ויקרא רבה ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · ח · ד

הוסף ביאור

ד.    [ עריכה ]

"בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה" (ויקרא ו, יג) -- ר' יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר מלמד שעשירית האיפה מעכבת לכהונת אהרן ובניו.

"סלת מנחה תמיד" (שם,) -- ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר בוא וראה כמה חס הקדוש ברוך הוא על ממונם של ישראל.

  • אמר להן מי שנתחייב להביא קרבן - יביא מן הבקר - "אם עולה קרבנו..."
  • ואם לא מצא מן הבקר - יביא כבש - "אם כבש.."
  • ואם לא מצא מן הכבשים - יביא מן העזים - "ואם עז.."
  • ואם לא מצא מן העזים - יביא מן העופות - "ואם מן העוף..."
  • ואם לא מצא מהעוף - יביא סלת - "סלת מנחה תמיד"

ולא עוד, אלא שכל הקרבנות אינן באים חציים וזו באה חציים -- (ויקרא ו, יג): "מחציתה בבקר ומחציתה בערב".

ולא עוד אלא כל מי שהוא מקריב אותה מעלה עליו הכתוב כאלו הוא מקריב מסוף העולם ועד סופו שנאמר (מלאכי א, יא): "כי ממזרח שמש עד מבואו וגו'":