קטגוריה:בראשית ג כד
ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃
וַיְגָ֖רֶשׁ וַ - ו' החיבור
יְגָ֖רֶשׁ - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1644
מורפ': HC/Vpw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָֽאָדָ֑ם הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אָדָ֑ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/120
מורפ': HTd/Ncmsa וַיַּשְׁכֵּן֩ וַ - ו' החיבור
יַּשְׁכֵּן֩ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7931
מורפ': HC/Vhw3ms מִקֶּ֨דֶם מִ - מילת יחס
קֶּ֨דֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/6924 a
מורפ': HR/Ncmsa לְגַן לְ - מילת יחס
גַן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/1588
מורפ': HR/Ncbsc־עֵ֜דֶן עֵ֜דֶן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5731 b
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַכְּרֻבִ֗ים הַ - מילית, ה' הידיעה
כְּרֻבִ֗ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3742
מורפ': HTd/Ncmpa וְאֵ֨ת וְ - ו' החיבור
אֵ֨ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To לַ֤הַט לַ֤הַט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3858
מורפ': HNcmsc הַחֶ֨רֶב֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
חֶ֨רֶב֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2719
מורפ': HTd/Ncfsa הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּתְהַפֶּ֔כֶת - פועל, התפעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2015
מורפ': HTd/Vtrfsa לִשְׁמֹ֕ר לִ - מילת יחס
שְׁמֹ֕ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/8104
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־דֶּ֖רֶךְ דֶּ֖רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc עֵ֥ץ עֵ֥ץ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6086
מורפ': HNcmsc הַֽחַיִּֽים הַֽ - מילית, ה' הידיעה
חַיִּֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2416 e
מורפ': HTd/Ncmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְגָ֖רֶשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הָֽאָדָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיַּשְׁכֵּן֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מִקֶּ֨דֶם קדמא (משרת, דרגא 5) לְגַן־עֵ֜דֶן גרש (שליש, דרגא 4)
אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
וְאֵ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) לַ֤הַט מהפך (משרת, דרגא 5) הַחֶ֨רֶב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לִשְׁמֹ֕ר זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֶת־דֶּ֖רֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
עֵ֥ץ מרכא (משרת, דרגא 5) הַֽחַיִּֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים מלאכים, לשמור על הכניסה וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת להב של חרב הזז מצד לצד, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ את הדרך המובילה ל- עֵץ הַחַיִּים. {ס}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתָרֵיךְ יָת אָדָם וְאַשְׁרִי מִלְּקַדְמִין לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן יָת כְּרוּבַיָּא וְיָת שְׁנַן חַרְבָּא דְּמִתְהַפְכָא לְמִטַּר יָת אוֹרַח אִילָן חַיַּיָּא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְתָרֵיךְ יָת אָדָם וְאַשְׁרִי מִלְּקַדְמִין לְגִנְּתָא דְּעֵדֶן יַת כְּרוּבַיָּא וְיַת שְׁנַן חַרְבָּא דְּמִתְהַפְּכָא לְמִטַּר יַת אוֹרַח אִילָן חַיַּיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּטְרַד יַת אָדָם מִן דְאַשְׁרֵי יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ מַן לְקַדְמִין בֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָא קֳדָם עַד לָא בְּרָא עַלְמָא בְּרָא אוֹרַיְיתָא וְאַתְקִין גִינְתָא דְעֵדֶן לְצַדִיקַיָיא דִיֵיכְלוֹן וְיִתְפַּנְקוּן מִן פֵּירֵי אִילָנָא עַל דִי פְּלָחוּ בְּחַיֵיהוֹן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין וְקַיְימוּ פִּקוּדַיָא אַתְקִין גֵיהִנָם לְרַשִׁיעַיָיא דִמְתִילָא לְחַרְבָּא שְׁנִינָא אָכְלָה מִתְּרֵין סִטְרִין אַתְקִין בְּגַווָהּ זִיקוּקוּן דִינוּר וְגוּמְרִין דְאֵשָׁתָא לְמִידַן בְּהוֹן לְרַשִׁיעַיָיא דְמָרְדוּ בְּחַיֵיהוֹן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא טַבְתָא הוּא אוֹרַיְיתָא לְפַלְחָהּ מִן פֵּירֵי אִילַן חַיָיא דְאַתְקְנָהָא מֵימַר דַיְיָ לְנַטוֹרְהָא דִיהֵי קְיָים וּמְטַיֵיל בִּשְׁבִילֵי אָרְחָא דְחַיֵי לְעַלְמָא דְאָתֵי: |
