הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/יום השואה
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
יוֹם הַשּׁוֹאָה
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
יוֹם הַשּׁוֹאָה
א. לזכרון קדושי השואה (על בסיס הנוסח הארוך של יד ושם):[1]
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל קְהִלּוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, שֶׁהֹעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה תַּ"שׁ–תַּשָׁ"ה: שִׁשָּׁה מִלְיוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, זָקֵן וָטַף, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנִּטְבְּחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת אֲיֻמָּה, וְנִרְצְחוּ בְּרֶֽצַח הֲמוֹנִים בִּמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם, בֶּעָרִים, בָּעֲיָרוֹת וּבַכְּפָרִים; וְיִתְרָם הוּבְלוּ כַּצֹּאן לַטֶּֽבַח לְמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְנִסְפּוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְנִשְׂרְפוּ לְאֵֽפֶר בְּכִבְשְׁנֵי־הָאֵשׁ שֶׁל מַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה הָאֲיֻמִּים בְּגֶרְמַֽנְיָה, בְּפוֹלִין וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת, בִּידֵי עַם הַמְּרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִי עִם עוֹזְרָיו הָרוֹצְחִים מִשְּׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהָיוּ בְּעֵצָה אַחַת לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי, וְלִמְחוֹת אֶת זֵֽכֶר הַיַּהֲדוּת, וּלְכַלּוֹת כׇּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא.
אֵל נְקָמוֹת, שׁוֹפֵט הָאָֽרֶץ, זְכׇר־נָא אֶת נַחֲלֵי הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּֽיִם: דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, אִמָּהוֹת וְעוֹלְלֵיהֶן, רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהֶם; וְהָשֵׁב גְּמוּל שִׁבְעָתַֽיִם לְצוֹרְרֵי עַמֶּֽךָ. שַׁוְעַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּעֲקוּ הַלְּקוּחִים לַמָּֽוֶת, אַל תִּדֹּם; וְאֶנְקַת הַמְּעֻנִּים תַּעֲלֶה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, לִנְקֹם, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ לְעֵינֵֽינוּ, אֶת נִקְמַת דַּם בָּנֶֽיךָ וּבְנוֹתֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁלֹּא זָכוּ לָבוֹא לְקֶֽבֶר יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב: כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. אָמֵן סֶֽלָה.
ב. לזכרון קדושי השואה (על בסיס הנוסח הקצר של יד ושם):[2]
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמוֹת אֲחֵֽינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶֽיהָ, נִשְׁמוֹת שֵׁש־מֵאוֹת רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּמְתוּ וְשֶׁנֶּהֶרְגוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ וְשֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים, וְאֶת קְהִלּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ שֶׁנֶּחְרְבוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת עֲקֵדָתָם, עִם עֲקֵדַת שְאַר קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְגִבּוֹרָיו מִימֵי עוֹלָם, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָֽדוּ. יָנֽוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
א. אזכרה לקדושי השואה ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח של יד ושם):[3]
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיע מַזְהִירִים, אֶת כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל שֵֽׁשֶׁת מִלְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה וְגִבּוֹרֶֽיהָ, שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּסְפּוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִים וְעוֹזְרֵיהֶם מִשְּׁאָר הָעַמִּים. בַּעֲבוּר שֶׁכׇּל הַקָּהָל מִתְפַּלֵּל לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם, לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם; וְתַעֲמֹד לְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
ב. אזכרה לקדושי השואה ("אֵל מָלֵא רַחֲמִים" על בסיס הנוסח שקבעו הרבנים הראשיים לארץ־ישראל):[4]
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפַּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמָּֽיִם. הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹֽהַר הָרָקִֽיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּעוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּמְדִינוֹת: פּוֹלִין, רֽוּסְיָה, לִֽיטָא, לַֽטְבִיָּה, אֶסְטֽוֹנְיָה, נוֹרְוֶֽגְיָה, דֶֽנְמַרְק, גֶּרְמַֽנְיָה, אֽוֹסְטְרִיָּה, צֶ'כוֹסְלוֹבַֽקְיָה, הוּנְגַּֽרְיָה, רוֹמַֽנְיָה, בּוּלְגַּֽרְיָה, יוּגוֹסְלַֽבְיָה, יָוָן, אִיטַֽלְיָה, צָרְפַת, בֶּֽלְגִּיָּה, הוֹלַנְד, מָרֽוֹקוֹ, אַלְגֶּֽרְיָה, טוּנִיס, לוּב וּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נָגְעָה בָּהֶן יַד הַצּוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי וּגְרוּרָיו. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן־עֵֽדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּֽעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בַּסֵּֽתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכׇּר־לָֽנוּ עֲקֵדָתָם, וְתַעֲמׇד־לָֽנוּ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶֽרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יָשֽׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לְזִכְרוֹן תָּמִיד נֶֽגֶד יְיָ צִדְקָתָם. יָבֽוֹאוּ שָׁלוֹם, וְיָנֽוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
תהלים פג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ, אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶֽיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶֽיךָ נָֽשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִֽימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶֽיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם־יִשְׂרָאֵל עוֹד. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶֽיךָ בְּרִית יִכְרֹֽתוּ. אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶֽשֶׁת עִם־יֹֽשְׁבֵי צוֹר. גַּם־אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי־לוֹט, סֶֽלָה. עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן, כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַֽחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין־דֹּאר, הָֽיוּ דֹֽמֶן לָאֲדָמָה. שִׁיתֵֽמוֹ נְדִיבֵֽימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶֽבַח וּכְצַלְמֻנָּע כׇּל נְסִיכֵֽימוֹ. אֲשֶׁר אָמְרוּ נִֽירְשָׁה לָּֽנוּ, אֵת נְאוֹת אֱלֹהִֽים. אֱלֹהַי שִׁיתֵֽמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר־יָֽעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶֽךָ, וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ. יֵבֹֽשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי־עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵֽדוּ. וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּֽךָ, עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָֽרֶץ.
