ויקיטקסט:הסידור השלם (בירנבוים)
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
דַּף מֵידָע עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
אודות "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"
[עריכה]
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם בוויקיטקסט הוא סידור תפילה דיגיטלי, עברי וציוני, בנוסח מדויק ופיסוק מודרני, ומתאים למנהגי ארץ ישראל והגולה. הוא מבוסס על "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" ובהשראתו של "סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל", שניהם בעריכתו של פלטיאל בירנבוים.
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" מאת פלטיאל בירנבוים
[עריכה]הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם מאת פלטיאל בירנבוים יצא לאור לראשונה בשנת תש"ט (1949) בניו יורק.[1] מדובר על סידור דו-לשוני עברי-אנגלי בעמודים מקבילים, בנוסח אשכנז (הנוסח הנפוץ בארצות דוברות אנגלית). סידורו של בירנבוים זכה לשבחים על דיוקו ובהירותו, והשימוש בו היה נפוץ ביותר בצפון אמריקה בחצי השני של המאה ה-20 (עד סוף שנות ה-80 בערך). בנוסח התפילה העברי בולטים במיוחד השימוש העדין והזהיר שעשה בירנבוים בפיסוק המודרני, והדיוק באותיות ובניקוד (כולל תיקוני טעויות בנוסח התפילה).[2]
בשנת תש"י (1950) הוציא בירנבוים לאור סידור לשבת ויום טוב (על בסיס הסידור המקורי), ולאחר מכן בשנת תשי"א (1951) את המחזור השלם לראש השנה ויום כיפור בכרך אחד. בתי כנסת רבים בצפון אמריקה רכשו את סידורו ואת המחזור שלו בכמויות גדולות כדי שלכל מתפלל יהיה סידור זהה. בשנת תשי"ב (1952) הוציא לאור בנוסף את סדר הסליחות (ליום הראשון) ובתשי"ג (1953) את ההגדה של פסח.
במשך השנים הוציא בירנבוים את סידורו ואת המחזור שלו גם בנוסח החסידים ("ספרד"): המחזור בנוסח "ספרד" יצא בשני כרכים בשנת תשי"ח (1958): כרך לראש השנה וכרך ליום כיפור. את הסידור בנוסח "ספרד" הוציא לאור בשנת תשכ"ט (1969).
בכל סידוריו הקפיד בירנבוים להביא את התפילה לשלום מדינת ישראל. בחלקם הדפיס גם את השירים "על פסגת הר הצופים" ו"התקוה", כגון בהגדה ובדפוס החוזר של הסידור (1977).
"סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל" מאת פלטיאל בירנבוים
[עריכה]סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל היה גרסה עברית וארצישראלית של הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם (נוסח אשכנז); הוא יצא לאור בשנת תשל"ט (1979).[3] התפילות נדפסו בסִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל ע"י בירנבוים מתוך הסידור המקורי שלו ובמתכונת המקורית (דפוס צילום), אך תוך כדי השמטת התרגום לאנגלית, תרגומן של כל ההוראות לעברית, וכתיבה מחדש בעברית של המבוא והביאורים. בסוף הסידור הוסיף בירנבוים לראשונה את "סדר יום העצמאות" (עמ' 420-427), "סדר פרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי" (עמ' 428-459), רשימה לקריאת התורה בשלוש רגלים "בחוץ לארץ" ו"בארץ ישראל" (עמ' 460-461), ו"חודשי השנה" (דינים ומנהגים בעברית, עמ' 462-466).
אמנם בניגוד לסידורו המקורי (הדו-לשוני) של בירנבוים—שהיה נפוץ מאוד בבתי כנסת בצפון אמריקה באמצע המאה ה-20 וזכה להוקרה—סידור עם ישראל לא נמכר בהרבה עותקים. הוא אזל מן השוק ולא נדפס שוב. בתור מוצר היו בו כמה ליקויים בולטים:
- קודם כל הוא יצא לאור בנוסח אשכנז בלבד, ולא בנוסח החסידים ("סְפַרְד"), שהוא הנוסח של רוב המתפללים בישראל ממוצא אשכנזי.[4]
- אפילו בנוסח אשכנז לא הצליח בירנבוים להתאים את סידורו המקורי לנוסח ארץ ישראל באופן מלא.
- לא היה צורך בסידור ציוני נוסף בארץ, לאחר שסידור רינת ישראל בנוסח אשכנז כבר כבש את השוק החל משנת תשל"א (ולצידו עוד היו סידורים נוספים).
- בחוץ לארץ לא היה שוק ניכר בשביל סידור ציוני בעברית בלבד ללא תרגום.
נראה שהסיבה האחרונה הכריעה, ובעיקר בגללה לא הצליח בירנבוים להפיץ את סידור עם ישראל אפילו ליהודי חוץ לארץ, שהיו מאז ומתמיד הקהל הטבעי שלו והוקירו את ספריו.
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" בוויקיטקסט
[עריכה]סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל עדיין מוגן בזכויות יוצרים, להבדיל מסידורו המקורי (הדו-לשוני) של בירנבוים שהוא בנחלת הכלל.[5] בוויקיטקסט נעשה אם כן התאמה ארצישראלית של הסידור המקורי, בדומה למה שעשה בירנבוים בעצמו בסִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל. הסידור בוויקיטקסט ייקרא "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" ויהיה מבוסס על הסידור המקורי; הוא לא יהיה מבוסס על סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל באופן ישיר אלא רק בהשראתו הכללית.[6] בהתאם לכך יכיל הסידור את המרכיבים הבאים:
- תרגום מחדש של כל ההוראות מאנגלית לעברית, וכן תרגום לעברית של קטעי התפילה בארמית.
- התאמה מלאה לנוסח אשכנז של ארץ ישראל.
- התפילות לשלום המדינה ולחיילי צה"ל, וכמו כן אזכרות לקדושי השואה ולחללי צה"ל.
- התפילות ליום העצמאות ויום ירושלים על בסיס ההוראות של הרבנות הראשית לדורותיה ומקורות נוספים.
בנוסף לכך יכיל הסידור השלם פיתוחים ותוספות אחרים שמתאימים למתפלל העברי בימינו. הסידור יופיע לא רק ב"נוסח אשכנז" (כמו שעשה בירנבוים בסידור עם ישראל) אלא גם בנוסח "ספרד" (נוסח החסידים), שהוא הנוסח הנפוץ ביותר בין המתפללים ממוצא אשכנזי במדינת ישראל.
תרגומים לעברית של קטעים בארמית:[7]
תפילות על שואה ותקומה, מדינה וצבא
[עריכה]בתוך רצף הסידור הוספנו תפילות על שואה ותקומה, מדינה וצבא. בכל מקום שהוספנו קטעים שלמים שאינם קיימים בסידורו המקורי של בירנבוים, או שיש קטעים גדולים שאומרים אותם רק בחו"ל או רק בארץ ישראל, הפרדנו אותם על ידי קו כפול בהתחלה ובסוף.
