קטגוריה:שמות לא יז

מלבי"ם - התורה והמצוה

יא. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם . הבטיח להם שהאות הזה ישאר לעולם, וישראל ימסרו נפשם עליה. ועל ידי כך יתקיים אות זה בידם לעולם. וגם הבטיח שעובדי אלילים לא יקבלו יום זה לשביתה, וישבתו ביום אחר. כמו שאומרים בתפלת שבת ולא נתתו ה' אלהינו לגויי הארצות.

יב. וביום השביעי שבת וינפש, כבר כתבתי בפ' משפטים ( משפטים ריט ) על מה שנאמר וינפש בן אמתך והגר. שפעל נפש בא על שמשיב נפשו מיגיעה גדולה ועיפות שנפשו בו תתעטף ועיפה. כמו (במדבר כא) ותקצר נפש העם בדרך. ובנוחו מעט תשוב נפשו אליו. ואומר וינפש, רצונו לומר ששב נפשו אליו.

ואצל ה' יצייר המלאכה שעשה בששת ימי המעשה. שבו גבל וחקק חוקי הטבע, שהם חוקים קבועים מוכרחים. והטבע אינה פועלת לפי הרצון החפשי כפי חוקי השכר והעונש. שזה נקרא חוקי המשפט והצדק. רק לפי חוקי הטבע והמערכת הבלתי מבחין בין צדיק לרשע. זה מצין אצל השי”ת בשם יגיעה, כי הנהגה זו היא נגד טבע האלהות. שדרכו לפעול כפי מעשים בחירים רצוניים, לפי חוקי המשפט והצדק והגמול והעונש. וחוקי הטבע הם נגד דרכו ונחשב לו ליגיעה. ובשבת שבת מעסק הזה.

ובצד מה שבשבת גמר המלאכה, אמר וינח ביום השביעי. ובצד מה שגם בשבת לא נח לגמרי, כי ביום זה התחיל לפעול הנהגה שניה משוערת כפי ההשגחה והנס והדין והמשפט והגמול והעונש. וכמה שאמרו במדרש כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת, אבל לא שבת ממלאכת הצדיקים והרשעים. רצונם לומר ממלאכת הדין והמשפט והגמול והעונש. בצד זה אמר וינפש, היינו שנח מהיגיעה הגדולה, ושב אל נפשו ורצונו. ובכל זה לא נח לגמרי.

וכמו שלמד שם ממה שאמר וינפש בן אמתך והגר , גר תושב הרי הוא בשבת כישראל ביום טוב. שממה שנאמר וינפש, מבואר שאינו נח לגמרי רק עוסק עדיין במלאכה קלה שמותר ביום טוב. וזהו שאמרו במכילתא ממה שנאמר וינפש מבואר שעדין עושה מלאכה קלה שהוא מטבע נפשו ורצונו. כי לא שבת רק מן העבודה לא מן הדין. רצונו לומר שלא ישבת ממלאכת הנס וההשגחה, שזה הולך לפי חוקי הדין והמשפט והעונש והשכר.