אפשר לקרוא מזמורים נוספים, כגון: תהלים ב', תהלים כ"ב, תהלים מ"ד, תהלים ע"ט, תהלים קל"ז.
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
הַתִּקְוָה
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶֽפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִֽימָה
עַֽיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה–
עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵֽנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּֽיִם,
לִהְיוֹת עַם חׇפְשִׁי בְּאַרְצֵֽנוּ,
בְּאֶֽרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלָֽיִם.
הערות
[עריכה]- ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם, אך נעשו בו תיקונים קלים לפי סידורי תפילה אחדים. לגבי "בַּגּוֹלָה" במקום "בְּגוֹלַת אֵירֽוֹפָּה" ראו כאן.
- ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם.
- ^ מבוסס על הנוסח הרשמי של יד ושם, אך נעשו בו תיקונים קלים לפי סידורי תפילה אחדים.
- ^ נוסח זה של אזכרה לקדושי השואה אומץ עוד בימי המלחמה על־ידי הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשנים תש"ג-תש"ד, והתפרסם שוב ע"י הרבנות הראשית בשנת תשי"א. את המקור ניתן לראות באתר של הספריה הלאומית (וגם כאן). לפרטים ראו בספרה של יהודית תידור באומל, "קול בכיות": השואה והתפילה (רמת-גן, אונ' בר-אילן, תשנ"ב), עמ' 56-58, 69-70, 141-143 (מספרים 29-30), 153 (מספר 38). האזכרה שנמצאת בכמה סידורים מובילים מיוסדת על הנוסח הזה, ביניהם: מחזור רינת ישראל ליום כיפור, נוסח ספרד (ירושלים תשל"ט), עמ' 233-234 (אמנם במהדורת תשנ"ב מופיע באותם עמודים הנוסח של יד ושם); סידור תפילה, נוסח אשכנז (ירושלים: הוצאת קורן, תשמ"א), עמ' 271; סידור רינת ישראל החדש, נוסח ספרד (ירושלים: מורשת תשע"ז), עמ' 517. כל סידור בצע שינויים קלים בנוסח, וכך גם עשינו במהדורתנו, אך השתלדנו להישאר כמה שיותר קרובים לתקנה המקורית.
להלן הקלדה מדויקת ומלא של הנוסח המקורי המופיע באתר של הספריה הלאומית: "אל מלא רחמים דיין אלמנות ואבי יתומים אל נא תחשה ותתאפק לדם ישראל שנשפך כמים: תן מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים את נשמותיהם של כמה מליונים מישראל אנשים ונשים ילדים וילדות שנהרגו ונשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו ושנקברו חיים במדינות: פולין רוסיא ליטא לטביה אסתוניא נורבגיא דניא גרמניא אוסטריא צ'חוסלובקיא הונגריא רומניא בולגריא יוגוסלביא יון איטליא צרפת בלגיא הולנד מרוקו אלגריא טוניס לוביא ושאר הארצות אשר נגעה בהן יד הצורר: כולם קדושים וטהורים ובהם גאונים וצדיקים ארזי הלבנון ואדירי התורה: בגן עדן תהא מנוחתם: לכן בעל הרחמים יצרור בצרור החיים את נשמתם: ה' הוא נחלתם: ויזכור לנו עקדתם: ותעמוד לנו ולכל ישראל זכותם: ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם: בזכותם נדחי ישראל ישובו לאחוזתם: והקדושים לזכרון תמיד נגד ה' צדקתם: יבואו שלום וינוחו על משכבותם: ונאמר אמן."