קטגוריה:שמות לא טו
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת.
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהֹוָה כׇּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
שֵׁ֣שֶׁת שֵׁ֣שֶׁת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8337
מורפ': HAcmsc יָמִים֮ יָמִים֮ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa יֵעָשֶׂ֣ה יֵעָשֶׂ֣ה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVNi3ms מְלָאכָה֒ מְלָאכָה֒ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4399
מורפ': HNcfsa וּבַיּ֣וֹם וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/3117
מורפ': HC/Rd/Ncmsa הַשְּׁבִיעִ֗י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִיעִ֗י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aomsa שַׁבַּ֧ת שַׁבַּ֧ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7676
מורפ': HNcbsc שַׁבָּת֛וֹן שַׁבָּת֛וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7677
מורפ': HNcmsa קֹ֖דֶשׁ קֹ֖דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa לַיהוָ֑ה לַ - מילת יחס
יהוָ֑ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעֹשֶׂ֧ה הָ - מילית, ה' הידיעה
עֹשֶׂ֧ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6213 a
מורפ': HTd/Vqrmsa מְלָאכָ֛ה מְלָאכָ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4399
מורפ': HNcfsa בְּי֥וֹם בְּ - מילת יחס
י֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc הַשַּׁבָּ֖ת הַ - מילית, ה' הידיעה
שַּׁבָּ֖ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7676
מורפ': HTd/Ncbsa מ֥וֹת מ֥וֹת - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqa יוּמָֽת יוּמָֽת - פועל, הופעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4191
מורפ': HVHi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
שֵׁ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) יָמִים֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
יֵעָשֶׂ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) מְלָאכָה֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וּבַיּ֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַשְּׁבִיעִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)
שַׁבַּ֧ת דרגא (משרת, דרגא 5) שַׁבָּת֛וֹן תביר (משנה, דרגא 3)
קֹ֖דֶשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַיהוָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כָּל־הָעֹשֶׂ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) מְלָאכָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
בְּי֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַשַּׁבָּ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
מ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) יוּמָֽת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה יעשה העושה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן שביתה מוחלטת, קֹדֶשׁ לַיהוָה. כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת - מוֹת יוּמָת.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שִׁתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עֲבִידְתָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבָּא שַׁבָּתָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כָּל דְּיַעֲבֵיד עֲבִידְתָא בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שִׁיתָּא יוֹמִין יִתְעֲבֵיד עִיבִידְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבָּת שַׁבְּתָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כָּל מַאן דְּיַעֲבֵיד עִיבִידְתָּא בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּמַטְלוּת אַבְנִין: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
ט. (ויום) [וביום] השביעי שבת (לה' אלהיך) [שבתון קדש לה'] למה נאמר. לפי שהוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש (ויקרא כא). יכול כשם שקדושת מועדות מסורה לבית דין כך תהא קדושת שבת מסורה לבית דין. תלמוד לומר ויום השביעי שבת שבתון קדש לה'. לשם שבת מסורה ואינה מסורה לבית דין. וכן הוא אומר ושמרתם את השבת.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ח. ששת ימים יעשה מלאכה , משמע שמלאכה יעשה על ידי אחרים. ובפ' יתרו כתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. כאן מדבר בזמן שישראל ראויים, ומלאכתם נעשית על ידי אחרים. כמו שאמר (ישעיה סא) ועמדו זרים ורעו את צאנכם . ושם מדבר בזמן שאין ראויים שצריכים לעבוד בעצמם כל עבודה בשדה. ובכל זאת לא הותר להם לחלל שבת, אף בעת העוני והדחק. וכאן מדבר בעת שאחרים עושים מלאכתם, כמה שאמרו בברכות (דף לו ע"ב) כתיב ואספת דגנך, וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם. כאן בעושים רצונו של מקום וכו'. ואז ביום השביעי שבת שבתון קדש לה'. להתקדש בו בקדושה יתרה יתר מימות החול.
ט. וביום השביעי שבת שבתון קדש לכם , מפ' שקדושת השבת חלה על ידי ה' ואינה תלויה בקדוש בית דין. וזה עצמו מה שאמר ויום השביעי שבת לה' אלהיך. רק שמשם נוכל לומר שדומה עם מה שאמר חג המצות לה' אעל פי שצריך קדוש בית דין ורצונו לומר שאחר שנתקדש הוא לה', לכן אמר שהוא קדש לה'. רצונו לומר על ידי ה' לא על ידי בית דין. וזה כל זאת מה שאמרו ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם, רצונו לומר שהוא מקודש מעצמו.
רש"י
"שבת שבתון" - לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה אפילו אוכל נפש וכן יוה"כ שנאמר בו (ויקרא כג) שבת שבתון היא לכם אסור בכל מלאכה אבל יום טוב לא נאמר בו כי אם ביום הראשון שבתון וביום השמיני (שבתון שם) אסורים בכל מלאכת עבודה ומותרים במלאכת אוכל נפש)
"קדש לה'" - שמירת קדושתה לשמי ובמצותירש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – לְכָךְ כְּפָלוֹ הַכָּתוּב, לוֹמַר שֶׁאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם" (ויקרא טז,לט), אָסוּר בְּכָל מְלָאכָה. אֲבָל יוֹם טוֹב לֹא נֶאֱמַר בּוֹ כִּי אִם "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן" (ויקרא כג,לט), אֲסוּרִים בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, וּמֻתָּרִים בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ.
קֹדֶשׁ לַה' – שְׁמִירַת קְדֻשָּׁתָהּ לִשְׁמִי וּבְמִצְוָתִי.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" שבת שבתון" הנה נאסר בה אפילו דבר שאינו מכלל המלאכות, כאמרו וביום השביעי תשבות וזה כדי שיהיה קדש לה', שיהיה האדם בו פונה לגמרי מחיי שעה לעסוק בעסקי חיי עולם לכבוד קונו:
" כ" ל העושה מלאכה יומת. ולכן דין הוא שהמבטל כונה זאת בעשיית מלאכה יומת:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נעשית ע"י אחרים כמ"ש (ישעי' סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם, ושם מדבר בזמן שאין ראויים וצריכים לעבוד בעצמם כל עבודה בשדה ובכ"ז לא הותר להם לחלל שבת אף בעת העוני והדחק, u1493 וכאן מדבר בעת שאחרים עושים מלאכתם כמ"ש בברכות (דף לו ע"ב) כתיב ואספת דגנך וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם כאן בעושים רצונו של מקום וכו', ואז ביום השביעי שבת שבתון קדש לה' להתקדש בו בקדושה יתרה יתר מימות החול: "ט "וביום השביעי שבת שבתון קדש לה', מפ' שקדושת השבת חלה ע"י ה' ואינה תלויה בקדוש ב"ד, וזה עצמו מ"ש ויום השביעי שבת לה' אלהיך, רק שמשם נוכל לומר שדומה עם מ"ש חג המצות לה' אע"פ שצריך קדוש ב"ד, ור"ל לומר אחר שנתקדש הוא לה', לכן אמר שהוא קדש לה', ר"ל ע"י ה' לא ע"י ב"ד, וזה ג"כ מ"ש ושמרתם את השבת כי קדש הוא
לכם, ר"ל שהוא מקודש מעצמו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לא טו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.