התפילות לשלום המדינה וחיילי צה"ל
[עריכה]שילבנו את התפילה לשלום המדינה ואת התפילה לשלום חיילי צה"ל בתוך קריאת התורה לשחרית בשבת ויום טוב.[8]
אזכרות לקדושי השואה וחללי צה"ל
[עריכה]שילבנו את האזכרות לקדושי השואה וחללי צה"ל בתוך הזכרת נשמות, וגם בתפילות ליום השואה וליום הזיכרון.
לכל תפילת "יזכור" ו"אל מלא רחמים" נבחר בסיס אחד לנוסח, שצוין בהערה על ההוראה שלפניה. אך גם עיינו בכל הסידורים והמסמכים הבאים, והשווינו ביניהם (ניתן לראות תיעוד מלא של הנוסח בתוך חלון העריכה בדף היסוד של "הזכרת נשמות"):
- ג=סדור תפילת ישראל, בעריכתו של דניאל גולדשמיט (רמת-גן, מסדה: תשכ"ט). נוסח אשכנז, עמ' 276. נוסח ספרד, עמ' 241. מבוסס על הנוסח של הרבנות הראשית, למרות שינויים ניכרים בהתחלה.
- י=יד ושם ("יזכור" ו"אל מלא רחמים" לקדושי השואה)
- כ=סידור כלל ישראל: בלווי מדרשים ודרשים ביאורים והנחיות, ערכו יואל רפל, הרב יוחנן פריד. ירושלים: מסורה לעם, 1991. אזכרה לחללי צה"ל, עמ' 287.
- מ1=סידור מאירת עינים, נוסח ספרד (תל-אביב: סיני, 1956). אין אזכרה לשואה.
- (מ,מ2=ממך אליך)
- מ3=מחזור המקדש, ערך ישראל אריאל. ירושלים: מכון המקדש, תשנ"ז. אזכרה לחללי צה"ל, עמ' קסח.
- מ4=מחזור לראש השנה ויום כיפור, נוסח אחיד. הרבנות הצבאית הראשית, תשכ"ח (תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים" לחיילי צה"ל בין עמ' 174-175). הנוסח של "יזכור" ו"אל מלא רחמים" לחללי צה"ל שמופיע במחזור הזה מהווה את הבסיס למה שנדפס ברוב הסידורים אחר כך.
- ס=הדף בספריה הלאומית
- ע=סידור התפילה: בלווי מדרשים ודרשים ביאורים והנחיות, נוסח ספרד (תל-אביב: ידיעות ספרים [סדרת עם הספר], תשס"ט)
- פ=שערי תפילה, בעריכתו של פנחס פולונסקי
- צ=מחזור נוסח אחיד לחיילי צה"ל (אשכול תשכ"ח), עמ' 174א-ג
- ק1=סידור קורן הישן
- ק2=סידור קורן החדש
- ר1=סידור רינת ישראל הישן
- ר2=סידור רינת ישראל חדש, עמ' 517 (אזכרה לקדושי השואה)
- ר3=מחזור רינת ישראל ליום כיפור, נוסח ספרד (ירושלים: מורשת, תשנ"ב),עמ' 232-233.
- ר4=אתר הרבנות הראשית (תפילת "יזכור" לחללי צה"ל)
- ש=סידור שירה חדשה, שנת תש"ל בערך (תפילה לגמרי אחרת לעשרה בטבת, עמ' 568-569)
סדר התפילה ליום העצמאות ויום ירושלים
[עריכה]שילבנו את סדר התפילה ליום העצמאות וליום ירושלים בתוכן העניינים החדש של הסידור השלם בוויקיטקסט (ראו שם במדור של סדר מועדים וזמנים).[9]
התפילות ליום העצמאות התגבשו כבר בשנת תש"ט (1949) ביוזמתו של "חבר הרבנים של הפועל המזרחי", בתוכם הרב שאול ישראלי והרב משה צבי נריה; על גבי טופס הצעתם רשם הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הערות ותיקונים והוספות (חלקם נלקחו מתוך סדר תפילה שונה שתיקן הרב איסר יהודה אונטרמן, אז הרב הראשי לתל-אביב וחבר מועצת הרבנות הראשית). סדר התפילה שיצא על ידי שיתוף פעולתם של הגורמים הנ"ל מהווה את עיקרן של התפילות ליום העצמאות כפי שהן נדפסות בקונטרסים ובסידורי תפילה עד עצם היום הזה. לדיון רחב ועשיר על תולדותיהן והתגבשותן של התפילות ליום העצמאות, ראו במאמרו החשוב של הרב שמואל כ"ץ, "הרבנות הראשית ויום העצמאות", בתוך הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה לייסודה (תרפ"א-תנש"א): סמכותה, פעולותיה, תולדותיה (ירושלים: הוצאת היכל שלמה, תשס"ב), כרך ב, עמ' 804-966. את סדר התפילה שנבנה ע"פ המאמצים שנעשו על ידי הרבנים הנ"ל בשנת תש"ט תיאר הרב כ"ץ באופן כללי במילים הבאות:
- בסדר זה נעשה ניסיון לשלב קטעי תפילה המוכרים לציבור בקבלת שבת, ברכת החודש, הגדה של פסח, ראש השנה, תפילת נעילה ביום הכיפורים וחנוכה. כך קטעי תפילה אלו יקרינו על החג החדש מאווירת ידי מועד אלו. הם יבהירו למתפללים שיום זה מבטא רק את "אתחלתא דגאולה" ויש להמשיך להאמין בביאת המשיח. כמו כן, אין בו ברכות כי לא להכנס לספק באמירת שם ה'.
התיאור הקצר הזה מבהיר היטב את אופיו האקלקטי של המבחר שממנו נבנה סדר התפילה ליום העצמאות, וכנראה גם את מטרתו. אמנם לגבי הנקודה האחרונה, דהיינו שלטופס המקורי "אין בו ברכות", יש שם דווקא את ברכת "שהחיינו" בשם ובמלכות, וגם הרב עוזיאל סמך את ידיו על ברכה זו (ראו שם עמ' 836-842, 856-859, 895-896, 962-963). זה אמנם נכון שלפי הטופס המקורי קוראים את ההלל בלי ברכה, אך לגבי הקביעה הזאת היו דיונים בין הפוסקים ובתוך הקהילות במשך כל הדורות מאז: האם קוראים הלל שלם או חצי הלל (בדילוג)? בברכה או שלא בברכה? רק ביום או גם בלילה? וכמו כן היו דיונים מקבילים לגבי עצם ברכת "שהחיינו".
סדר התפילה ליום העצמאות בתוך הסידור השלם מיוסד על המידע העשיר במאמרו של הרב כ"ץ (במיוחד בעמודים שכבר צויינו); הוא דומה בעיקרו לסדר התפלות וההודיות שיצא לאור ע"י משרד הדתות החל משנת תשי"א (1951), ותוכנו התקבל אחר כך בסידורים כגון "רינת ישראל", קורן ועוד רבים שנדפסו לפניהם ולאחריהם. אך לגבי הלל וברכות ותפילות נוספות לא קבענו עמדה. לגבי הלל כתבנו בהוראות שפשוט קוראים אותו (בלי לפרט), לגבי ברכת "שהחיינו" נקטנו בלשון "יש מברכים", ולגבי תפילות נוספות בלשון "יש נוהגים". מטרתנו להציע יסוד שיש בו מבחר, וכל קהל יחליט בעצמו.
