מ"ג בראשית ג כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ג · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְשַׁלְּחֵיהּ יְיָ אֱלֹהִים מִגִּנְּתָא דְּעֵדֶן לְמִפְלַח בְּאַרְעָא דְּאִתְבְּרִי מִתַּמָּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַרְכֵיהּ יְיָ אֱלהִים מִגִנְתָא דְעֵדֶן וְאָזַל וְיָתִיב בְּטוּר מוֹרִיָה לְמִפְלַח יַת אַדְמָתָא דְאִתְבְּרִי מִתַּמָן:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישַלחהו — כל שילוח ואחריו מ"ם, כמו גרוש והוא לגנאי, כמו "שלח מעל פני" (ירמיהו טו א). ולא כאשר אמר חכם גדול ספרדי, שהוא לשון כבוד, כמו "הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז), וכמו "וישלחהו וילך בשלום" (שמואל ב ג כג). שאם כן, יהיה כבוד האדמה גדול מכבוד גן עדן. ואם אמר: למה נכתב ויגרש את האדם אם פירושו וישלחהו – 'ויגרשהו'? כן פירושו: כאשר גרשו, השכין את הכרובים.

ומלת כרובים — יש אומרים 'כנערים', תרגום ארמית 'כרביא'. ולפי דעתי שהיא מלת כלל צורות כולם. ויחזקאל שאמר בתחילה "ופני שור" (יחזקאל א י), לא התחלפה הצורה, שהעגל לא נעשה בימיו; ואחר כן, באמרו: "פני הכרוב" (יחזקאל י יד) בה"א הידיעה, הצורה צורת שור, כאילו אמר: הצורה שהזכרתי בתחילה; על כן כל צורת שור כרוב, ואין כל כרוב צורת שור. והראייה הגמורה, שאמר באחרונה: "כי כרובים המה" (יחזקאל י כ). ופה אמר הכרובים, והם המלאכים הידועים, ובידם חרב יש לה להט ולה שתי פיות, וזה פירוש המתהפכת. והמפרשים שאומרים כי על השמש דיבר, איננו אמת:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כג) "וישלחהו ה' מג"ע". והנה בצאתו מג"ע יש לפניו כמה דרכים דרך הנהרות שכבר בארנו ענינם למעלה, ששלשה מהם הם רעים וחטאים, הנהר הרביעי הוא פרת הסובב את א"י הוא הטוב מהם, ושלחו ה' בשליחות לעבוד את האדמה אשר לקח משם, שילך דרך נהר פרת אל א"י, שמשם נברא כמ"ש חז"ל שממקום כפרתו נברא, כי נברא מאדמת הר המוריה ממקום המזבח, והושם אח"כ בגן עדן, ושלחו שנית למקומו הראשון שמשם נברא:

 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעבוד את האדמה אשר לוקח משם". לא לחנם הזכיר אשר לוקח משם, גם מצאתי (במדרש שוח"ט תהלים צב.) שכתב שאדם הראשון נתיישב בהר המוריה, ומהיכן למדו לומר כן, גם נמצא לרז"ל (חולין ס.) שאדם הראשון הקריב פר מקרין מפריס מאין יצא להם סמך מן התורה על זה. ונראה שמקום לכל אלו הדברים מן פסוק אשר לוקח משם. דהיינו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי. (שמות כ.כא) כאמרו רז"ל בר"ר יד.ח) הקב"ה בראו ממקום כפרתו והלואי תהא לו לכפרה, והוא הר המוריה אשר שלחו שם ה' לעבוד את האדמה ולבנות ממנה מזבח אדמה ויקריב עליו קרבן לכפר עליו, ויען כי לוקח מאותה אדמה והוא שער שעבר בו כי האדמה נתנה בו חומר עב וגס אשר בסבתו נפל אל החטא כמבואר למעלה בפסוק עץ עושה פרי (א.יא) ע"ש. על כן במקום שגרם החטא שם תהיה כפרתו כי המקום ההוא דהיינו אותה אדמה גרמה לו לחטוא על כן האדמה ההיא חייבת לעזור לו אל הכפרה ע"י שיעבוד אותה לעשות ממנה מזבח להקריב עליו פר מקרין מפרים. וזה טעם נכון על מצות מזבח אדמה תעשה לי כי בדבר שגרם החטא בו יתקן אשר קלקל בו. וגם לדברי האומר צבר עפרו מכל האדמה כך פירושו. לפי שמקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי שם אבן שתיה ומשם הושתת כל העולם והעפר אשר לוקח ממרכז העולם דומה כאילו צבר עפרו מכל העולם. ובזה מיושב גם מה שנאמר (בראשית כח.יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה. פירש רש"י קפל כל הארץ תחתיו לאו דווקא קפל אלא לפי ששכב על מקום טבור הארץ ומרכזו על כן דומה כאילו שכב על כל הארץ.

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

דבר אחר: למלך שהיה לו בן בית, והשליטו על כל אשר לו. התחילו הכל אומרים: שותפו הוא. מה עשה המלך? טרדו; כך וישלחהו ה' מגן עדן. דבר אחר: למלך שנשא אשה, ועשה לה שלשלת של מרגליות. סרחה, נטלו הימנה וכתב לה גט. כך הקב"ה, הניחו לאדם בגן עדן ועשה לו עשר חופות. כיון שחטא, נתן לו גט, שנאמר: וישלחהו, ואין שילוח אלא גט, שנאמר: "ושלחה מביתו":

וישלחהו. ר' יהודה אומר: שילוח מגן עדן בעולם הזה ובעולם הבא, הקשה עליו. רבי נחמיה אומר: שילוח מגן עדן בעולם הזה, ולא שילוח בעולם הבא. ודא מסייעא לרבי נחמיה: "אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך", לכשיקיץ אותו שנברא כתמונתך, באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה.

וישלחהו ה' אלהים. כשבראו בראו במדת רחמים ובמדת הדין, וכשטרדו טרדו במדת רחמים.

<< · מ"ג בראשית · ג · כג · >>