ויקרא רבה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · ט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ט[עריכה]

ויקרא רבה פרשה ט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

ויקרא רבה · ט · א · >>


א. [עריכה]

"וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה'" זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים נ, כג): "זֹבֵחַ תודה יכבדנני" זובח חטאת זובח אשם אין כתיב כאן אלא זובח תודה למה חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא תודה אינה באה על חטא "אם על תודה יקריבנו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "זבח תודה יכבדנני" זה עכן שזבח את יצרו בתודה (יהושע ז, יט): "ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד" (כ) "ויען עכן את יהושע" "ושם דרך" שהראה לשבים את הדרך הה"ד (דה"א ב, ו): "ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כלם חמשה" זמרי ר' יהושע בן לוי אמר זה עכן ולמה קוראו זמרי שעשה כמעשה זמרי ורבנן אמרי שנזמרו ישראל על ידו "אית"ן זה אברהם אבינו על שם (תהלים פט, א): "משכיל לאיתן האזרחי" "הימן" זה משה שנאמר (במדבר יב, ז): "בכל ביתי נאמן הוא" רבי שמואל בר נחמן אמר זה עכן ע"ש (יהושע ז, כ): "אמנה אנכי חטאתי" "כלכל" זה יוסף על שם ויכלכל יוסף "ודרדע" זה דור המדבר שכולו דעה "כולם חמשה" וכי אין אנו יודעים שכולם חמשה אלא מלמד שאף עכן היה עמהן לעולם הבא וכן אמר יהושע (שם, כה) "יעכרך ה' היום הזה" היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לע"ל:

<< · ויקרא רבה · ט · ב · >>


ב. [עריכה]

ד"א (תהלים נ, כג): "זבח תודה יכבדנני" ר' הונא בשם ר' אחא יכבדני אין כתיב כאן אלא יכבדנני כבוד אחר כבוד.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "זובח תודה יכבדנני" רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא כבדני אין כתיב כאן אלא יכבדנני כבדני בעולם הזה יכבדני בעולם הבא.

"ושם דרך" אלו מסלקי דרכים
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ושם דרך" אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ושם דרך" ר' יוסי ברבי יהודה בשם רבי מנחם ברבי יוסי אלו חנונין שהן מוכרין פירות מעושרין לרבים
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ושם דרך" אלו שהן מדליקין נרות כדי להאיר בהם לרבים דאמר רשב"ל שאול לא זכה למלוכה אלא ע"י שהיה זקנו מדליק נרות לרבים אמרו מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם כדי להאיר בהם לרבים כתוב אחד אומר (דה"א ח, לג): "ונר הוליד את קיש" וכתוב אחד אומר (ש"א ט, א): "קיש בן אביאל" הא כיצד אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה מדליק נרות לרבים זכה ונקרא שמו נר:

<< · ויקרא רבה · ט · ג · >>


ג. [עריכה]

ד"א (תהלים נ, כג): "וְשָׂם דֶּרֶךְ" א"ר ינאי "וְשָׁם" כתיב דשיים אורחיה סגי שוי מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר א"ל משגח רבי מתקבלא גבן אמר לו אין הכניסו לביתו האכילו והשקהו בדקו במקרא ולא מצאו במשנה ולא מצאו באגדה ולא מצאו בתלמוד ולא מצאו א"ל סב בריך א"ל יברך ינאי בביתיה א"ל אית בך אמר מה דאנא אמר לך א"ל אין א"ל אמור אכול כלבא פיסתיא דינאי קם תפסיה א"ל ירותתי גבך דאת מונע לי א"ל ומה ירתותך גבי א"ל חד זמן הוינא עבר קמי בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין (דברים לג, ד): "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב א"ל למה זכיתה למיכלא על פתורי אמר לו מיומי לא שמעית מילא בישא וחזרתי למרה ולא חמית תרין דמתכתשין דין עם דין ולא יהבית שלמא ביניהון א"ל כל הדא דרך ארץ גבך וקריתך כלבא קרא עליה "שָׁם דֶּרֶךְ" דשיים אורחיה סגי שוי דא"ר ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה"ד (בראשית ג, כד): "לשמור את דרך עץ החיים" "דרך" זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" זו תורה.
"אראנו בישע אלהים" א"ר אבהו זה אחד מן המקראות שישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל (תהלים פ, ג): "ולכה לישועתה לנו:"

