(משלי א י): "בני אם יפתוך" היא עצה טובה ונכונה להיזהר מפיתוי היצר הרע והרשעים. ומבאר דרכם שלא טוב ורוצים לצוד אותו, והתורה לא כן, אלא היפך זה.
- ואחר-כך, מ(משלי א כב): "עד מתי פתאים", היא תוכחה.
וזהו:
- "תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד "לדעת חכמה";
- "ויראת ה'" - הוא נגד מה שכתוב למעלה, ש"יראת ה' ראשית דעת", והיא עיקר הכל, ולהם לא היתה אפילו בחינת בחירה, כעניין (וידוי): "סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו", כי לא די שאינם רודפים אחר זה, שהיא עיקר הכל, אלא אפילו אם היו שניהם לפניהם, "לא בחרו" בזה, (כי מילת בחירה היא אם יש שני דברים לפניו, כמו שנאמר (דברים יא כו): "ראה אנוכי...", (דברים ל יט): "ובחרת בחיים...", וזהו "לא בחרו".
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
"יען" (פסוק כד). וחזרה החכמה לומר טעם אחר: תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו.
תרגום מצודות: תחת (בעבור אשר) שנאו דעת.
תרגום ויקיטקסט: - תחת כי (כעונש על כך ש-) שנאו ללמוד דעת, וגם שנאו לדעת דברים שהיו מול עיניהם, ראו ובחרו להתעלם; לא בחרו לחיות תחת יראה ומודעות לנוכחות התמידית של ה', וגם לא בחרו להיות יראים וזהירים ולחשוש מסכנות;
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א כט.
דקויות
ניתן לפרש את הפסוק בעולם הרגש ובעולם המעשה:
1. בעולם הרגש, הביטוי שונא דעת מבטא רגש של דחיה והתנגדות כלפי לימודים. רגש כזה יכול לנבוע, למשל, מתדמית חברתית שלילית המודבקת לאדם הלומד הרבה (למשל "חנון", "יורם", "מרובע" וכד' - בהתאם למקום ולתקופה), או מחוויה שלילית הקשורה ללימודים (למשל השפלה ליד הלוח). . הביטוי יראת ה' מבטא רגש של כבוד כלפי ה', ראיה תמידית של נוכחות ה' בעולם. הכסילים נענשים כי בחרו ברגש השנאה במקום ברגש היראה.
2. בעולם המעשה, שונא דעת הוא אדם שאינו רוצה לדעת עובדה מסויימת, כי הוא חושש שהידיעה תדרוש ממנו לפעול, וחושב שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות ("בת יענה"). הביטוי יראת ה' מציין את מידת הזהירות והחשש מפני עשיית רע. הכסילים נענשים כי העדיפו שלא לדעת, וכך הראו שאין להם יראת ה'.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי א כט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.