סידור ציוני בהשראתו של "סידור עם ישראל"
[עריכה] |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
את התוצאה ניתן לראות בתוך הסידור בעמודים הבאים:
- עמוד 103, עמוד 131, עמוד 181 (יום עצמאות ויום ירושלים בהוראות לאמירת תחנון ו"למנצח"),
- עמוד 379 (התפילות לשלום המדינה וחיילי צה"ל)
- עמוד 607 (תוספות לזיכרון קדושי השואה וחיילי צה"ל בתוך "בהזכרת נשמות");
- סדר התפילה ליום העצמאות ויום ירושלים.
מנהג אשכנז בעידן המודרני
[עריכה] |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
מנהג אשכנז בארץ ישראל
[עריכה] |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
נוסח אשכנז נוסד בארץ ישראל ע"י תלמידי הגר"א, שהתיישבו בעיקר בירושלים.[10] הוא מבוסס על הענף המזרחי של הנוסח (פולין וליטא). הנוסח עבר מספר שינויים בארץ לעומת נוסח אשכנז הוותיק כפי שהיה ידוע באירופה, משתי סיבות:
- א. מצד אחד נעשו שינויים מסוימים בנוסח אשכנז בארץ בהתאם למנהגי הגר"א (אבל רק באופן חלקי בלבד).
- ב. מצד שני נעשו יותר שינויים בגלל השפעתם הרבה בארץ של מנהגי החסידים (נוסח "סְפַרְד") והספרדים.
א. כל השינויים שנעשו בהתאם למנהגי הגר"א דומים למה שנמצא ממילא בסידורי החסידים (נוסח "סְפַרְד") או הספרדים. ביניהם:
- הנוסח "וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ" בברכת השנים (כך גם בנוסח "סְפַרְד");
- נשיאת כפים בכל יום, ולא רק בימים טובים, כמו במנהג הספרדים;
- אין חתימת "עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם" בברכת השלום בעשרת ימי תשובה, כמו בנוסח "סְפַרְד" ובסידורי הספרדים;
- אין אומרים "בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" בסוף ברכות קריאת שמע בערבית של חול, כמו בסידורי הספרדים (וחב"ד);[11]
- חתימה רגילה בברכת העבודה במועדים אחרי "וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ" ולפני ברכת כהנים. במנהג אשכנז הוותיק משנים את החתימה במועדים ל"שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד", וכך עושים עד היום בנוסח "סְפַרְד" ובנוסח אשכנז בחו"ל. גם שינוי זה דומה למנהגם של הספרדים, שאינם משנים כלל את החתימה בברכה זו;
- האב מברך שהחיינו בברית מילה.
ב. שינויים אחרים נעשו במנהג אשכנז בארץ ישראל אף שאין להם שום מקור במנהגי הגר"א; שינוייים אלה נעשו אך ורק בגלל השפעתם הישירה של מנהגי החסידים ו/או הספרדים. ביניהם:
- קריאת מזמור ק"ל ("שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִֽיךָ") בעשרת ימי תשובה אחרי "יִשְׁתַּבַּח" ולפני חצי קדיש (מנהג זה כבר התחיל להשפיע על נוסח אשכנז עוד במזרח אירופה בהשפעת החסידים);
- הזכרת "מוֹרִיד הַטַּל" בברכת גבורות בעמידה בקיץ (כמו בנוסח "סְפַרְד" ובסידורי הספרדים);[12]
- ניקוד "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בסגול (כמו בנוסח "סְפַרְד" ובסידורי הספרדים);[13]
- וידוי לפני תחנון בימי שני וחמישי (מעין פשרה בין מנהגם של החסידים והספרדים לומר וידוי בכל יום, לבין מנהג אשכנז שאין אומרים אותו כלל);
- הוספות בסוף תפילת שחרית של חול אחרי "שיר של יום" (כמו בנוסח "סְפַרְד" ובסידורי הספרדים);
- נוסח ארוך של "יְחַדְּשֵֽׁהוּ..." בברכת החודש (כמו בנוסח "סְפַרְד" ובסידורי הספרדים);
- תפילות טל וגשם קודם לתפילת הלחש ולא בחזרת הש"ץ (בהשפעת מנהג הספרדים, ובניגוד למנהג אשכנז הוותיק ולנוסח "סְפַרְד" ולדעתו המפורשת של הגר"א);
- אמירת "שים שלום" במנחה של שבת, במקום "שלום רב" (כמו בנוסח אשכנז המערבי, ואולי בהשפעה מסוימת מצד מנהג הספרדים ונוסח "סְפַרְד" לומר "שים שלום" בכל תפילת מנחה);
- בדורות האחרונים נוסף הפיוט "יְדִיד נֶֽפֶשׁ" לפני קבלת שבת (בדומה לנוסח "סְפַרְד").
הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי הזכיר חלק מהשינויים הנ"ל משני הסוגים בספר ארץ ישראל (ירושלים: לוין־אפשטין, תשט"ו). רובם המכריע מתועדים היטב בתוך סידור אזור אליהו על פי נוסח הגר"א, בעריכתם של יהושע כהן וישעיהו וינוגרד (ירושלים: כרם אליהו, תשס"ד; מהדורה שלישית). מידע נוסף על רובם, כולל התייחסות לכמה פריטים שלא הוזכרו בשני הספרים הקודמים, נמצא בתפלה שפת ישראל: תפילות לכל השנה נוסח אשכנז המערבית המובהק, בעריכתו של הרב שלמה הירץ וויזענטאל (סינסינאטי: דפוס דימוס פרהסיה, תש"פ); המידע הרב בסידור זה מתמקד בעיקר בשורשים של מנהג אשכנז הוותיק ובהבדלים בין הענף המערבי לענף המזרחי.
מעבר לשינויים בנוסח שנעשו בארץ ישראל, סידור תפילה ארצישראלי חייב עוד להכיל שינויים שנובעים מעצם המקום, כגון:
- הוראות לתאריכים לבקשת טל ומטר בארץ ישראל;
- הוראות לפסוקים של קרבנות המועדים בהתאם לימי החג בארץ ישראל;
- והוראה ל"על הניסים" לפורים בשבת בירושלים.
סידורו המקורי של פלטיאל בירנבוים (ניו יורק, 1949) היה סידור דו-לשוני בעברית ובאנגלית המיועד ליהודי הגולה, ואין בו התייחסות למנהגי ארץ ישראל. אמנם שלושים שנה אחרי שיצא הסידור המקורי, שוב הוציא בירנבוים את סידורו במהדורה חדשה, אך הפעם בעברית בלבד, תחת הכותרת סידור עם ישראל (ניו יורק: בית ההוצאה העברי, 1979). במהדורה החדשה הזאת נדפסה בכריכת כחול ולבן, והוא היה מיועד באופן ברור לשימוש גם בישראל ולא רק בחו"ל. בירנבוים אכן עשה בו התאמות אחדות למנהג אשכנז בארץ ישראל, אך ההתאמות שלו היו ספורדיות וחלקיות בלבד. הוא לא הצליח להתאים את סידורו לציבור המתפללים בנוסח אשכנז בארץ.[14]
במהדורת ויקיטקסט בצענו התאמה מלאה בין סידורו המקורי של בירנבוים (ניו יורק, 1949) לבין מנהגי ארץ ישראל, כדי שנוסח התפילה וההוראות למתפלל ישקפו את המנהגים בארץ ובגולה במלואם. השינויים בין ארץ ישראל לחו"ל תועדו בהערות, שבהן ציינו את מקורותיהם.
