ויקרא רבה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · ח · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ח[עריכה]

ויקרא רבה פרשה ח פיסקא: א ב ג ד

ויקרא רבה · ח · א · >>


א. [עריכה]

"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" רבי לוי פתח (תהלים עה, ח): "כי אלהים שֹׁפֵט" מטרוניתא שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים דכתיב (שמות לא, יז): "כי ששת ימים עשה ה' את השמים וגו'" אמרה לו ומאותה שעה עד עכשיו מהו יושב ועושה אמר לה מזווג זווגים אשתו של פלוני לפלוני בתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני אמרה לו הדא הוא אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים יש לי וכמה שפחות יש לי ואני יכולה לזווגם בשעה אחת אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף הניחה והלך לו מה עשתה שלחה והביאה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה להם פלוני ישא לפלונית פלוני לפלונית זווגן בלילה אחת לצפרא אתין לגבה דין מוחו פציעה ודין עינו שמוטה ודין אצילי' פריך ודין ארכובה תבירה דין אמר לינא בעיא לדין ודין אמר לינא בעיא לדין מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו רבי אמת היא תורתכם נאה משובחת היא יפה אמרת כל מה שאמרת אמר לה לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף שנאמר (תהלים סח, ז): "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בַּכּוֹשָׁרוֹת" מהו בכושרות בכי ושירות דבעא אמר שירה דלא בעא בכה ומה הקדוש ברוך הוא עושה מזווגן על כרחן שלא בטובתן א"ר ברכיה בלשון זה השיבה רבי יוסי בר חלפתא הקב"ה יושב ועושה סולמות מגביה לזה ומשפיל לזה שנאמר "כי אלהים שֹׁפֵט זה ישפיל וזה ירים"
ר' יונה בוצרי פתר קריה בישראל בלשון זה הושפלו בלשון זה הוגבהו בלשון זה הושפלו (שמות לב, א): "כי זה משה" ובלשון זה הוגבהו (שם ל, יג) "זה יתנו כל העובר"
ורבנן פתרין קריא באהרן בלשון זה הושפל (שם לב, כד) "ואשליכהו באש ויצא העגל הזה" ובלשון זה הוגבה "זה קרבן אהרן ובניו וגו'":

<< · ויקרא רבה · ח · ב · >>


ב. [עריכה]

דבר אחר: "זה קרבן אהרן".    זהו שאמר הכתוב (שופטים יד, יד): "ויאמר להם מֵהָאֹכֵל יצא מאכל"

אמר ר' שמואל בר נחמן כיון שהתחיל רוח הקודש לגשגש בשמשון בג' מקומות התחיל שנאמר (שופטים יג, כה): "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אֶשְׁתָּאֹל".
מאי בין צרעה ובין אשתאול?
  • א"ר שמואל ב"נ מלמד שנטל שני הרים והקישן זה לזה כאדם שנוטל ב' צרורות ומקישן זה לזה.
  • רבי יהודה ורבי נחמן רבי יהודה אמר בשעה שהיתה רוח הקודש שרויה עליו היה פוסע פסיעה אחת כמצרעה ועד אשתאול
  • ר' נחמן אמר בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו שערותיו עומדות והיו מקישות זו לזו כזוג וקולן הולך כמצרעה ועד אשתאול.


כשהוא יורד לתמנתה (שם יד, ה) "וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה" (שם, יט) "ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון וגו'" (שם טו, יד) "הוא בא עד לחי".
כשהוא חוזר מתמנתה אמר אלך אראה את מפלת האריה שנא' (שם יד, ח) "וישב מימים לקחתה וגו' וַיִּרְדֵּהוּ אל כפיו" והיה שמשון תמיה בלבו ואמר ארי אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל?!

כך אהרן אוכל כל הקרבנות ועכשיו יצא ממנו קרבן. ואיזהו? "זה קרבן אהרן ובניו":

<< · ויקרא רבה · ח · ג · >>


ג. [עריכה]

גופא א"ר אידי מתאוה היה דוד לקרבנם של נשיאים הה"ד (תהלים סו, טו): "עוֹלֹת מֵחִים וְגוֹ'" איזה קרבן שיש בו פרים ואילים וכבשים אלא קרבנם של נשיאים שנאמר (במדבר ז, יז): "ולזבח השלמים וגו'" ר' יהודה ור"נ ורבנן ר"י אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקדוש ברוך הוא כשירה שאמרו ישראל בים שירה שאמרו ישראל בים (שמות טו, ב): "זה אלי ואנוהו" וכאן כתיב (במדבר ז, יז) "זה קרבן נחשון בן עמינדב" ר"ג אמר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקב"ה כשני לוחות הברית בשני לוחות הברית כתיב (שמות לב, טו): "מזה ומזה הם כתובים" וכאן כתיב "זה קרבן נחשון בן עמינדב" ורבנן אמרי חביב קרבנו של אהרן לפני הקדוש ברוך הוא כקרבן של נשיאים בקרבנות של נשיאים כתיב "זה קרבן נחשון בן עמינדב" וכאן כתיב "זה קרבן אהרן" אמר רבי ברכיה חביב קרבן של אהרן לפני הקב"ה כי"ב שבטים מה טעם זה מנין זה זיי"ן שבעה ה"א חמשה הא תרי עשר:

<< · ויקרא רבה · ח · ד


ד. [עריכה]

"בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה" (ויקרא ו, יג) -- ר' יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר מלמד שעשירית האיפה מעכבת לכהונת אהרן ובניו.

"סלת מנחה תמיד" (שם,) -- ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר בוא וראה כמה חס הקדוש ברוך הוא על ממונם של ישראל.

  • אמר להן מי שנתחייב להביא קרבן - יביא מן הבקר - "אם עולה קרבנו..."
  • ואם לא מצא מן הבקר - יביא כבש - "אם כבש.."
  • ואם לא מצא מן הכבשים - יביא מן העזים - "ואם עז.."
  • ואם לא מצא מן העזים - יביא מן העופות - "ואם מן העוף..."
  • ואם לא מצא מהעוף - יביא סלת - "סלת מנחה תמיד"

ולא עוד, אלא שכל הקרבנות אינן באים חציים וזו באה חציים -- (ויקרא ו, יג): "מחציתה בבקר ומחציתה בערב".

ולא עוד אלא כל מי שהוא מקריב אותה מעלה עליו הכתוב כאלו הוא מקריב מסוף העולם ועד סופו שנאמר (מלאכי א, יא): "כי ממזרח שמש עד מבואו וגו'":

<< · ויקרא רבה · ח · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.