מ"ג משלי א כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה
יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישחרנני" - ענין דרישה, כמו (משלי ז): "לשחר פניך".
מצודת דוד
"אז" - בבוא הצרה.
"יקראונני" - יקראו אלי.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
או טעם יקראני ולא אענה, כי החכמה אומרת שאז לא ימצאנה, כי בשאול אין מעשה ודעת וחכמה (קהלת ט י), ושהעולם הזה הוא עולם המעשה, ובו ילמדו בני האדם הדעת והחכמה העליונה, ואם לא ילמדו בעולם הזה, לא יוכלו ללומדה בעולם הבא.
"יען" (פסוק כד). וחזרה החכמה לומר טעם אחר: "תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו" (פסוק כט).