את התוצאה ניתן לראות בתוך הסידור בעמודים הבאים:
- עמוד 69 ("שיר המעלות ממעמקים" אחרי "ישתבח" בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה);
- עמוד 83 (אמירת "מוֹרִיד הַטַּל" וניקוד "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם");
- עמוד 87 (התאריכים לבקשת טל ומטר בארץ ישראל ולשון "וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ");
- עמוד 95, עמוד 357, עמוד 403, עמוד 583, עמוד 595 (ברכת כהנים בכל יום בארץ ישראל);
- עמוד 95 ועוד (חתימת "עושה השלום" בעשרת ימי תשובה);
- עמוד 97 (וידוי בימי ב' וה');
- עמוד 147, עמוד 149, עמוד 151 (תוספות ומזמורים בסוף תפילת שחרית של חול);
- עמוד 197 ("ברוך ה' לעולם" בתפילת ערבית);
- עמוד 237 (הפיוט "ידיד נפש" בתחילת קבלת שבת);
- עמוד 271 ("על הניסים" לפורים בשבת בירושלים);
- עמוד 381 (נוסח "יְחַדְּשֵֽׁהוּ" בברכת החודש);
- עמוד 615, עמוד 617, עמוד 619 (ההוראות לפסוקים של קרבנות המועדים);
- עמוד 633, עמוד 697 (תפילות טל וגשם קודם לתפילת הלחש);
- עמוד 627 (חתימת ברכת העבודה במוסף של המועדים אחרי "וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ").
בנוסף לדוגמאות הללו, יש הבדל ניכר בסדר הדפסת ברכות השחר בין סידורי אשכנז הוותיקים בחו"ל לבין חלק מהסידורים הנפוצים בארץ ישראל. בהקלדה הדיגיטלית שמופיעה מול סריקת עמודי סידור בירנבוים (עמודים 3-15, וכמו כן בטקסט הרציף המבוסס על העמודים המודפסים) מופיע הסדר כפי שרגילים להדפיס אותו בחו"ל. ואילו במהדורה הישראלית של "הסידור השלם" יש סדר אחר בתוך ברכות השחר.
מקורות לעריכת סידור התפילה בנוסח אשכנז
[עריכה]להלן רשימה של מקורות לסידור נוסח אשכנז שבדפוס, מאז שנת ש"ס (1600) בערך ועד למהדורות הנפוצות של סידור התפילה בגולה ובארץ ישראל בתקופתנו. המקורות מצביעים באופן ברור על שורשיו של סידור בירנבוים ונוסחו, והם מכילים מספיק מידע כדי לערוך אותו מחדש על יסודות אמינים באופן שיתאים למתפללים בישראל ובחוץ לארץ במקביל.
- סידור רבי שבתי סופר, בעריכתו של רבי שבתי סופר מפרעמישלא (מאה ה-16). מהדורה ע"פ כתב־היד והדפוס (בלטימור: ישיבת נר ישראל, תשס"ג); ראו גם את ההקדמה לסידור בעריכתו של אברהם ברלינר ואת הפריט של כתב־היד בקטלוג של הספריה הלאומית (אין סריקה).
- תפלה דרך שיח השדה, בעריכתם של ר' עזריאל ור' אליהו מווילנה (ברלין, תרע"ג [1713]). מהדורה זו הייתה ניסיון חשוב להבהיר ענייני נוסח ודקדוק בנוסח אשכנז הוותיק על פי סידורים ישנים, ובהרבה מקומות קיבלו עורכיו את דעתו של רבי שבתי סופר. סידור זה התקבל בברכה בזמנו, וניתן לומר שהוא היה הבסיס לסידורים שנדפסו אחריו.
- בית תפלה, בעריכתו של שלמה זלמן בן יהודה מק"ק הענא ע"פ מחקריו בספר שערי תפלה; שניהם נדפסו במקביל (יסניץ תפ"ה [1725]). הנאו מתח ביקורת על תפלה דרך שיחת השדה והציע את הסידור שלו כחלופה, אחרי ששילב בו שינויים על פי השערותיו בתחום הדקדוק. אמנם הייתה ביקורת רבנית קשה על הכרעותיו של הנאו בנוסח התפילה, אך הייתה להן השפעה ניכרת על המדפיסים בדורות הבאים.
- סדר ויעתר יצחק, בעריכתו של יצחק סאטאנוב ע"פ מחקריו בספר ויעתר יצחק; שניהם נדפסו במקביל (ברלין תקמ"ה [1785]). בדומה לשלמה זלמן הנאו, הכניס סטנוב לתוך סידורו מאות שינויים על פי השערותיו בתחום הדקדוק. רבים מהם התקבלו בסידורים שנדפסו אחריו.
- סידור שפה ברורה, בעריכתו של וולף היידנהיים (דפוס ראשון רעדעלהיים תקס"ו [1806]). סידור זה חזר ונדפס כ-200 פעמים (כולל בגרסתו העממית תחת הכותרת "שפת אמת"). לדוגמאות של מהדורות נוספות שיצאו לאור ברעדעלהיים עוד בחיי העורך, ראו את המהדורה החמישית בעברית (תקע"ז [1817]) ואת המהדורה הרביעית עם תרגום לגרמנית (תקפ"ז [1827]). בנוסף יש סריקה מצוינת של המהדורה ה-16 עם תרגום לגרמנית (תרי"ג [1853]). אחת ממהדורותיו הרבות של סידור זה הייתה לעיניו של בירנבוים.
- סדר עבודת ישראל, בעריכתו של יצחק בער (רעדעלהיים, תרכ"ח): נוסח פולין; נוסח אשכנז. סידור זה היה לעיניו של בירנבוים ושל עוד מהדירים חשובים שהוציאו לאור סידורים מדויקים, ושימש בסיס ישיר לעבודתם. בער הוציא פעמיים את סדר עבודת ישראל, פעם אחת בנוסח אשכנז המערבי (=גרמניה) ופעם אחת בנוסח אשכנז המזרחי (=פולין וליטא). ההבדלים בין שתי המהדורות נמצאים רק בסדר ה"הושענות" (עמ' 369-381 בשתי ההוצאות), ובסדר הסליחות ושאר הפיוטים (עמ' 589-740 בנוסח המערבי ועמ' 589-804 בנוסח המזרחי).[15]
- סידור עיון תפילה, לרב יעקב צבי מקלנבורג (ורשה, תרנ"ה). היה לעיניהם של מהדירי הסידורים בדורות הבאים.
