הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הזכרת נשמות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת

מזכירים נשמות באחרון של פסח, שבועות (ביום השני בחו"ל), יום הכיפורים ושמיני עצרת.
ש"ץ וקהל:

יְיָ, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵֽהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵֽהוּ.
אָדָם לַהֶֽבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה.
שְׁמׇר־תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם.
אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵֽנִי סֶֽלָה.
כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.
וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָֽרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרֽוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.
אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ.
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר הַוּוֹת.
בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם.
מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם.
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ.
רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ.
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ.
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶֽיךָ.
עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ.
עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵֽהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.
יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ.
אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.

לזכרון אב:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ, בִּשְׂכַר זֶה, תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן. אָמֵן.

לזכרון אם:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָהּ, בִּשְׂכַר זֶה, תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן. אָמֵן.

לזכרון בעל:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת בַּעְלִי הַיָּקָר (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֶֽרֶת צְדָקָה בַּעֲדוֹ, בִּשְׂכַר זֶה, תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן. אָמֵן.

לזכרון אישה:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִשְׁתִּי הַיְקָרָה (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָהּ, בִּשְׂכַר זֶה, תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן. אָמֵן.

לזכרון קדושים:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמוֹת כׇּל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ, וְשֶׁנִּטְבְּעוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. בַּעֲבוּר שֶׁנּוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, בִּשְׂכַר זֶה, תִּהְיֶֽינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

אזכרה לזכר ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים"):
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּֽחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְרוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵֽהוּ בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ. יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ; וְיָנֽוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן.

אזכרה לנקבה ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים"):
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּֽחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְרוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ. לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶֽהָ בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ. יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ; וְתָנֽוּחַ עַל מִשְׁכָּבָהּ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן.

א. לזכרון קדושי השואה (על בסיס הנוסח הארוך של יד ושם):[1]
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל קְהִלּוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, שֶׁהֹעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה תַּ"שׁ–תַּשָׁ"ה: שִׁשָּׁה מִלְיוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, זָקֵן וָטַף, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּטְבְּחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת אֲיֻמָּה, וְנִרְצְחוּ בְּרֶֽצַח הֲמוֹנִים בִּמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם, בֶּעָרִים, בָּעֲיָרוֹת וּבַכְּפָרִים; וְיִתְרָם הוּבְלוּ כַּצֹּאן לַטֶּֽבַח לְמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְנִסְפּוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְנִשְׂרְפוּ לְאֵֽפֶר בְּכִבְשְׁנֵי־הָאֵשׁ שֶׁל מַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה הָאֲיֻמִּים בְּגֶרְמַֽנְיָה, בְּפוֹלִין וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת, בִּידֵי עַם הַמְּרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִי עִם עוֹזְרָיו הָרוֹצְחִים מִשְּׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהָיוּ בְּעֵצָה אַחַת לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי, וְלִמְחוֹת אֶת זֵֽכֶר הַיַּהֲדוּת, וּלְכַלּוֹת כׇּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא.

אֵל נְקָמוֹת, שׁוֹפֵט הָאָֽרֶץ, זְכׇר־נָא אֶת נַחֲלֵי הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּֽיִם: דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, אִמָּהוֹת וְעוֹלְלֵיהֶן, רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהֶם; וְהָשֵׁב גְּמוּל שִׁבְעָתַֽיִם לְצוֹרְרֵי עַמֶּֽךָ. שַׁוְעַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּעֲקוּ הַלְּקוּחִים לַמָּֽוֶת, אַל תִּדֹּם; וְאֶנְקַת הַמְּעֻנִּים תַּעֲלֶה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, לִנְקֹם, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ לְעֵינֵֽינוּ, אֶת נִקְמַת דַּם בָּנֶֽיךָ וּבְנוֹתֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁלֹּא זָכוּ לָבוֹא לְקֶֽבֶר יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב: כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. אָמֵן סֶֽלָה.

ב. לזכרון קדושי השואה (על בסיס הנוסח הקצר של יד ושם):[2]
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמוֹת אֲחֵֽינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶֽיהָ, נִשְׁמוֹת שֵׁש־מֵאוֹת רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּמְתוּ וְשֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ וְשֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים, וְאֶת קְהִלּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ שֶׁנֶּחְרְבוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.

יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת עֲקֵדָתָם, עִם עֲקֵדַת שְאַר קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו מִימֵי עוֹלָם, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָֽדוּ. יָנֽוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.

