קטגוריה:משלי א כח

<< | ספר משלי • פרק א' • פסוק כ"ח | >>

מהדורת הכתיב:

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני.

המהדורה המנוקדת:

אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי.

המהדורה המוטעמת:

אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה
יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אָ֣ז אָ֣ז - תואר הפועל

צורת יסוד: 227 a
מורפ': HD יִ֭קְרָאֻנְנִי יִ֭קְרָאֻ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
נְנִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 7121
מורפ': HVqi3mp/Sp1cs וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn אֶֽעֱנֶ֑ה אֶֽעֱנֶ֑ה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6030 b
מורפ': HVqi1cs יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי יְ֝שַׁחֲרֻ֗ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
נְנִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 7836
מורפ': HVpi3mp/Sp1cs וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יִמְצָאֻֽנְנִי יִמְצָאֻֽ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
נְנִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqi3mp/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אָ֣ז מונח (משרת, דרגא 5) יִ֭קְרָאֻנְנִי דחי (משנה, דרגא 3)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) אֶֽעֱנֶ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)

יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִמְצָאֻֽנְנִי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אָז כשיהיו להם צרות ובעיות יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֱעֶנֶה יצטרכו חכמה כדי לפתור אותן אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי ללמוד, יְשַׁחֲרֻנְנִי ישכימו עם שחר, כלומר יתאמצו מאד ללמוד, ובכל-זאת

להרחבה וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ישחרונני" - יבקשוני

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

ועוד אמרה החכמה לאלו האנשים ע"ד משל אז יקראונני להעזר בי ולא אענה ישחרונני כי לא השיגוני ולזה אעדר מהם את פריי:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ישחרנני" - ענין דרישה, כמו (משלי ז): "לשחר פניך".

מצודת דוד

"אז" - בבוא הצרה.

"יקראונני" - יקראו אלי.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אז יקראנני ולא אענה", מצייר שתחלה תהיה החכמה עדיין קרובה אצלם עד שיקראו אותה, רק היא לא תענה להם ואחר כך תתרחק מאתם עד "שישחרונני ולא ימצאונני", והנה הראשון הוא בכסילים שיודעים חקי החכמה ואין שומרים אותם מפני תאותם, ואחר כך יגיעו אל ענין האוילים שמסתפקים בחקי החכמה או למדרגת הפתאים שאין יודעים חקי החכמה כלל:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

אז יקראני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאני — כי בעודם בימי הבחרות לא הטו אזנם לשמוע מוסר, עד שקפצה עליהם זקנה, והלומד תורה כשהוא זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק (משנה אבות ד ב).

או טעם יקראני ולא אענה, כי החכמה אומרת שאז לא ימצאנה, כי בשאול אין מעשה ודעת וחכמה (קהלת ט י), ושהעולם הזה הוא עולם המעשה, ובו ילמדו בני האדם הדעת והחכמה העליונה, ואם לא ילמדו בעולם הזה, לא יוכלו ללומדה בעולם הבא.

"יען" (פסוק כד). וחזרה החכמה לומר טעם אחר: "תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו" (פסוק כט).