| ירושלמי (קטעים): | וּטְרַד יַת אָדָם וְאַשְׁרֵי יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ מִן לְקַדְמִין מִמַדְנַח לְגִנְתָא דְעֵדֶן מֵעִילַוֵי תְּרֵין כְּרוֹבַיָא קֳדָם עַד לָא נִבְרָא עַלְמָא תְּרֵין אַלְפִין שְׁנִין בָּרָא אוֹרַיְיתָא וְאַתְקִין גֵיהִנָם וְגִנְתָא דְעֵדֶן אַתְקִין גִנְתָא דְעֵדֶן לְצַדִיקַיָא דְיֵיכְלוּן וְיִתְפַּנְקוּן מִן פֵּירֵי אִילָנָא עַל דְנַטְרוּ מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין אַתְקֵן גֵיהִנָם לְרַשִׁיעַיָא דְהוּא מְדַמְיָא לְחַרְבָּא שִׁנוּנָא אָכְלָה מִתְּרֵין סִטְרָהּ אַתְקֵן בְּגַוָהּ זִיקוּקִין דְנוּרָא וְגוּמְרִין מְבַעֲרָן לְרַשִׁיעַיָא לְהִתְפָּרַע מִנְהוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי עַל דְלָא נְטָרוּ מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין אֲרוּם אִילַן דְחַיָיא הוּא אוֹרַיְיתָא כָּל דְנָטַר לָהּ בְּעַלְמָא הָדֵין הֱוֵי חַי וְקַיָים בְּאִילָנָא דְחַיֵי טָבָא הוּא אוֹרַיְיתָא לְפַלְחָהּ בְּעַלְמָא הָדֵין הֵיךְ פְּרִי אִילַן דְחַיֵי לְעַלְמָא דְאָתֵי: |
רש"י
"את הכרובים" - מלאכי חבלה
"החרב המתהפכת" - ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן תרגום להט שנן כמו שלף שננא ובלשון לע"ז (למ"א קלינגע) ומדרש אגדה יש ואני איני בא אלא לפשוטו
[מ] להט החרב כו'. פירוש דאין לפרש שהשכין להט החרב, דלהט אין בו ממש, ולא שייך בו "המתהפכת":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת הַכְּרוּבִים – מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת – וְלָהּ לַהַט לְאַיֵּם עָלָיו מִלִּכָּנֵס עוֹד לַגָּן. תַּרְגּוּם "לַהַט", "שְׁנַן". והוּא כְּמוֹ "שְׁלַף שְׁנָנָא" בְּסַנְהֶדְרִין (פ"ב ע"א), וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז למ"א [lame = להב]. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי בָא אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויגרש את האדם. מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים. מלמד שהכרובים קודמין לכל מעשה בראשית. ואת להט החרב, זו גיהנם. לשמור את דרך, זו דרך הארץ; מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ אלא תורה, שנאמר: "עץ חיים היא". מה זה לא לן כבודו עמו, אף זה לא לן כבודו עמו. ר' ברכיה אמר, כאליהו: מה זה לא טעם טעם מיתה, אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מיתה. כל זמן שהיה אדם, היה כאחד; כיון שנטלה ממנו צלעתו, שב לדעת טוב ורע.
ויגרש את האדם. למלך שהיו לו ג' אוהבין, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן, נטל את הראשון, טרדו והוציאו חוץ מפלטין שלו. השני, חבשו בבית האסורין ונתן אספרוס עליו. שלישי שהיה עליו חביב ביותר, אמר: איני עושה דבר חוץ מדעתו. כך אדם הראשון, ויגרש את האדם. נח, "ויסגר ה' בעדו". אברהם שהיה חביב עליו ביותר, אמר: איני עושה דבר חוץ מדעתו, שנאמר: "וה' אמר המכסה אני מאברהם".
ויגרש. הראה לו חורבן בית המקדש, כמה דאת אמר: "ויגרס בחצץ שני". למגרשה של גן עדן טרדו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו. מקדם. רב אמר: בכל מקום רוח מזרחית קולטת. קין, "וישב בארץ נוד קדמת עדן". רוצח, "אז יבדיל משה שלש ערים" וגו' "מזרחה שמש". דבר אחר: מקדם לגן עדן נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב: "היא החיה אשר ראיתי ואדע כי כרובים המה". ואת להט החרב, על שם "משרתיו אש לוהט". המתהפכת, שהן מתהפכין, פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות פעמים מלאכים. דבר אחר: מקדם לגן עדן נברא גיהנם; גיהנם נברא בשני, וגן עדן בשלישי. ואת להט החרב, על שם "ולהט אותם היום הבא". המתהפכת, שהיא מתהפכת על האדם ומלהטתו מראשו ועד רגליו, ומרגליו ועד ראשו. אמר אדם: מי מציל את בני מאש לוהט? זו חרב מילה, שנאמר: "עשה לך חרבות". רבנן אמרין: חרב תורה, שנאמר: "וחרב פיפיות בידם". וכיון שראה אדם שבניו עתידין ליאבד בגיהנם, מעט עצמו מפריה ורביה. וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין בניו לקבל התורה, נזקק להעמיד תולדות; "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א).
ויגרש את האדם. יצא אדם וישב לו חוץ לגן עדן, בהר המוריה, ששערי גן עדן סמוך להר המוריה, ומשם לקחו ולשם החזירו, שנאמר: "לעבוד את האדמה אשר לוקח משם" (פס' כג).
כ"ו דורות קדמה דרך ארץ את התורה, שנאמר: לשמור את דרך עץ החיים: דרך, זה דרך ארץ; ואחר כך עץ החיים, זה תורה:פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ג כד"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.