מ"ג שמות לא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לא · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִטְּרוּן יָת שַׁבְּתָא אֲרֵי קוּדְשָׁא הִיא לְכוֹן דְּיַחֲלִנַּהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל אֲרֵי כָל דְּיַעֲבֵיד בַּהּ עֲבִידְתָא וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ עַמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִנְטְרוּן יַת שַׁבְּתָא אֲרוּם קוּדְשָׁא הִיא לְכוֹן דְּיַפְסִינָהּ אִיתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל אֲרוּם כָּל מַאן דְּיַעֲבֵיד בָּהּ עִיבִידְתָּא וְיִשְׁתֵּיצֵי בַּר נְשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מות יומת" - אם יש עדים והתראה

"ונכרתה" - בלא התראה

"מחלליה" - הנוהג בה חול בקדושתה

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


ה. ושמרתם את השבת זה הוא שהיה ר' שמעון בן מנסיא אומר, לכם שבת מסורה ואי אתם מסורים לשבת. כי קדש היא לכם מגיד שהשבת מוספת קדושה על ישראל. (מה לפלוני חנותו נעולה שהוא משמר את השבת מה לפלוני בטל ממלאכתו שהוא משמר את השבת [ולא עוד אלא כל מי שמשמר את השבת] מעיד למי שאמר והיה העולם, שברא את עולמו בששה ימים ונח ביום השביעי. וכן הוא אומר ואתם עדי נאם ה' ואני אל (ישעיה מג)).

ו. מחלליה מות יומת למה נאמר, לפי שהוא אומר כל העושה מלאכה ביום השבת. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה. אין לי אלא עונש ואזהרה על מלאכת היום. עונש ואזהרה על מלאכת הלילה מנין. תלמוד לומר מחלליה מות יומת. עונש שמענו, אזהרה לא שמענ.ו תלמוד לומר ויום השביעי שבת לה' אלהיך. שאין תלמוד לומר שבת, ומה תלמוד לומר שבת. אלא להביא את הלילה בכלל אזהרה. דברי רבי (יוסי [אחא] ברבי יאשיה. ר' יהודה בן בתירה אומר, הרי הגויים שהקיפו את ארץ ישראל וחללו ישראל את השבת. שלא יהו ישראל אומרין, הואיל וחללנו מקצתה נחלל את כלה. תלמוד לומר מחלליה מות יומת. אפילו כהרף עין (מחלליה מות יומת). כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא (עד שיעשה מלאכה גמורה. הרי שכתב אות אחת שחרית ואות אחת בין הערבים. או שארג חוט אחד בשחרית וחוט אחד בין הערבים. שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר, ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא. עד שיעשה מלאכה גמורה).

ז. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה למה נאמר. לפי שהוא אומר מחלליה מות יומת. אין לי אלא המזיד בהתראת עדים, המזיד בינו לבין עצמו מנין. תלמוד לומר ונכרתה, להביא המזיד בינו לבין עצמו.

ונכרתה אין הכרתה אלא הפסקה.

הנפש ההיא מזידה (דברי רבי עקיבא). מקרב עמה ועמה בשלום

<< · מ"ג שמות · לא · יד · >>