א. אזכרה לקדושי השואה ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח של יד ושם):[3]
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיע מַזְהִירִים, אֶת כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל שֵֽׁשֶׁת מִלְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶֽיהָ, שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּסְפּוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִים וְעוֹזְרֵיהֶם מִשְּׁאָר הָעַמִּים. בַּעֲבוּר שֶׁכׇּל הַקָּהָל מִתְפַּלֵּל לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם, לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם; וְתַעֲמֹד לְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

ב. אזכרה לקדושי השואה ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח שקבעו הרבנים הראשיים לארץ־ישראל):[4]
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפַּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמָּֽיִם. הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּעוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּמְדִינוֹת: פּוֹלִין, רֽוּסְיָה, לִֽיטָא, לַֽטְבִיָּה, אֶסְטֽוֹנְיָה, נוֹרְוֶֽגְיָה, דֶֽנְמַרְק, גֶּרְמַֽנְיָה, אֽוֹסְטְרִיָּה, צֶ'כוֹסְלוֹבַֽקְיָה, הוּנְגַּֽרְיָה, רוֹמַֽנְיָה, בּוּלְגַּֽרְיָה, יוּגוֹסְלַֽבְיָה, יָוָן, אִיטַֽלְיָה, צָרְפַת, בֶּֽלְגִּיָּה, הוֹלַנְד, מָרֽוֹקוֹ, אַלְגֶּֽרְיָה, טוּנִיס, לוּב וּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נָגְעָה בָּהֶן יַד הַצּוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי וּגְרוּרָיו. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בַּסֵּֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכׇּר־לָֽנוּ עֲקֵדָתָם, וְתַעֲמׇד־לָֽנוּ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶֽרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יָשֽׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לְזִכְרוֹן תָּמִיד נֶֽגֶד יְיָ צִדְקָתָם. יָבֽוֹאוּ שָׁלוֹם, וְיָנֽוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.

א. לזכרון חללי צה"ל (על בסיס הנוסח שנקבע בסידורי צה"ל בתקופתו של הרב גורן):
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נִשְמוֹת בָּנָיו־גִּבּוֹרָיו, חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתֶּֽרֶת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הָעָם וְהָאָֽרֶץ; וְנָפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל לְשִׁחְרוּר אַרְצֵֽנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעֶזְרַת יְיָ צְבָאוֹת הֵבִֽיאוּ לִתְקוּמַת הַמְּדִינָה, לִגְאֻלַּת הָעָם וְהָאָֽרֶץ וִירוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. מִנְּשָׁרִים קַֽלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵֽרוּ, בְּהֵחָלְצָם לְעֶזְרַת הָעָם בַּגִּבּוֹרִים, וּבְהַנְחִילָם נִצְחוֹן עוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל. זֵֽכֶר עֲקֵדָתָם וּמַעֲשֵׂה גְבוּרָתָם לֹא יָסֽוּפוּ מֵאִתָּֽנוּ לְעוֹלָמִים. תִּהְיֶֽינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְעִם נִשְׁמוֹת שְׁאָר גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשָׁיו שֶׁבְּגַן־עֵֽדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.

אזכרה לחללי צה"ל ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח שנקבע בסידורי צה"ל בתקופתו של הרב גורן):
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיע מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכׇל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּֽרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְשֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָֽרֶץ. בַּעֲבוּר שֶׁאָֽנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם, לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם, וְיָנֽוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכְּבוֹתָם; וְתַעֲמֹד לְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

ב. לזכרון חללי צה"ל (על בסיס הנוסח שהופץ ע"י משרד הדתות):[5]
אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכׇל בָּשָׂר, זְכׇר־נָא אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַזַּכּוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת שֶׁל בָּנֵֽינוּ וּבְנוֹתֵֽינוּ אֲשֶׁר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לָמוּת מוֹת־גִּבּוֹרִים, בְּהֵחָלְצָם לְעֶזְרַת הָעָם וְהָאָֽרֶץ. מִנְּשָׁרִים קַֽלּוּ, וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵֽרוּ, בְּמִלְחַמְתָּם לְמַֽעַן שִׁחְרוּר עַמָּם וּמוֹלַדְתָּם. בַּעֲלוֹתָם עַל מִזְבַּח תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל בְּאֶֽרֶץ־קׇדְשׁוֹ, הֵפִֽיחוּ רֽוּחַ עֹז וּגְבוּרָה בְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּאָֽרֶץ וּבַתְּפוּצוֹת, וַיִּתְעוֹרֵר לִקְרַאת גְּאֻלָּתוֹ וּפְדוּת נַפְשׁוֹ. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵֽינוּ לְטוֹבָה עִם רִבְבוֹת אַלְפֵי קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו מִימֵי עוֹלָם. בִּצְרוֹר הַחַיִּים יִצְרֹר אֶת נִשְׁמָתָם, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם, וְיָנֽוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וַיַּעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין. אָמֵן.

