לדלג לתוכן

הגאון מווילנה על משלי א ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | הגאון מווילנה על משליפרק א' • פסוק ב' |
א • ב • ז • י • טו • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ב':

לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר
  לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃


"לדעת" - עניין הספר הזה הוא לדעת חכמה ומוסר וכו':

  • לידע "חכמה" - שלא ייפול ברשת היצר הרע אשר הוא פורש לרגליו ושלא יתפתה בפיתוייו;
  • "ומוסר" - אם יצרו מתגבר עליו, לייסר את עצמו ולשבור אותו.

וכמו שנאמר (ישעיהו מט ט): "לאמור לאסורים צאו, ולאשר בחושך היגלו", והיינו:

  • אותן שכבר ביד יצרם, והם אסורים תחת ידו וגבר עליהם מאד, ייצאו על-ידי המוסר;
  • ואותן שהם בחושך, שלא ראו אור ואינם מכירין פיתוייו, על-ידי התורה ייגלו להם ויכירו פיתוייו.

"להבין אמרי בינה" - כי אף אם ישבר את יצרו ותאוותו, יראה לשבר בדרך התורה, ולא יהיה צדיק הרבה יותר ממה שכתוב בתורה, למשל שיתענה כל השבוע וגם בשבת, וכדומה.

ואלו השלושה הוא נגד שלושה שכליים שבאדם - שכל העיוני, שכל המחשבה, שכל המעשה:

  • העיוני הוא בדרכי שמים, בהילוך כוכבים ובמרכבה וכדומה;
  • ושכל המחשבה הוא להנהיג את עצמו במידות;
  • ושכל המעשה הוא במעשה.

והן נגד: חוקים, ומשפטים, ומצוות:

  • חוקים - בשמים, כמו שנאמר (איוב לח לג): "הידעת חקות שמים";
  • ומשפטים - הוא בארץ, כמו שנאמר (משלי כט ד): "מלך במשפט יעמיד ארץ";
  • והמצוות הן מחברין שמים וארץ.

והן סוד שמים, וארץ, ואדם המחברן.

והן סוד תורה ומצוות ומידות, וכמו שכתבתי בפירוש על ישעיה, ואין להאריך, והמבין יבין.