מ"ג שמות לא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לא · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בֵּין מֵימְרִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָת הִיא לְעָלַם אֲרֵי שִׁתָּא יוֹמִין עֲבַד יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שְׁבָת וְנָח׃
ירושלמי (יונתן):
בֵּין מֵימְרִי וּבֵין בְּנֵי יִשְרָאֵל אָת הִיא לְעַלָם אֲרוּם בְּשִׁיתָּא יוֹמִין בְּרָא יְיָ וְשַׁכְלֵיל יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שְׁבָת וְנָח:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינפש" - כתרגומו ונח וכל לשון נופש הוא ל' נפש שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח המלאכה ומי שכתוב בו (ישעיהו מ) לא ייעף ולא ייגע וכל פעלו במאמר הכתיב מנוחה לעצמו לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


יא. [ביני ובין בני ישראל] ולא ביני ובין אומות עו”א.

אות היא לעולם מגיד שאין שבת בטלה מישראל. וכן אתה מוצא שבכל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו כגון שבת ומילה ותלמוד תורה וטבילה. הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלין. וכל דבר שלא נתנו ישראל נפשם עליו, כגון בית המקדש ושמטים ויובלות והדיינין, לא נתקיימו בידמנ

יב. שבת וינפש וממה שבת מן העבודה או מן הדין. ת”ל (וינפש). מגיד שאין הדין בטל מלפניו לעולם. וכן הוא אומר, צדק ומשפט שבת כסאך חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פט). ואומר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו' (דברים לב).

<< · מ"ג שמות · לא · יז · >>