<< · ויקרא רבה · ט · ד · >>


ד. [עריכה]

א"ר פנחס משל למלך שבאו אריסיו ובני ביתו לכבדו בא א' וכבדו ואמר מי הוא זה אמרו לו אריסך הוא אמר להן טלו סדורו בא אחר וכבדו ואמר מי הוא זה אמרו לו בן ביתך הוא טלו סדורו בא אחר ואמר מי הוא זה אמרו לו לא אריסך ולא בן ביתך אלא בא לכבדך אמר יהבו לו סלירא וישב עליה כך חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא תודה אינה באה על חטא "אם על תודה יקריבנו"

<< · ויקרא רבה · ט · ה · >>


ה. [עריכה]

דבר אחר: "אם על תודה יקריבנו".    זהו שאמר הכתוב (משלי יד, ט): "אֱוִלִים יליץ אשם"

א"ר יודן הטפש הזה מתרגם חובתו בפיו ואומר "לא חטאת אני חייב, ולא אשם אני חייב".
רבי יודן בשם רבי לוי אמר אלו בני אדם שנוהגים התר בשפחות בעולם הזה הקדוש ברוך הוא תולה אותן בקדקדי ראשיהם לעתיד לבא. הה"ד (תהלים סח, כב): "אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו". כל עמא יימרון "יזיל ההוא גברא בחוביה, יזיל ההוא גברא בחוביה".

דבר אחר: "אוילים יליץ אשם" -- זה שהביא קרבנו ואינו מתכפר לו מה יעשה? ילך אצל שבטו של לוי שכתב בו (מלאכי ג, ג): "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי".


"ובין ישרים רצון" -- זה שהביא קרבן שלא על חטא -- "אם על תודה יקריבנו":

<< · ויקרא רבה · ט · ו · >>


ו. [עריכה]

ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא ר' אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח רבי יוסי בר חנינא אמר עולות הקריבו בני נח מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (בראשית ד, ד): "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן" דבר שחלבו קרב דא מה עביד ליה רבי יוסי בר חנינא עבד לה משמניהון מתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא (שמות כד, ה): "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו שלמים" דא מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא עביד לה כמאן דאמר שלמים היו בעורן בלא הפשט ונתוח מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (שם יח, יב) "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים" דא מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא עבד כמאן דאמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו איפלגו רבי חייא בר אבא ורבי ינאי חד אמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו וחד אמר קודם מתן תורה נתגייר יתרו א"ר הונא ולא פליגי מ"ד קודם מתן תורה נתגייר יתרו כמ"ד שלמים הקריבו בני נח ומאן דאמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו כמאן דאמר עולות הקריבו בני נח ודא מסייע ליה לרבי יוסי בר חנינא (שיר ד, טז): "עורי צפון ובואי תימן" "עורי צפון" זו עולה שנשחטה בצפון ולמה קורא אותה עורי דבר שהוא ישן ונתעורר "ובואי תימן" זו תודה שנשחטה בדרום ולמה קורא אותה ובואי דבר שהוא חידוש ואף קריא מסייע לר' יוסי בר חנינא (ויקרא ו, ב): "זאת תורת העולה היא העולה" שהקריבו בני נח וכדו דאתו שלמים (שם ז, יא) "זאת תורת זבח השלמים" אשר הקריבו לה' אין כתיב כאן אלא "אשר יקריבו לה'" מכאן ולהבא. מה מקיים רבי אלעזר לקרייה דרבי יוסי ברבי חנינא "עורי צפון" לכשיתעוררו הגליות הנתונות בצפון יבאו ויחנו בדרום שנאמר (ירמיה לא, ז): "הנני מביא אותם מארץ צפון" לכשיתעורר גוג הנתון בצפון יבא ויפול בדרום כמה דתימא (יחזקאל לט, ב): "וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מירכתי צפון" מלך המשיח שנתון בצפון יבא ויבנה בהמ"ק הנתון בדרום הה"ד (ישעיה מא, כה): "העירותי מצפון וַיַּאת ממזרח שמש"
א"ר יוסי בשם רבי בנימין בר לוי לפי שבעולם הזה בזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת ובזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת אבל לעתיד לבא אמר הקב"ה אני מביא ארגסטס בעולם שמשמשות בו שתי רוחות הה"ד (שם ישעיהו, מג) "ו" אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא א"כ נותנת לו כלה רשות הה"ד (שיר ד, טז): "יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו" ואחר כך (שם ה, א) "באתי לגני אחותי כלה":