- סידור בית יעקב לרב יעקב עמדין (ורשה, תרע"ב). אחת ממהדורותיו הייתה לעיניהם של מהדירי הסידורים בדורות הבאים.
- סדור תפלה כמנהג אשכנז עם סדר רב עמרם השלם, ערך הרב אריה ליב פרומקין (ירושלים, תרע"ב). יש סריקה נוספת של החלק השני.
- סידור אוצר התפילות. (וילנה: ראם, תרפ"ג).
- סדר תפלות כל השנה (סינגער), ערך שמעון סינגער ע"פ מהדורת בער כמנהג פולין, מטעמו של הרב הראשי לבריטניה נתן מרקוס אדלר הכהן (לונדון, תרע"ג). יצא לאור גם במהדורה מורחבת עם ביאורים והערות (לודנון, תרע"ד).
- סדר תפלות כל השנה (הערץ), ערך הרב הראשי של בריטניה יוסף צבי הערץ, ע"פ מהדורותיהם של בער וסינגער (לונדון, תש"ב; עם תרגום ופירוש קצר באנגלית). לדפדוף קל והורדה: כרך ראשון (חול וליל שבת), כרך שני (שבת), כרך שלישי (מועדים).
- סידור הגר"א (ירושלים תר"ס בערך; המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת תרנ"ה). חשוב להבנת נוסח אשכנז בסידורים שנדפסו אחר כך בארץ ישראל.
- ספר ארץ ישראל לרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (ירושלים: לוין־אפשטין, תשט"ו).
- סדור תפלת ישראל, בעריכתו של דניאל גולדשמידט (תל אביב: הוצאת מסדה, תשכ"ט): "סדר התפלה לפי נוסח האשכנזים בארץ ובחוץ לארץ, בצירוף תוספות שהושמטו בידי הצנזור ותפילות הנהוגות במדינת ישראל". רשומה ביבליוגרפית.
- סידור אזור אליהו על פי נוסח הגר"א, בעריכתם של יהושע כהן וישעיהו וינוגרד (ירושלים: כרם אליהו, תשס"ד; מהדורה שלישית). יש בו מידע רב על נוסח אשכנז הוותיק (במיוחד הענף המזרחי), על מנהגי הגר"א, על השפעותיהם של "המתקנים" עד סוף המאה ה-19,[16] ועל התפתחותו של נוסח אשכנז בארץ ישראל. רשומה ביבליוגרפית.
- תפלה שפת ישראל: תפילות לכל השנה נוסח אשכנז המערבית המובהק, בעריכתו של הרב שלמה הירץ וויזענטאל (סינסינאטי: דפוס דימוס פרהסיה, תש"פ). יש בו מידע רב על מנהג אשכנז הוותיק (במיוחד הענף המערבי).
סידורי א. היימן חרלפּ: עוד השפעה אפשרית על סידורו של בירנבוים נמצאת בסידורים שנדפסו ע"י אברהם חיים (=א. היימן) חרלפּ (1861-1916) וזכו לתפוצה רבה. סידוריו היו בעלי אופי חינוכי מובהק.[17] הסידורים שלו תִּפְאֶֽרֶת יְהוּדָה וחִנּוּךְ תְּפִלָּה הֶחָדָשׁ יצאו לאור בשנת תרע"ב באותו בית הוצאה, ומהדורת בירנבוים דומה להם באופן כללי בבהירות ההדפסה, בדיוק, בתשומת הלב לפיסוק, ובפרטי העריכה (כגון מתגים, מקפים). סידור בירנבוים עולה על סידורי חרלפּ בתחומים האלה, וייתכן שיש לראות בו שיפור נוסף על בסיס עבודתו של קודמו.[18]
קישורים לסידורי התפילה החינוכיים של אברהם חיים חרלפּ:
- סִדּוּר תִּפְאֶֽרֶת יְהוּדָה, עם הוראות ודינים בעברית.[19]
- סִדּוּר תִּפְאֶֽרֶת יְהוּדָה עם הוראות ותרגום חלקי באנגלית: כאן וגם כאן.
- סִדּוּר חִנּוּךְ תְּפִלָּה הֶחָדָשׁ, מהדורה מקוצרת לתלמידים עם הוראות בעברית: כאן וכאן וגם כאן וכאן.
- סִדּוּר שְׂפַת אֱמֶת הֶחָדָשׁ יצא לאור בשנת מותו של חרלפּ (1916), עם הוראות באנגלית.
עוד סידורי "חינוך" בנוסח אשכנז שהיו פופלריים במשך המאה ה-20:
- סִדּוּר שִׁירָה חֲדָשָׁה, ערך חיים דוד רוזנשטיין (וילנה, תרס"ט ועוד); עם פירוש והוראות בעברית מנוקדת, עיצוב ויזואלי ופיסוק מודרני מלא.
- סִדּוּר שְׁבִיל חָדָשׁ, ערך י. ווייסבּרג (ניו יורק: היברו פובלישינג קומפני, 1929); כולל מבוא למחנכים בעברית, נספח חינוכי לתלמידים בעברית מנוקדת על "שבת ומועדים" (מאת דובער אלפּרין), שורות ממוספרות והוראות באנגלית.
- סִדּוּר שִׁילֹה, ערך צבי שרפשטיין (ניו יורק: הוצאת שילה, 1932); שורות ממוספרות, עיצוב מרהיב והוראות באנגלית.
מקורות לעריכת התפילות למועדים בנוסח אשכנז
[עריכה]לתפילות של מועדי התורה עם כל הפיוטים ראו:
- ספר קרובות הוא מחזור לבני פולין פיהם ומעהרין; תשעה כרכים בעריכתו של וולף היידנהיים (רעדעלהיים, תקצ"ב).
- מחזור קרבן אהרן (וילנא, ראם: תרל"ט, תרמ"ו, תרנ"ט ועוד); עם הביאור קרבן אהרן ותרגום ליידיש. כרך ראשון לראש השנה ויום הכפורים (עותק נוסף מדפוס חוזר תרנ"ט כאן); כרך שני לשלש רגלים (תרמ"ו).
- מחזור עבֹדת אֹהל מועד, בעריכתם של יעקב דעויס ונפתלי אדלר הכהן (לונדון, תרס"ח; עם תרגום לאנגלית). מבוסס ישירות על מהדורות היידנהיים (מנהג פולין), עם תוספת עריכה לפי כתבי־יד נוספים. מהדורה זאת יצאה לאור בששה כרכים: ראש השנה, ליל יום הכיפורים, יום הכיפורים, סוכות, פסח, שבועות.
- המחזור השלם לראש השנה ויום כפור, בעריכתו של פלטיאל בירנבוים (ניו יורק, 1951; עם תרגום לאנגלית). סריקה להורדה, ועוד סריקות לעיון כאן (1951) וכאן (1979).
סליחות לחודש אלול ועשרת ימי תשובה בנוסח ליטא ונוסח פולין:
- סליחות מצודת אברהם, בעריכתו של הרב אברהם דיוויס (ניו יורק, 1986; נוסח ליטא עם תרגום לאנגלית).
