תְּפִלָּה לִשְׁלוֹם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
מאת הרבנים הראשיים שבארץ ישראל
אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵֽנוּ. הָגֵן עָלֶֽיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּֽךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶֽיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ; וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶֽׁיהָ, שָׂרֶֽיהָ וְיוֹעֲצֶֽיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶֽרֶץ קׇדְשֵֽׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵֽינוּ יְשׁוּעָה, וַעֲטֶֽרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם; וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָֽרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶֽיהָ.
וְאֶת אַחֵֽינוּ, כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקׇד־נָא בְּכׇל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְלִירוּשָׁלַֽיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶֽךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶל הָאָֽרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶֽיךָ, וִירִשְׁתָּהּ.[1]
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כׇּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶֽךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּֽךָ עַל כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶֽךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶֽלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. אָמֵן סֶלָה.