<< · ויקרא רבה · ט · ז · >>


ז. [עריכה]

רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה הה"ד (ירמיה לג, יא): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו'" זו הודאה "ומביאין תודה בית ה'" זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו, יג): "עלי אלהים נדריך אשלם תּוֹדֹת לך" תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה:

<< · ויקרא רבה · ט · ח · >>


ח. [עריכה]

א"ר אחא משל לשלטון שנכנס למדינה ועמו כיתות של לסטים אמר אחד לחבירו מה דחיל הדין שליטא אמר לו הדא פסטמא דילך טבא ולית את דחיל מיניה כך כיון ששמעו ישראל פרשת קרבנות נתיראו אמר להן משה אל תתיראו התעסקו בתורה ואין אתם יראים מכל אלה הה"ד "זאת התורה לעולה למנחה [ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים]" ולמה שלמים באחרונה שיש בה מינין הרבה אמר רבי סימון הדא גרזמיתא אינה באה אלא באחרונה למה שיש בה מינים הרבה כך למה שלמים באחרונה שיש בה מינים הרבה דם ואימורים למזבח חזה ושוק לכהנים עור ובשר לבעלים ר"ש אומר מי שהוא שלם מביא שלמים ואין אונן מביא שלמים:

<< · ויקרא רבה · ט · ט


ט. [עריכה]