תעניות:
- סדר תשעה באב של היידנהיים (כמנהג אשכנז וכמנהג פולין).
זמנים אחרים:
- סדר ימי הפורים של היידנהיים.
נוסח החסידים ("סְפַרְד")
[עריכה]סידורים בנוסח "סְפַרְד" בגולה ובארץ ישראל
[עריכה] |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
עריכת הגרסאות השונות בתוך נוסח "סְפַרְד": גישה מעשית
[עריכה] |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
תפילות וקריאות נוספות
[עריכה]ספרי התפילה של בירנבוים אינם מכילים סדר הסליחות לתעניות ציבור, ולא את סדר הקינות לתשעה באב. הם גם לא מכילים את סדר הסליחות לימי התשובה מסוף חודש אלול ועד ערב יום הכיפורים.[20] כל אלה נדפסו בספריהם של היידנהיים ובער, שהיו הבסיס לספרי התפילה של בירנבוים. אך כבר נערכו הקינות לתשעה באב במלואן בוויקיטקסט, וכן את סדר הסליחות לימי התשובה (לפי מנהג פולין ומנהג ליטא). רק הסליחות לתעניות ציבור עדיין חסרות, ועוד חזון למועד.
בנוסף, בסידורים הגדולים בנוסח אשכנז וספרד הרבו להדפיס פיוטים לשבתות מיוחדות במשך השנה ("יוצרות" ועוד), את סדר יום כיפור קטן (בערב ראש חודש), וגם את סדר המעמדות, פרק שירה, ועוד. בנוסף הקדימו לסדר הסליחות לתעניות ציבור את הסליחות לימי בה"ב. אך תפילות אלו אינן נאמרות כלל היום ברבים מבתי הכנסת, וגם בסידורי תפילה רבים שנדפסו בארץ ובחו"ל בדורות האחרונים הפסיקו להדפיס אותן. אותו הדבר נכון לגבי הפיוטים המיוחדים לשלוש רגלים, שבעבר הרבו להדפיסם במלואם במחזורים מיוחדים, שבדרך כלל יצאו לאור בכרכים רבים (ראו לדוגמה את מחזורי היידנהיים ואת מחזורי אדלר). אך היום לא אומרים פיוטים בשלוש רגלים ברוב בתי הכנסת, חוץ מהושענות בסוכות, אקדמות בשבועות, והתפילות לגשם וטל.
לעומת זאת, הקפידו להדפיס בסידורים הגדולים ובמחזורים ליום טוב את סדר קריאת התורה, את ההפטרות ואת חמש המגילות. מהדורות רבות של החומש נדפסו ביחד עם סדר התפילה בסופן. ובסידורים רבים גם הדפיסו את ספר תהלים במלואו בסוף הכרך. סדר התפילה חייב להשתלב, מבחינה מעשית, עם המצוה הגדולה של קריאת התורה ושאר כל הקריאות מספרי הנביאים והכתובים. ולכן מהדורה דיגיטלית זו של הסידור השלם מקבלת את השלמתה מתוך מקרא על פי המסורה, שיש בו את כל הקריאות לפרשת השבוע ולמועדי השנה וספר תהלים.
עקרונות עריכה כלליים
[עריכה]כל העמודים במספר אי-זוגי (1-789) הם בעברית, ויש לערוך אותם כאן (כלומר מתוך מפתח העמודים הזה בוויקיטקסט העברי). ואילו כמעט כל העמודים במספר זוגי (2-790) הם באנגלית. לפיכך אין לערוך כאן את מספרי העמודים הזוגיים המופיעים במפתח בצבע אפור, אלא לעשות את הזה בתוך ויקיטקסט האנגלי. אבל יש לפעמים רצף עמודים שבו נוסח התפילה נמצא אפילו במספרים הזוגיים (המופיעים בצבע ירוק או צהוב במפתח), ואותם יש לערוך כאן בוויקיטקסט העברי. מדובר על עמודים 559-561 ("ריבון העולמים" בזמירות למוצ"ש), ו-679-696 (הושענות), שאותם לא תרגם בירנבוים לאנגלית.
הנוסח שמופיע בעמודים העבריים נערך באופן הבא:
- נוסח הסידור באופן כללי: בדרך כלל הוקלדו הברכות והתפילות והכותרות שבסידור לפי האותיות והניקוד והפיסוק של בירנבוים.[21] יוצאים מן הכלל: האותיות והניקוד שבפסוקים המובאים בתוך נוסח התפילה, ועוד כמה התאמות ושיפורים (ראו בהמשך).
- נוסח הפסוקים: אותיות וניקוד לפסוקים שלמים ולקטעי פסוקים המובאים בסידור הם לפי מקרא על פי המסורה (בלי טעמי המקרא). הנוסח המוקלד הוא לפי הקרי (ולא לפי הכתיב), כולל תיבות כגון "יְרוּשָׁלַֽיִם" (מלא יו"ד לפי הקרי). אבל הפיסוק שבפסוקים הוא של בירנבוים.[22]
- תיבת הַלְלוּ־יָהּ: בתיבת "הַלְלוּ־יָהּ" יש מקף במהדורתנו, למרות שהיא תיבה אחת אצל בירנבוים. ראו במבוא ל"מקרא על פי המסורה", בסעיף המוקדש ל"תיבה הראויה להיות מוקפת" (סוף). ברוב המכריע של הסידורים הישנים התיבה מחוברת כמו אצל בירנבוים ("הַלְלוּיָהּ"), אולם בכתיב של כתר ארם צובה יש שתי תיבות (הראויות תמיד להיות מוקפות, ולעתים קרובות הן מוקפות בפועל). להשאיר את "הַלְלוּ יָהּ" בשתי תיבות בלי מקף (במקומות שאין מקף בכתבי־היד) יהיה מוזר למתפלל, ויהיה גם בלתי-עקבי (כי בחלק גדול מהמקומות יש מקף במסורה), ויהיה גם שונה באופן בולט מדי מהטקסט של בירנבוים.[23] לכן מופיע אצלנו "הַלְלוּ־יָהּ" בין שתי התיבות הראויות תמיד, כאמור, להיות מוקפות.
- קמץ קטן: הוספנו על הניקוד של בירנבוים את התו המיוחד של קמץ קטן (כגון כׇּל, כׇל, רׇב במקום כָּל, כָל, רָב).
- חולם בוי"ו עיצורית: הוספנו על הניקוד של בירנבוים את התו המיוחד של ושל חולם בוי"ו עיצורית (כגון בתיבה "מִצְוֺתֶֽיךָ" במקום "מִצְוֹתֶֽיךָ").
- נקודת חולם לפני שי"ן ימנית: הוספנו נקודת חולם לפני נקודת שי"ן ימנית. כגון: "יֹשְׁבֵי" (במקום "ישְׁבֵי") בעמ' 67.
