רש"י על שמות לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · לא · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קראתי בשם" - לעשות מלאכתי את בצלאל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחכמה" - מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד

"ובתבונה" - מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד

"ובדעת" - רוח הקדש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחשוב מחשבת" - אריגת מעשה חושב

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובחרשת" - לשון אומנות כמו (ישעיהו מ) חרש חכם ואונקלוס פירש ושנה בפירושן שאומן אבנים קרוי אומן וחרש עץ קרוי נגר

"למלאת" - להושיבה במשבצת שלה במלואה לעשות המשבצת למדת מושב האבן ועוביה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובלב כל חכם לב וגו'" - ועוד שאר חכמי לב שבכם וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת הארן לעדת" - לצורך לוחות העדות

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הטהרה" - על שם זהב טהור (מנחות כט)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת בגדי השרד" - אומר אני לפי פשוטו של מקרא שאי אפשר לו' שבבגדי כהונה מדבר לפי שנא' אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן אלא אלו בגדי השרד הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני האמורים בפ' מסעות (במדבר ד) ונתנו עליו בגד תכלת ונתנו עליו בגד ארגמן ונתנו עליהם בגד תולעת שני ונראין דברי שנא' (שמות לט) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ולא הוזכר שש עמהם ואם בבגדי כהונה מדבר לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש

"בגדי השרד" - י"מ לשון עבודה ושירות כתרגומו לבושי שמושא ואין לו דמיון במקרא ואני אומר שהוא ל' ארמי כתרגום של קלעים ותרגום של מכבר שהיו ארוגים במחט עשוים נקבים נקבים לצידי"ן (בלע"ז שלינגווערק)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת קטרת הסמים לקדש" - לצורך הקטרת ההיכל שהוא קדש

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה דבר אל בני ישראל" - ואתה אע"פ שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה

"אך את שבתתי תשמרו" - אע"פ שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה שבת אל תדחה מפניה כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן

"כי אות הוא ביני וביניכם" - אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה

"לדעת" - האומות בה כי אני ה' מקדשכם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מות יומת" - אם יש עדים והתראה

"ונכרתה" - בלא התראה

"מחלליה" - הנוהג בה חול בקדושתה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבת שבתון" - מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי

"שבת שבתון" - לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה אפילו אוכל נפש וכן יוה"כ שנאמר בו (ויקרא כג) שבת שבתון היא לכם אסור בכל מלאכה אבל יום טוב לא נאמר בו כי אם ביום הראשון שבתון וביום השמיני (שבתון שם) אסורים בכל מלאכת עבודה ומותרים במלאכת אוכל נפש)

"קדש לה'" - שמירת קדושתה לשמי ובמצותי

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינפש" - כתרגומו ונח וכל לשון נופש הוא ל' נפש שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח המלאכה ומי שכתוב בו (ישעיהו מ) לא ייעף ולא ייגע וכל פעלו במאמר הכתיב מנוחה לעצמו לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן אל משה וגו'" - אין מוקדם ומאוחר בתורה מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים היה שהרי בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן (צ"ע טובא דלמא הכל כסדר וציווי הקב"ה למשה היה בארבעים ימים הראשונים טרם עשותם העגל וקודם רדתו מההר עשו את העגל ומשה לא הגיד לישראל ציווי המשכן עד למחרת יום הכפורים שהיו ישראל מרוצים להקב"ה וכן הוא בהדיא בזוהר ויקהל אשר על כן בציווי הקב"ה כתיב מאת כל איש דהיינו גם ערב רב כמו שדרשו רבותינו ז"ל איש איש מלמד וכו' ומשה בציווי אמר לישראל קחו מאתכם דייקא ולא מערב רב לפי שהם גרמו בנזקים וק"ל)

"ככלתו" - ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה דבר אחר מה כלה מתקשטת בכ"ד קשוטין הן האמורים בספר ישעיהו אף ת"ח צריך להיות בקי בכ"ד ספרים

"לדבר אתו" - החקים והמשפטים שבואלה המשפטים

"לדבר אתו" - מלמד שהיה משה שומע מפי הגבורה וחוזרין ושונין את ההלכה שניהם יחד

"לחת" - לחת כתיב שהיו שתיהן שוות