אר"ש בן יוחאי גדול השלום שכל הברכות כלולות בו (תהלים כט, יא): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" חזקיה אמר תרתי חזקיה אמר גדול שלום שכל המצות כתיב בהו (שמות כג, ד): "כי תראה" "כי תפגע" (דברים כב, ו): "כי יקרא" אם באת מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה ברם הכא (תהלים לד, טו): "בקש שלום ורדפהו" בקשהו למקומך ורדפהו למקום אחר חזקיה אמר חורי גדול השלום שבכל המסעות כתיב (במדבר לג, ה): "ויסעו" "ויחנו" נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת כיון שבאו כולם לפני הר סיני נעשו כולם חנייה אחת הדא דכתיב (שמות יט, ב): "ויחן שם ישראל" ויחנו שם בני ישראל אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל אמר הקדוש ברוך הוא הרי שעה שאני נותן תורה לבני בר קפרא אמר תלת בר קפרא אמר גדול שלום שדברו הכתובים דברי בדאות בתורה בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה הה"ד (בראשית יח, יב): "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן" אבל לאברהם לא אמר כן אלא (שם, יג) "ואני זקנתי" בר קפרא אומר חורי גדול שלום שדברו הכתובים לשון בדוי בנביאים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו שנאמר (שופטים יג, ג): "הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית ויולדת בן" אבל למנוח לא אמר כן אלא (שם, יג) "מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר" מ"מ סמנים היא צריכה. בר קפרא אמר חורי גדול שלום מה אם העליונים שאין להם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ולא מצות וריבות ולא מחלוקת ולא עין רעה צריכין שלום הה"ד (איוב כה, ב): "עושה שלום במרומיו" התחתונים שיש בהם כל המדות הללו עאכ"ו אמר רשב"ג גדול שלום שדברו הכתובים לשון בדיות בתורה להטיל שלום בין יוסף לאחיו הה"ד (בראשית נ, יז): "כה תאמרון ליוסף אנא שא נא" ולא אשכחן ביעקב דפקד כלום אמר ר' יוסי הגלילי גדול שלום שאפי' בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום הה"ד (דברים כ, י): "כי תקרב אל עיר וגו'" א"ר יודן ב"ר יוסי גדול שלום ששמו של הקב"ה נקרא שלום הה"ד (שופטים ו, כד): "ויקרא לו ה' שלום" א"ר תנחום בר יודן מכאן שאסור לו לאדם לשאול בשלום חבירו במקום מטונף תני ר' ישמעאל גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה במים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו
ר"מ הוה יתיב ודריש בלילי שבתא הוה תמן חדא איתתא יציבא ושמעה ליה תנתא מדרשא אמתינת עד דיחסל ממדרש אזלה לביתה אשכחא בוצינא טפי אמר לה בעלה אן הוית אמרה ליה אנא יתיבא ושמעה קליא דרושה אמר לה כן וכן לא אעיילת להכא עד דאזלת ורוקת באנפי דרושה יתיב שבתא קמייתא תנינא ותליתא אמרין לה מגירתא כדו אתון צהיבין אתינן עמך לגבי דרושה כיון דחמי יתהון ר"מ צפה ברוח הקודש אמר להו אית מנכון איתתא דחכימא למילחש בעינא אמרין לה מגירתא כדו את אזלת ורוקת באנפיה ותשרי לבעלך כיון דיתבא קמי אידחילת מיניה אמרה ליה רבי לית אנא חכימא למילחש עינא אמר לה אפ"ה רוקי באנפי שבע זימנין ואנא מינשים עבדה הכין אמר לה איזילי אמרי לבעליך את אמרת חדא זימנא ואנא רקית שבע זימנין אמרו לו תלמידיו רבי כך מבזין את התורה לא היה לך למימר לחד מינן למלחש לך אמר להו לא דיו למאיר להיות שוה לקונו דתני ר' ישמעאל גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.
אר"ש בן חלפתא גדול שלום שכשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו עשה שלום בין העליונים לתחתונים ביום הראשון ברא מן העליונים ומן התחתונים הה"ד (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" בשני ברא מן העליונים הה"ד (שם, ו) "ויאמר אלהים יהי רקיע" בשלישי ברא מן התחתונים ויאמר אלהים (שם, ט) "יקוו המים" ברביעי מן העליונים (שם, יד) "יהי מאורות ברקיע השמים" בחמישי ברא מן התחתונים (שם, כ) "ויאמר אלהים ישרצו המים" בששי בא לבראות אדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים הרי העליונים רבים מן התחתונים בריאה אחת אם אני בורא אותו מן התחתונים הרי התחתונים רבים על העליונים בריאה אחת מה עשה בראו מן העליונים ומן התחתונים הה"ד (שם ב, ז) "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה" מן התחתונים "ויפח באפיו נשמת חיים" מן העליונים.
ר' מני דשאב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי גדול שלום שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום בק"ש פורס סוכת שלום בתפלה עושה שלום בברכת כהנים (במדבר ו, כו): "וישם לך שלום" ואין לי אלא בברכות בקרבנות מנין "זאת התורה לעולה ולמנחה לחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" אין לי אלא בכלל בפרט מנין זאת תורת העולה זאת תורת המנחה זאת תורת החטאת זאת תורת האשם זאת תורת זבח השלמים ואין לי אלא בקרבנות יחיד בקרבנות צבור מנין ת"ל (במדבר כט, לט): "אלה תעשו לה' במועדיכם" ומסיים בשלמים ואין לי אלא בעולם הזה בעולם הבא מנין (ישעיה סו, יב): "הנני נוטה אליה כנהר שלום" רבנן אמרו גדול שלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום שנאמר (שם נב, ז) "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום":

<< · ויקרא רבה · ט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.