- מקפים: לגבי המקפים שבירנבוים הדפיס בתוך הטקסט, אנחנו משאירים אותם. סידורו של בירנבוים מבוסס על עבודת ישראל ליצחק בער. בסידורו של בער יש הקפדה לשמור על כל המקפים במקרא, אפילו בפסוקים המובאים בסידור בלי טעמי המקרא, וכן להוסיף מקפים רבים בתפילות שאינן פסוקים. בירנבוים מחק בסידורו את רוב המקפים של בער, אך השאיר אחדים מהם, חלקם במקומות שכנראה חשב שהמקף תורם קצת להגייה נכונה (כגון "שֶׁתִּזְכָּר־לָֽנוּ", "וְקַיֶם־לָֽנוּ" בעמ' 23-25), וחלקם במקומות שהמקף תורם קצת להבנת העניין (כגון "מִבֶּן־יְחִידוֹ" עמ' 23; "בְּבֶן־אָדָם" עמ' 59). אמנם לעתים יש מקומות נוספים שבהם בירנבוים לא הדפיס מקף למרות שהקורא היה יכול להעזר בו לפי שיטתו, ובהם הוספנו את המקף, אבל הקפדנו גם לתעד את נוסחו של בירנבוים (ע"י השימוש בתבנית:נוסח).
- שם הוי"ה: שם הוי"ה יהיה "יְיָ" (וכן בַּייָ, בַייָ, וַייָ, כַּייָ, כַייָ, לַייָ, מֵייָ, שֶׁיְיָ), בדיוק כמו שמופיע אצל בירנבוים בסריקה. לשם העקביות וכדי לשמור על כבוד השם, כך יהיה גם בברכת כהנים ובעשרת הדברות, שבהם הדפיס בירנבוים את השם באותיותיו (ראו בעמ' 627, 629).
- עימוד פשוט: לא העתקנו מהסריקה עימוד מורכב, שמציג טקסט במקביל מימין ומשמאל, כי זה דורש שימוש בטבלה ולכן מקשה על העריכה ומסבך את השימוש החוזר בטקסט לצרכים נוספים. ראו לדוגמה בברכות השחר בעמ' 17 או ביעלה ויבוא בעמ' 89, שבהם השתמשנו ברשימה של נקודות פשוטות במקום בהצגה מימין ומשמאל. אותו הדבר נכון לגבי כל טקסט שמופיע אצל בירנבוים בשני טורים (כגון "אדון עולם" ו"יגדל" בעמ' 11-13): בהקלדה הדיגיטלית החלפנו את עיצוב השיר בשני טורים ברווחים פשוטים באמצע כל שורה, כדי שיהיה יותר קל להשתמש בטקסט בהקשרים אחרים. יש גם מקומות שצריך להוסיף את שמו של אדם מסוים בתוך התפילה, ובירנבוים ציין את זה על ידי כוכבית המפנה אל הערה בתחתית העמוד. גם זה מקשה על העריכה ועל השימוש החוזר, ובמקום זה פשוט כתבנו בסוגריים "(פלוני בן פלוני)" בתוך רצף הטקסט כמו שעושים בסידורים רבים; ראו לדוגמה בתפילות ""מִי שֶׁבֵּרַך" (עמ' 371) ו"יִזְכּוֹר" (עמ' 603, 605, 607); וכך עשה בירנבוים עצמו במקומות אחרים (כגון בסוף עמ' 367).
- הוראות למתפלל (תרגום לעברית בתבנית מיועדת): הוראות למתפלל מופיעות במקביל בצד העברי ובצד האנגלי, ובשני הצדדים הן נדפסו באנגלית דווקא. בהקלדה כאן, לדפים בצד העברי, יש לתרגם אותן לעברית. יש לשים לב שהוראותיו של בירנבוים קצרות ובדרך כלל בהירות, אבל הן לא תמיד מושלמות. כך על תרגומן להיות קצר ובהיר, אבל ניתן לשנות ולשפר כשצריך. לכן העדפנו קיצור ובהירות בתרגום לעברית על פני תרגום מילולי של ההוראות. לדוגמה: תרגמנו את "Between Rosh Hashanah and Yom Kippur" פשוט כך: "בעשרת ימי תשובה", ולא באופן מילולי. וכן אם ההוראה לא ברורה מבחינה מעשית שינינו כדי להבהיר. העיקר שיהיו הוראות ברורות וקצרות שמתאימות לסידור תפילה עברי, שהן קרובות באופן כללי להוראותיו של בירנבוים. רוב ההוראות נמצאות בשורה לפני התפילה עצמה במרכז, והקלדנו את הטקסט שלהן בתוך תבנית:סידור בירנבוים הוראה. אך יש גם הוראות למתפלל שמופיעות בתוך רצף הטקסט (בעיקר "Reader"=ש"ץ). השתמשנו בשבילן בתבנית:סידור בירנבוים ש"ץ.
- ציון מקורות (תבנית מיועדת): לפעמים יש ציון ממורכז של מקור (לפני התפילה) באות קטנה. השתמשנו בתבנית:סידור בירנבוים מקור בשבילן.
- ביאורים בתחתית הדף (באנגלית): יש ביאורים לתפילות בשפה האנגלית שמופיעים בתחתית הדף (רובם מתחילים ב"דיבור המתחיל" בעברית מתוך נוסח התפילה). את הביאורים האלה יש להקליד אך ורק בדף המקביל באנגלית, אף אם הם מתחילים בתחתית הדף בצד העברי (וגם אם לעתים הם מופיעים בצד העברי לגמרי). יש גם אפשרות לתרגם אותם לעברית, אבל עד עכשיו זה לא נעשה.
- מנהג אשכנז בארץ ישראל: הוספנו את מנהגי ארץ ישראל בתוך נוסח התפילה ובהוראות למתפלל. התוספות הללו מתועדות ע"י הערות. לפרטים ראו לעיל.
הנוסח שמופיע בעמודים העבריים של הסידור, לכל עמוד בפני עצמו, מופיע גם ברצף לפי החטיבות של התפילה, כמו שהן מופיעות בתוכן העניינים המקורי לעמודי הסידור.[24]
ראו גם
[עריכה]הערות
[עריכה]- ^ סריקה מלאה להורדה נמצאת בארכיון האינטרנט ובאתר הסידור הפתוח (אותה סריקה נמצאת גם בוויקישיתוף). הסידור נדפס מחדש באותה מתכונת בשנת 1977 (סריקה להשאלה).
- ^ על הפיסוק ראו במבוא של בירנבוים לסידור, עמ' XII; על תיקוני טעויות בנוסח התפילה ראו שם בעמ' XVIII-XX (אנגלית).
- ^ שני עותקים של סידור עם ישראל קיימים בספריה הלאומית, כאן (בפורמט רגיל) וכאן (בפורמט מוגדל).
- ^ "התפשטות החסידוות בקרב יהודי פולין הביאה לכך ש'נוסח סְפַרְד' היה נוסח התפילה המרכזי בפולין ובהמשך גם ברוב ארצות מזרח אירופה. עד לקום המינה וגם בשנותיה הראשונות רוב העליות לארץ ישראל היו מארצות בהן רוב היהודים נמנו על קהילות החסיידם, וכך היה נוסח ספרד לנוסח הדומיננטי בקרב היהודים האשכנזים בארץ ישראל. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 (חוץ מפתח תקווה וירושלים בהן היה מיעוט ניכר של ליטאים שהתפלל סנוסח אשכנז), כמעט בכל בתי הכנסת האשכנזיים התפללו ב'נוסח סְפַרְד'. גם כיום 'נוסח סְפַרְד' הינו הנוסח בו מתפללים ברוב בתי הכנסת האשכנזים במדינת ישראל." – מתוך דבריו של הרב אברהם דוידוביץ במבוא לסידור אליך תפילתי בעריכתו (ירושלים: ראובן מס, תשע"א), עמ' 19.
