הגאון מווילנה על משלי א כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק א' • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ז • י • טו • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', כ"ט:

תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת
  וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃


"תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד ארבעה עניינים שאמר מתחילה ועד הנה. והיינו:

  • מ(משלי א ב): "לדעת חכמה", אמר שעניין הספר הוא לדעת ולידע דרך הטוב והחיים, שהיא ידיעת כלל התורה;
  • ומ(משלי א ז): "יראת ה'" אמר, שיראת ה' ראשית הכל;
  • ומ(משלי א י): "בני אם יפתוך" היא עצה טובה ונכונה להיזהר מפיתוי היצר הרע והרשעים. ומבאר דרכם שלא טוב ורוצים לצוד אותו, והתורה לא כן, אלא היפך זה.
  • ואחר-כך, מ(משלי א כב): "עד מתי פתאים", היא תוכחה.

וזהו:

  • "תחת כי שנאו דעת" - הוא נגד "לדעת חכמה";
  • "ויראת ה'" - הוא נגד מה שכתוב למעלה, ש"יראת ה' ראשית דעת", והיא עיקר הכל, ולהם לא היתה אפילו בחינת בחירה, כעניין (וידוי): "סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו", כי לא די שאינם רודפים אחר זה, שהיא עיקר הכל, אלא אפילו אם היו שניהם לפניהם, "לא בחרו" בזה, (כי מילת בחירה היא אם יש שני דברים לפניו, כמו שנאמר (דברים יא כו): "ראה אנוכי...", (דברים ל יט): "ובחרת בחיים...", וזהו "לא בחרו".