אזכרה לחללי צה"ל ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח שנקבע בסידורי צה"ל בתקופתו של הרב גורן):
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיע מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכׇל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּֽרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְשֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָֽרֶץ. בַּעֲבוּר שֶׁאָֽנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם, לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם, וְיָנֽוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכְּבוֹתָם; וְתַעֲמֹד לְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

קהל:
אַב הָרַחֲמִים, שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים, קְהִלּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָֽדוּ. מִנְּשָׁרִים קַֽלּוּ, וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵֽרוּ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵֽפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵֽינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם, וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: הַרְנִֽינוּ, גוֹיִם, עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְעַל יְדֵי עֲבָדֶֽיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּֽיתִי דָּמָם, לֹא נִקֵּֽיתִי, וַייָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן. וּבְכִתְבֵי הַקֹּֽדֶשׁ נֶאֱמַר: לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵֽינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ. (ש"ץ) וְאוֹמֵר: כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים. וְאוֹמֵר: יָדִין בַּגּוֹיִם, מָלֵא גְוִיּוֹת, מָֽחַץ רֹאשׁ עַל אֶֽרֶץ רַבָּה, מִנַּֽחַל בַּדֶּֽרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ.

הערות[עריכה]

  1. ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם, אך נעשו בו תיקונים קלים לפי סידורי תפילה אחדים. לגבי "בַּגּוֹלָה" במקום "בְּגוֹלַת אֵירֽוֹפָּה" ראו כאן.
  2. ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם.
  3. ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם, אך נעשו בו תיקונים קלים לפי סידורי תפילה אחדים.
  4. ^ נוסח זה של אזכרה לקדושי השואה אומץ עוד בימי המלחמה על־ידי הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשנים תש"ג-תש"ד, והתפרסם שוב ע"י הרבנות הראשית בשנת תשי"א. את המקור ניתן לראות באתר של הספריה הלאומית (וגם כאן). לפרטים ראו בספרה של יהודית תידור באומל, "קול בכיות": השואה והתפילה (רמת-גן, אונ' בר-אילן, תשנ"ב), עמ' 56-58, 69-70, 141-143 (מספרים 29-30), 153 (מספר 38). האזכרה שנמצאת בכמה סידורים מובילים מיוסדת על הנוסח הזה, ביניהם: מחזור רינת ישראל ליום כיפור, נוסח ספרד (ירושלים תשל"ט), עמ' 233-234 (אמנם במהדורת תשנ"ב מופיע באותם עמודים הנוסח של יד ושם); סידור תפילה, נוסח אשכנז (ירושלים: הוצאת קורן, תשמ"א), עמ' 271; סידור רינת ישראל החדש, נוסח ספרד (ירושלים: מורשת תשע"ז), עמ' 517. כל סידור בצע שינויים קלים בנוסח, וכך גם עשינו במהדורתנו, אך השתלדנו להישאר כמה שיותר קרובים לתקנה המקורית.
    להלן הקלדה מדויקת ומלא של הנוסח המקורי המופיע באתר של הספריה הלאומית: "אל מלא רחמים דיין אלמנות ואבי יתומים אל נא תחשה ותתאפק לדם ישראל שנשפך כמים: תן מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים את נשמותיהם של כמה מליונים מישראל אנשים ונשים ילדים וילדות שנהרגו ונשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו ושנקברו חיים במדינות: פולין רוסיא ליטא לטביה אסתוניא נורבגיא דניא גרמניא אוסטריא צ'חוסלובקיא הונגריא רומניא בולגריא יוגוסלביא יון איטליא צרפת בלגיא הולנד מרוקו אלגריא טוניס לוביא ושאר הארצות אשר נגעה בהן יד הצורר: כולם קדושים וטהורים ובהם גאונים וצדיקים ארזי הלבנון ואדירי התורה: בגן עדן תהא מנוחתם: לכן בעל הרחמים יצרור בצרור החיים את נשמתם: ה' הוא נחלתם: ויזכור לנו עקדתם: ותעמוד לנו ולכל ישראל זכותם: ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם: בזכותם נדחי ישראל ישובו לאחוזתם: והקדושים לזכרון תמיד נגד ה' צדקתם: יבואו שלום וינוחו על משכבותם: ונאמר אמן."
  5. ^ ראו סדר התפלות וההודיות (משרד הדתות: ירושלים תשי"ד), עמ' ג, ולאחר מכן בסידורים רבים.