- ^ הסריקה המלאה של הסידור המקורי נעשתה עבור האתר הזה לאחר שבעלי האתר עשו בירור לגבי זכויות יוצרים: "This work is in the Public Domain due to the lack of a copyright renewal by the copyright holder listed in the copyright notice (a condition required for works published in the United States between January 1st 1924 and January 1st 1964)."
- ^ בגלל זה איננו מכילים בו את המבוא והביאורים והתוספות, כולם בעברית, שהדפיס בירנבוים בסידור עם ישראל.
- ^ התרגום של קטעי התפילה בארמית מבוסס על סידור שירה חדשה (וילנא, תרפ"ב) ועל ויקיפדיה (ראו לדוגמה במאמרים שם על בריך שמיה, יקום פורקן, יה ריבון וקדיש).
- ^ את הראשונה הדפסנו לפי סידור בירנבוים בשינוי אחד (ראו שם בהערה); לגבי הנוסח של השנייה ראו שם בהערה עליה בכותרת.
- ^ הם לא מופיעים בתוכן העניינים של הסידור בירנבוים המקורי (1949), אבל בסידור עם ישראל (1979) הוסיף בירנבוים את "סדר יום העצמאות" (עמ' 420-427).
- ^ באיזורים אחרים של הארץ כבר התיישבו לפניהם החסידים, ושם הפך נוסח "סְפַרְד" (=נוסח החסידים) למנהגם של רוב בתי הכנסת ליוצאי ארצות אשכנז.
- ^ אף ברבים מסידורי נוסח "סְפַרְד" שנדפסו בארץ ישראל מציינים שאומרים את "בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" בחוץ לארץ בלבד. כמה דוגמאות: סידור תפלת ירושלים (תל־אביב: סיני, תשל"ה), עמ' 69 ("בחול"); תפלות ישני ישורון (ירושלים: לוין־אפשטיין, בלי תאריך), עמ' 127 ("בחוץ לארץ מוסיפים"); סדור תפלת כל פה (ירושלים: אשכול, תשס"א), עמ' 129 ("בארץ ישראל נוהגים שהש"ץ אומר כאן חצי קדיש, ואחר הקדיש מתפללים שמונה עשרה. ובחו"ל נוהגים לומר כאן ברוך ה' לעולם וכו', והש"ץ אוומר החצי קדיש אחר "ועל כל מעשיו".). אמנם בסדור רנת ישראל נוסח ספרד (ירושלים: מורשת, תש"ל) אין זכר לאמירת "ברוך ה' לעולם", משתי סיבות: הוא מיוסד על נוסח חב"ד, והוא מביא את מנהג ארץ ישראל בלבד.
- ^ לגבי ניקוד "הַטַּל" בפתח ראו בעמ' 83 הערה 2.
- ^ הניקוד בסגול הוא מנהג אשכנז הוותיק, והשינוי לנקד "הַגָּֽשֶׁם" בקמץ מקורו בספר "ויעתר יצחק" למדקדק המשכיל יצחק סאטאנוב. בהשפעתו ניקדו "הַגָּֽשֶׁם" בקמץ בסידורי היידנהיים ובער, ובעקבותיהם כך התקבל מאז ברובם המכריע של סידורי אשכנז שנדפסו בחו"ל (כולל בירנבוים). במקרה הזה, באופן אירוני, דווקא מנהגי החסידים והספרדים הם שהחזירו עטרה ליושנה בסידורי אשכנז, כאשר בארץ ישראל הנהיגו בהשפעתם שוב לנקד "הַגֶּֽשֶׁם" בסגול. ואף בחוץ לארץ, חלק מסידורי אשכנז בימינו כבר חזרו לנקד "הַגֶּֽשֶׁם" בסגול.
- ^ חוסר ההתאמה למנהג ארץ ישראל הוא כנראה אחת מהסיבות שסידור זה לא היה נפוץ בארץ, אבל הוא לא בהכרח הסיבה העיקרית; ראו על כך לעיל.
- ^ על סידורו של בער, ועל שיטתו והכרעותיו בענייני דקדוק ונוסח, ראו אילת קמינצקי, "סדר עבודת ישראל": שיטתו הדקדוקית של ר' יצחק זליגמן בער בההדרת הסידור, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" (אוניברסיטת תל-אביב, תשע"ח).
- ^ מדובר על הצעות לתיקונים בנוסח אשכנז הוותיק שהציעו מדקדקים ומשכילים, בראשם שלמה זלמן הנאו ויצחק סטנוב. חלק מתיקוניהם התקבלו ע"י היידנהיים ובער, ומאז נפוצו בדפוסים של "נוסח אשכנז" עד ימינו.
- ^ לפי דברי העורך בהקדמתו, האפיונים המיוחדים של סידורי התפילה שהוציא לאור היו בעיקר בשביל ילדים בגיל חינוך.
- ^ חרלפּ גם הוסיף את "מגילת חנוכה" ל"סִדּוּר תִּפְאֶֽרֶת יְהוּדָה" עם תרגום לאנגלית, וכך עשה גם בירנבוים אחריו. אמנם היא מופיעה גם קודם לכן אצל בער ומשם לקחהּ בירנבוים.
- ^ סִדּוּר תִּפְאֶֽרֶת יְהוּדָה עם הוראות ודינים בעברית יצא לאור גם בנוסח "סְפַרְד".
- ^ בירנבוים כן הוציא לאור כרך קצר עם הסליחות לערב הראשון, שיכול להיות מודל כללי להגהה ועיצוב של הסליחות לפי שיטתו.
- ^ לעתים רחוקות היה צורך לתקן, ואז לתעד את האותיות והניקוד של בירנבוים ע"י השימוש בתבנית:נוסח (כגון אם אותה תפילה מופיעה פעמיים בפיסוק קצת שונה, או במקרה של טעות מובהקת).
- ^ לעתים רחוקות תיקנו את הפיסוק של בירנבוים בפסוקים ע"פ טעמי המקרא. גם את התיקונים הללו תיעדנו ע"י השימוש בתבנית:נוסח.
- ^ כך באמת עשו בסידור המופיע בסוף חמישה חומשי תורה מהדורת חורב (ירושלים, תשנ"ו), והתוצאה אינה משביעה רצון.
- ^ כדי שהנוסח יופיע ברצף בלי תקלות, לעתים יש צורך טכני להוסיף את תבנית:פסקה בסוף עמוד ({{פסקה בסוף עמוד}}) בסוף העמודים הסרוקים, באותם עמודים שבסופם מסתיימת פסקה רגילה (לא ממורכזת) וגם בתחילת העמוד מתחילה פסקה חדשה רגילה (לא ממורכזת).